10.8 C
תל אביב
29 בפברואר 2020
ליכודניק
הפסקול של מלחמת השחרור

רוב עמלו בידי הממשלה

ליכודניק מאמץ השבוע את מאמרו של נחמיה שטרסלר ומקווה שראש הממשלה ושר האוצר יוכלו להפיק את המירב מהכתוב במאמר המצורף.

פעם, באמצע שנות ה-80, נלקח משה נסים מאחורי הצאן ונמשח לשר האוצר. הוא האמין שהמדינה צריכה להוציא את ידיה החמדניות מכיסי האזרחים, ולכן קבע את הכלל ש"רוב עמלו של אדם בידו". הוא הוריד את מס ההכנסה מ-60% ל-48%, חתך את מס החברות וביטל מסים רבים אחרים. התוצאה היתה צמיחה מהירה, הגדלת הכנסות ועודף בתקציב.

ב-2003 היה לנו שר אוצר שחשב באופן דומה. גם הוא קיצץ בהוצאות והוריד מסים. גם הוא הביא לצמיחה מהירה ולירידה באבטלה. אבל היום הוא מכהן כראש ממשלה שאיבד את האומץ. היום הוא מחליט לפי סקרים. מובל ולא מוביל.

אבל האמת היא שנתניהו לא שכח גירסא דינקותא. בלבו פנימה הוא כן מאמין שהורדת מסים היא הדלק הטוב ביותר לקטר הצמיחה. הנה רק באחרונה אמר, ש"כדי לצמוח חייבים להבטיח שיעורי מס תחרותיים, לכן, ככל שזה אפשרי, יש להפחית את שיעורי המס". דיבר יפה, אבל עשה הפוך.

נתחיל במס הכנסה. נתניהו מתפאר בתוכנית ארוכת טווח שהציג, לפיה מס ההכנסה יירד בהדרגה עד 39% ב-2016. אשרי המאמין. בכל מקרה, עד שנגיע לגן העדן המובטח, נתבוסס בינתיים בגיהנום. כי למרות התוכנית "ארוכת הטווח" נתניהו לא הוריד את המס השולי. הוא הותירו בשיעור 45% – ותיבל אותו בשקר גדול. כי מס ההכנסה השולי האמיתי בישראל גבוה בהרבה. הוא הגבוה בעולם. הוא מהווה 57% מהכנסות של 40-80 אלף שקל בחודש.

באמצע 2009 הבטיח שר האוצר יובל שטייניץ שמדובר בעלייה זמנית בלבד, לשנה וחצי, עקב המשבר העולמי. היום מתברר ש"הזמני" הפך לקבוע, וכי "הגיבנת" שהיתה אמורה להימחק בסוף השבוע הבא לא תרד באופן מלא, ואולי לא תרד כלל. התוצאה, בכל מקרה, תהיה המשך מס שולי גבוה ופוגעני של 57% גם בשנתיים הבאות.

גם שאר מדרגות המס הן נשכניות מדי. המס על שכבות הביניים מגיע לרמה מופרזת של 42% כבר מרמת שכר של 13 אלף שקלים בחודש. אז איך יכול נתניהו לומר בלי להסמיק, ש"יש להפחית את שיעורי המס" כשהוא מעלה אותם?

הסיפור עם המע"מ די דומה. גם אותו העלה שטייניץ בתקופת המשבר העולמי ל-16.5% עם הבטחה להורידו חזרה ל-15.5% ב-2011. אבל בשבוע הבא יעבור התקציב בכנסת עם מע"מ של 16%. כי למה לא לגבות מהציבור עוד חצי אחוז אם אפשר? ומה אכפת אם זה פוגע בשכבות החלשות? העיקר שיש עוד 1.8 מיליארד שקל לשנה – לבזבוזים.

וזה עוד לא הכל. כי הממשלה מכניסה יד ארוכה לכיסנו גם דרך שורה ארוכה של מסים עקיפים. החל מינואר 2011 יעלה, למשל, הבלו על בנזין ב-20 אגורות, והמחיר יגיע לשבעה שקלים לליטר – הגבוה בעולם. כי האוצר רוצה עוד כמה מיליארדים למימון הממשלה המנופחת ביותר בתולדות המדינה (30 שרים ו-9 סגנים), למימון כוח האדם המנופח, למימון תוספות השכר הגבוהות ולמימון הישיבות והאברכים.

באוצר גם לא מהססים להכות באנשי ההיי-טק ומעמד הביניים, שמקבלים רכב צמוד לצורכי עבודה ופנאי. החל מינואר הקרוב יועלה שווי השימוש של רכב כזה במאות שקלים לחודש, שזו תוספת מס לכל דבר. ולא שכחנו את העלייה במס על סיגריות, את העלאת הארנונה ואת הכוונה להטיל היטל על המים.

כל העלאות המסים הללו רעות למשק. הן הופכות אותו לפחות אטרקטיבי למשקיעים ולעובדים ולכן פוגעות בצמיחה ובתעסוקה. הן מעבירות יותר מדי משאבים לפוליטיקאים, ולכן אנו רואים בזבוזים מנקרי עיניים במגזר הציבורי שהולך ומשמין. המסים הכבדים מוציאים את המיץ לעצמאים ולשכירים בסקטור הפרטי, שהם מנוע הצמיחה של המשק. הם עובדים מבוקר עד ערב, אך לא מצליחים לפרנס את משפחתם בכבוד. כי רוב עמלו של האדם אינו בידו, אלא בידי הממשלה.

 

 

למאמר המקורי לחצו כאן

Related posts

הישראבלוף של ממשלות ישראל והרשות הפלסטינית

אריק זיו ויזר

פרשת הסוכן החשאי הבריטי שחדר לשורות ההגנה ערב מלחמת הקוממיות

מחוויותיה של יהודית עברון, חברת אצ"ל

אריק זיו ויזר

תעודת עניות ליוסי שריד

אריק זיו ויזר

דברי הימים של מלחמת השחרור (פרק 3)

אריק זיו ויזר

דברי הימים של מלחמת השחרור (פרק 7 )

אריק זיו ויזר

השאר תגובה

דילוג לתוכן