הוּא  הִגִּיעַ  כָּרָגִיל  נִסְעָר  וְנִמְהָר 

מאת:  צפורה  אור-טל

הוּא הִגִּיעַ כָּרָגִיל נִסְעָר וְנִמְהָר

כְּמוֹ  מִתּוֹךְ  סַעֲרַת  הַקְּרָב

חֻלְצָתוֹ הָעֲנוּדָה רְפוּיָה עָלָיו

נְעָלָיו מְאֻבָּקוֹת מֵחוֹל הַמִּדְבָּר

הוּא הִגִּיעַ כָּרָגִיל נִסְעָר וְנִמְהָר

מְעֻנֶּה  מִגַעְגּוּעִים  וְעֶרְגָה

שֶׁיָּצְרוּ  הַזְּמַן  וְהַמֶּרְחָק

בְּעֵת שֶׁאוֹתָהּ  לא  רָאָה

בַּאַחַת לָפַת הוּא אוֹתָהּ –

וְאֵלָיו  בְּחָזְקָה  אִמְצָהּ

וְהִיא אֶת יָדֶיהָ מַעְלָה מַעְלָה שָׁלְחָה

לִסְגֹר  עַל  עָרְפּוֹ  הַנֶּחְשַׁק

וּבְהֶנֶף אֶחַד אוֹתָהּ הוּא נָשָׂא

וְעַל מִשְׁטָח גַּג הַסִּפְרִיָּה הוֹשִׁיבָהּ

וְנִשְׁאָר לַעֲמֹד מִמּוּלָהּ

בְּלִי  לוֹמַר  מִלָּה

אַךְ חִישׁ מַטָּה רֹאשׁוֹ נִשְׁמַט

וְנָח  עַל  יְרֵכֶיהָ

וּבְצָמוּד לְשִׁפּוּלֵי בִּטְנָהּ

הִיא  לא  אָמְרָה  דָּבָר

רַק הִבִּיטָה בְּעָרְפּוֹ וּבְרֹאשׁוֹ הַכָּבוּשׁ בִּיְרֵכֶיהָ;

לָרִאשׁוֹנָה כָּךְ אוֹתוֹ רָאֲתָה – שָׁפוּף עִם רֹאשׁוֹ

כְּשֶׁפֶּלֶג גּוּפוֹ הָעֶלְיוֹן רָכוּן מֵעַל לִיְרֵכֶיהָ

וּצְלָלִיתוֹ  כְּשֶׁל  אָדָם  חֲסַר  יֶשַׁע

אַךְ אוֹתוֹ רֶגַע חָשְׁבָה וְחָשָׁה בִּמְעֹרָב

וְאוּלַי  פָּשׁוּט  יָדְעָה

שֶׁאִם הָיָה מִשְׁתַּטֵּחַ עַתָּה עַל הָרִצְפָּה

וּמְנַשֵּׁק  כַּפּוֹת  רַגְלֶיהָ –

אַחַת הָיָה זֶה בִּשְׁבִילָה

מָשָׁל נָשַׁק אֶת פִּיהָ אוֹ אֶת פָּנֶיהָ

וּבְעוֹדוֹ  רָכוּן  מֵעַל  יְרֵכֶיהָ,

לָפַת  בְּחָזְקָה  אֶת  רַגְלֶיהָ

וְנָשַׁק אֶת יְרֵכֶיהָ מִבַּעַד לִבְגָדֶיהָ;

בַּאַחַת נִשְׁמַט רֹאשָׁהּ וְנָח עַל עָרְפּוֹ

וְהִיא לא יָדְעָה אֶת עַצְמָהּ מֵרֹב אַהֲבָה אֵלָיו

וְאָז וּלְפֶתַע בְּיָדָיו שׁוּב אוֹתָהּ נָשָׂא

וְעִמָּהּ  יַחַד לַמִּטָּה  בַּאַחַת  צָנַח;

מְלֻפָּפִים  זֶה  בַּזּוֹ  שָׁקְעוּ  בַּמִּטָּה

בְּלִי לָנוּעַ,  בְּלִי לָזוּעַ,  בְּלִי  לוֹמַר מִלָּה

כִּי מֵרֹב אַהֲבָה – לא יָכְלוּ לַעֲשׁוֹת אַהֲבָה

 

כל הזכויות ובכל השפות שמורות למחברת החברה  באקו”ם