25.1 C
תל אביב
26 באפריל 2024
ליכודניק
נרי אבנרי

עמוס עוז, חייל מקלדת בשירות הטרור

עמוז עוז חייב לשקול את מילותיו ואת הקלדותיו בטרם ייצאו לאוויר העולם

מישנה: המסר המרכזי העולה מבין השורות שכתב עוז הוא, שיש נוסחת שלום והמנהיגות הישראלית במקום לאמץ אותה, משחקת באש. המסר הזה ילדותי. הוא מתעלם ממה שעוז אמר ברגע של התפכחות: “זכות השיבה זה שם קוד לחיסול ישראל”. הלכתי לארכיון…

השלום חשוב. מאוד חשוב. כל כך חשוב, שמי שיודע לעשות אותו ולא מזנק לפוליטיקה, הוא בחזקת אנוכי ללא תקנה. הסופר עמוס עוז הוא אחד מהם. היכולת הוירטואוזית שלו לעשות שלום מהנתונים הקיימים עולה על יכולת השירה של אילם.

 

היחסים בין אזרחי ישראל לסופר החשוב, מאוד הדוקים. האיש העניק חוויית קריאה נדירה לרבים, ובתמורה, הם ניפחו לו את האגו עד כי זה תפח למימדים של נביא. הנביא עמוס. מאז בקעה השכינה מהמקלדת שלו, הוא לא מפסיק להטיף לנו לעשות שלום. ואם המנהיגות לא יודעת איך- בדיוק בשביל זה הוא כאן.

 

קבלו ציטוט: “גם אם ישראל תיירט עוד מאה משטי ספינות לעזה, גם אם ישראל תצא עוד מאה פעמים לכבוש את עזה, גם אם ישראל תפעיל שוב ושוב את כוחותיה הצבאיים, המשטרתיים והחשאיים- היא לא תפתור בכך את הבעיה. את הסכסוך הישראלי-עזתי אפשר יהיה בסופו של דבר לפתור רק ע”י מו”מ עם החמאס או, סביר יותר, על ידי שילובם של החמאס והפת”ח” (הארץ / 2.6.10). קראתי והתפעמתי. וואוו…  איך לא חשבנו על זה קודם.

 

 

 

ראאד סלאח הוא לא היחיד שנשבע לזכות-השיבה. כמוהו, מיליוני פלסטינים כולל אבו-מאזן. ומה דעתו של עמוס עוז על זכות השיבה? קבלו ציטוט: “אמרתי לפלסטינים שצמד המילים זכות השיבה, הוא שם קוד לחיסול ישראל” (עמוס עוז לאילנה דיין / 4.11.03).

 

 

 

 

המסר המרכזי העולה מבין השורות שכתב עוז הוא שיש נוסחת שלום, והמנהיגות הישראלית במקום לאמץ אותה, משחקת באש. “את הסכסוך הישראלי-עזתי“, קובע עוז, “אפשר יהיה בסופו של דבר לפתור רק ע”י מו”מ“.

 

המסקנה שלו ילדותית. הוא מתעלם מכול המהמורות ואבני הנגף בדרך לשלום. הפלסטינים לא מוכנים להכיר בישראל כמדינת העם היהודי, לא מוותרים על זכות-השיבה ולא מוכנים לוותר על הטרור. לעומתם, ישראל התירה לערפאת וכנופייתו להגיע לאזור, הסיגה את צהל מערי הגדה ועזה, נסוגה מלבנון, עקרה ישובים יהודים. כל זה היה אמור, אליבא דה סוכני האשליות,  לעודד את מחנה השלום הפלסטיני. קרה ההיפך.

 

הסופר עמוס עוז חייב להתייחס למציאות. דימיון מפותח זה טוב לסיפורים. כשהוא טוען נגד ממשלת היהודים, הוא משחק לידי האויבים שרואים בתקשורת זירה בפני עצמה. כל מסר היוצא ממנו חייב להכיל אזהרה לבני עמו מפני מיליוני הפלסטינים שלא ויתרו על זכות-השיבה. אם ימשיך להצליף בממשלה, חובה לקטלג אותו כ”חייל מקלדת” בשירות הטרור. …וההיסטוריה תשפוט.

 

* המאמר והחומר המקורי נלקחו מהאתר של נרי אבנרי



אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר

אולי גם זה יעניין אותך

תשובה מאוחרת לשלמה מדמון/כתב: נרי אבנרי

אריק זיו ויזר

ציפי לבני נגד המשתמטות

אריק זיו ויזר

אובמה, התקווה השחורה של השמאל / כתב: נרי אבנרי

נתניהו- פרס: מצא את ההבדלים

אריק זיו ויזר

טעיתי, מה תעשו לי? / כתב: נרי אבנרי

אריק זיו ויזר

משה כחלון, זה בשבילך

אלי חזן
דילוג לתוכן