אלי חזן ממשיך לחשוף צעירים אקטיביסטים בליכוד. והפעם : עומרי חן. יש לו תחושה שזאת לא תהיה הפעם האחרונה בה תשמעו עליו
בשנה האחרונה, מאז שהבנתי שהליכוד אוכל את צעיריו, החלטתי לחשוף את הפנים האנושיות של צעירי ליכוד שהיו אמורים לשמש כהנהגת התנועה בעתיד אך לפי הכיוון אליו הלכה התנועה הם לכל היותר היו אמורים להפוך להיות פעילים ממורמרים. בעת האחרונה פועל יועצו הפוליטי החדש של יו”ר התנועה, קובי צורף, לשנות את הכיוון. צורף הוא בעצמו צעיר ולטעמי הוא המבשר של הכיוון החדש. נזכרתי בכך בשבוע שעבר שעה שקבוצת צעירים ליכודניקים הגיעו לכנסת להיפגש עם סגנית השר ציפי חוטובלי שעושה ימים כלילות במגבלות האפשריות על מנת לקדם את הצעירים בתנועה. בין הבאים בשער נבחרי אומה היה עומרי חן. אני מבקש להציג אותו לקוראי ליכודניק.
עומרי נולד בירושלים ב- 1989 ובגיל שנה עזב אותה בשל החלטת הוריו. הוא מייחל לכך שיחזור לגור בעיר בה נולד. הוא בן יחיד לאב קצין משטרה (נצ”ב בדימוס) ואימו היא מנהלת לשעבר בחברת ישראכרט.
“לאור מינויו של אבי לקצין החבלה המחוזי של מחוז תל אביב עברנו לגבעתיים ואז לרמת גן.
גרתי בשכונת רמת חן מגן חובה ועד לכיתה ה’ אותה עברתי בבית הספר אסיף במודיעין שרק נבנה והיה בקראוונים. בכיתה ו’ הייתי סגן חתן התנ”ך של מודיעין וזאת למרות מורשת חילונית יחסית”.
זאת באמת שאלה מעניינת. איך אתה רואה את הקשר שלך לדת היהודית. הרי הליכודניקים נחשבים כחילונים שיש להם תמיד כיפה בכיס.
“תמיד ראיתי בעצמי יהודי במורשת ובדת וזאת למרות שבגיל צעיר כבר התחלתי להגדיר עצמי כאתאיסט”.
היית בבית”ר ?
לא. בכיתה ח’ יצאתי למשלחת בארה”ב מטעם הצופים, בכיתה ט’ הייתי מדריך של כיתות ה’ ובכיתה י’ של מבוגרים בעלי צרכים מיוחדים ויצאתי לקורס תג הצופיות הישראלי הראשון.
בכיתה י”א מוניתי לראש צוות הצופיות בשבט אך בחרתי לפרוש במהלך השנה מאחר והתפקיד היה חדש ולא הרגשתי שאני מצליח להתבטא כך שהעדפתי להתרכז בלימודים”.
ומה עשית בתיכון ?
“למדתי בתיכון “בליך” מכיתה ט’, הייתי ילד חכם אך עצלן, התעניינתי בדברים רבים. למדתי במגמה ביולגית והרחבתי כימיה ולאחר מכן בחרתי לעבור למגמת רפואה תו”כ שאני עדיין מרחיב כימיה וביצעתי השלמות עם מערכת שעות עמוסה. בנוסף סיימתי בגרות באנגלית בכיתה י”א לאחר שבאותה שנה צורפתי למסלול האנגלית מואץ ובמלחמה כנגד מורות שקראו לי עצלן עליתי מ-4 ל-5 יח”ל במתימטיקה וסיימתי עם הממוצע השני בכיתה במתימטיקה, למורת רוח המערכת. תמיד חיפשתי מסגרות חיצוניות, בעיקר בתחומים פוליטיים אך מצאתי ביטוי רק במדע, בכיתה י”ב השתתפתי כתלמיד יחיד בפרוייקט הכספות בכימיה במכון וייצמן”.
ושמת את כל מרצך בלימודים ?
“ממש לא. היה חשוב לי והייתי מאוד גאה בפעילותי בצופים, בנוסף התנדבתי במשמר האזרחי ובמד”א כחלק מלימודיי ולאחר הפרישה מהצופים אף ניסיתי לבוא במגעים עם תנועת בית”ר לפתוח מעו”ז בר”ג (דבר שעד היום לא ברור לי למה אין בכל עיר גדולה בארץ).
כילד גדלתי בסביבה מאוד פרו-מיליטנטית וכשהגיע הצו הראשון ועוד לפני היה ברור שאלך לקרבי אך פרופיל מנע זאת ממני, אף רצו שאתנדב אך בסוף נקבע לי פרופיל 45.
