בעמוד הפייסבוק שלו, כתב אלעד מלכא על קדושת היום ועל המשמעות של ט׳ באב בגלגולו המודרני של עם ישראל העבודה במדינת ישראל הריבונית:
******************
אנחנו כבר מזמן לא אבלים על חורבן המקדש בלבד. מאז החזרה לארץ, עצמאות מדינתנו וכמובן שחרור ירושלים רוקן מתוכן חלק ניכר ממשמעות היום.
המקדש עדיין חסר ואפילו בהר הבית אנחנו לא מרגישים חופשיים, אבל אני מסופק עד כמה כל מצייני היום כמהים להקרבת קרבנות במקדש.
אבל תשעה באב הפך מזמן לאבל על חורבן המציאות, או יותר נכון, על מה שלא שלם במציאות. שנאת חינם ופילוג הם הבולטים בהם, אבל לא רק. דומה שכאשר אנשים מדמיינים מציאות של מקדש הם מדמיינים בה את העולם השלם שהם היו רוצים לראות. צמחונות, איכות סביבה, הקשר בים בני האדם וביננו לבין יתר בעלי החיים והעולם, עבודת ה’, יחס לאומות העולם, שלום עולמי וכו’.
לפעמים אני תוהה מה היה קורה לו היה נבנה מקדש, והמציאות היתה נותרת שבורה כפי שהיא. מבין שהכמיהה הזו למקדש של מציאות שלמה, היא כנראה במידה רבה האחראית לכך שלא נבנה מקדש שלישי.
קשה לדמיין מציאות כזו כאשר רבים בעם ישראל אינם מעוניינים כלל בעבודת המקדש, קשה לדמיין הפגנות בבלפור אחרי הקרבת קרבן תמיד, קשה לחשוב על חיכוך עם הערבים בהר הבית בין עליה לרגל אחת לאחרת.
מקדש שלישי הפך לאידיאה, לסמל לתיקון המציאות לשלמות מלאה, כזה שיורד באש מהשמיים. האידיאה הזו מרחיקה את הבניין הזה מלהתקיים במציאות.
אולי, העבודה שלנו היא לשבור את האידיאה. הגשמת החלום תלויה הרבה פעמים בהבנה שהמציאות תמיד תהיה פחות מרגשת מהחלום עצמו.
בשנים האחרונות, אני חושב שאולי ה המסר של תשעה באב. ללמד אותנו לתקן צעד אחר צעד, לחבק את העובדה שהמציאות לעולם לא תהיה שלמה ולעבוד כדי לתקן אותה. להפנים שהאבלות על החורבן, היא הדלק למימוש ולפשרות בימיום.
בבניין ירושלים ננוחם, עד אז, נמשיך לבנות.
***********
מקור תמונה: עמוד הפייסבוק הרשמי של ראש הממשלה.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