עם סבא לוחם אצ”ל, סבא שהיה פעיל מחתרתי ב”נתיב” והתחבר לחלוצי היישוב ואב קצין במשטרה זה היה נראה המהלך הטבעי ועד היום אני מצר שלא יכולתי לשרת כלוחם.
עם זאת, מהמצב צריך לעשות את הטוב ביותר, למרות שלא למדתי מחשבים התקבלתי לממר”ם אך מאחר והיה חשוב לי להיות קצין ולכן בחרתי במסלול העתודה האקדמית – תואר ראשון בכימיה ומדעי המחשב באוניברסיטת ת”א. במהלך לימודיים התבגרתי מעט, ידעתי מגוון חוויות, התנדבתי במשמר האזרחי, בפרוייקט פר”ח ולמדתי פה ושם. לאחר שנתיים של לימודים בתחילת שנה ג’ לתואר, לא היה קל בלימודים כי פשוט הבנתי שמשהו לא מסתדר. הבנתי שמדעי המחשב לא עבורי, ביצעתי אבחון מקצועי באוניברסיטה ופניתי לצבא לשנות את מסלול לימודיי. בתום הליכים ביורוקרטיים שכיום אני מבין היטב כקצין כ”א במיל’, לבסוף גוייסתי לשירות סדיר מלא ושובצתי לענף תכנון כוח אדם סדיר בקריה.
תוך מס’ חודשים שהרגשתי שאני לא ממצה בהם את עצמי ולמרות שכבר הייתי “זקן” (20) ולא הייתה לי סיבה להישאר במערכת, יצאתי לקצונה וחזרתי לשירות ביחידה כקצין בתא המשימות בו הייתי חייל.
ביצעתי ביחידה עוד 2 תפקידים, אחד חדש – קמ”ט תגבורת ובקרה ואחד שבמסגרתו פיקדתי על קצין שהחליף אותי בתפקיד הקודם וגם עבר שינויי – ע’ רמ”ד תכנון הזרועות.
במהלך השירות לא רק ביצעתי את תפקידי שלי אלא סייעתי במגוון תחומים למדורים אחרים, הייתי קצין מנהלה ענפי (כ”א וציוד) ואפילו קצין אבטחה (על אף שהייתי הקצין הכי פחות קרבי ביחידה).
הגאווה הגדולה שלי מעבר לכך שלתפקידי הייתה השפעה כלל מערכתית רבה היא התרומה למדור שילוב חרדים – מדור שבסיוע לו הכרתי חלק שלם מעם ישראל שלא הכרתי ותחומים שונים של פוליטיקה ואינטריגות בחברה הישראלית ואף חברים טובים.
הייתי בלב העשייה הצבאית, עם ועדת שקד על הפרק גם חברתית במידת מה, הרגשתי משפיע, הייתי מוערך ורציתי להתקדם ולעשות, השחרור לא היה המהלך הטבעי, אך כאשר הבנתי שעם הזמן תחול התיישנות על לימודיים פניתי למפקדיי בבקשה לקצר את שירות הקבע שלי בחצי שנה ולחזור לספסל הלימודים על מנת להשלים את התואר.
הבקשה נענתה בחיוב ובפברואר 2013 השתחררתי ומיד חזרתי ללימודים, עברתי למסלול הדו חוגי בכימיה ומדעי החיים, כיום אני עדיין בקשר עם היחידה ואיש מילואים.
אז איך התחברת לתא הליכוד באוניברסיטה ?
“מאז, גיליתי נדבכים נוספים להיותי סטודנט, את האגודה ואת קיומו של תא “גלעד-לביא” אליו הצטרפתי לאחר זמן מה, אני חבר במועדון הדיבייט של האוניברסיטה ויצאתי לתחרויות, חנכתי סטודנטים בשנה א’ ואולי השנה ארוץ כנציג החוג שלי באגודה.
רק השנה התפקדתי כי כשהייתי בצבא חשבתי שאסור לי (טעיתי וחבל שכך), הגעתי לועידה המפלגתית והכרתי אנשים, יזמתי פגישה עם יולי אדלשטיין בכנסת וסיור שלאחריו נפגשנו עם ציפי חוטובלי.
היעדים הבאים שלי הם גלעד ארדן וגדעון סער ואם נצליח אז בוגי וביבי.
אני מאמין שצריך לפקוד אנשים כדי להביא לשינוי וליצור כוחות ליברלים ולאומניים אמיתיים בליכוד ובכנסת.
מלבד זאת, יש חשיבות רבה להעלות את האג’נדה הכלכלית הימנית על המפה הן כתשובות לאנשי המחאה החברתית והכן כפתרונות טובים וישימים. חשובה לי הידברות עם ערביי ישראל וזה משהו שאני אנסה לקדם בקמפוס בשנה הקרובה, שכנראה יהיה אפשרי בגלל ההרכב הסטודנטיאלי באוניברסיטה.
משיחות אישיות שלי שמעתי אנשים שמחפשים להשתלב בחברה הישראלית וגם אם הם מיעוט צריך לעודד אותם. תמיד הייתי ילד דעתן והתעניינתי בפוליטיקה ומדע, עת רבין נרצח הייתי בכיתה ב’ והושפעתי והתעניינתי מאוד בעשייה אך הורחקתי ממנה מאחר ואני זקוק ל”מקצוע פרקטי” לטענת אבי ומאחר וזה עניינים של מבוגרים אך בכל זאת השמעתי דעתי ומצאתי דרכי הנה”.
עומרי מגדיר את עצמו כ”גיק”. “תמיד גיליתי חיבה למחשבים ולידע, אני ממשוקף מכיתה ב’ והייתי מושא ללעג לא אחת בשל כך, אבל למדתי להתמודד ואף חונכתי לסבלנות. יתרה מכך, אני חושב שאני חלק מדור השלום, לעולם לא אשכח כמה מכרו לנו שכשנגדל כבר לא יהיה צבא ויהיה שלום, “אני נולדתי לשלום”, “שלום” של מיכל ינאי ועוד. עם זאת, כורח המציאות כפה עליי להבין שלנאיביות צריך לשים גבול ושאפשר להיות גם ניצי ומוסרי”.
ואם הייתי אומר לך שתנסה להכניס את עצמך לתיאור במסגרות. כיצד היית עושה זאת ?
“אני מאמין באמת, היא לרוב לא יפה במיוחד ואודם לא ישפר את המצב, מאמין שהפוליטיקה החדשה של מנהיגות בשקיפות (כשניתן) היא עתיד וארצה להיות מנהיג שכזה. יש לי שאיפות פוליטיות, אני רוצה לנהיג ולא לדאוג רק למקורביי ואני בהחלט רואה עצמי בכנסת בעתיד.
מאז הפעילות שלי בתא אני מגלה חברים נוספים למקצת התחושות הללו ואנשים שרוצים להשפיע, במקביל אני מגלה גם ערבים בעלי דעות שונות ונחשף לדעות של תושבי מדינות אחרות – בעיקר בדיבייט”.
ואיך זה להיות ליכודניק או לאומי ?
“קשה לי מאוד עם העובדה שבישראל של היום ישנה תפיסה מעוותת ואליטיסטית שמאחר ואני ממוצא מזרחי (על אף שבשל המראה שלי אני לא חשתי קיפוח עדתי) וימני, ישר מקטלגים אותי ישר כמתלהם, עילג ולא אינטילגנטי – כבית הצ’חצ’חים.
אז כדברי בגין אשרינו שהם במצודה אך חשוב גם לקדם שיח ימני אינטלקטואלי ולמחוק את הדימוי הבור והלוחמני של “מוות לערבים” שרקמה התקשורת.
לאנשי השמאל ו”הארץ” אין מונופול על הנאורות וראוי שיזכרו שמראשי ההתיישבות ניתן למנות אנשי רוח רבים ושמפא”י ורבין אף הם תרמו למפעל ההתיישבות.
אני חושב שיש צורך לרענן את ההגדרה של יהודי, ישראלי, להתמודד עם הסוגיות הקשות, השסעים החברתיים – חרדים, דתיים, חילוניים, יהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים, המצב הכלכלי שנוצר בעקבות טיפול חלקי ביצירת שוק חופשי שעדיין מוחזק כבן ערובה של אליטות אולגרכיות ונפוטיזם מבית מפא”י, לנסות לייצר יציבות ואחדות”.
איך את המגדיר את עצמך אם כך ?
“אני מגדיר את עצמי כליברלי ולאומני, הרי זוהי הגדרתה של מפלגת הליכוד. אני מאמין בשיוויון מלא (ללא הבדל, דת, גזע, מין, לאום והעדפות מיניות) ומקסימום חירויות לפרט לצד לאומנות (שבמקומות מסויימים עולה על חירויות – כמו גיוס למשל).
אני מגלה בשנים האחרונות את כתבי ז’בוטינסקי לעומקם אך חושב שהקפיאה המפלגתית על השמרים בציטוטי בגין וז’בוטינסקי היא טעות ושהרוויזיוניזם מיסודו חייב להיות בעלת רוח חדשה ומשתנה בהתאם לנסיבות.
אני קורא לליכוד לעשות רוויזה לרוויזיונים, להפיח רוח מודרנית בדברים ז’בוטינסקי ובגין הנכונים בחלקם הגדול גם היום ולהוות את זהותה האמיתית – מפלגה לאומית ליברלית, ברוח ז’בוטינסקי אך גם ברוח התקופה.
מפלגה שיש לה מצע מדיני, חברתי וכלכלי, מפלגה שהיא עתידה של מדינת ישראל”.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
