15.1 C
תל אביב
27 בפברואר 2024
ליכודניק
בארץ כללי

"פענוח מבול אל-אקצא: תגמול על סולימאני או סכסוך עמוק יותר?"

מבוא מבול אל-אקצא וחשיבותו

ב-7 באוקטובר התרחש אירוע שגרם לגלים במפה הגיאופוליטית של המזרח התיכון, וסימן אחת מהסלמות הדמים הגדולות ביותר בסכסוך ארוך השנים בין ישראל למחבלים פלסטינים. היום הזה, שכונה שיטפון אל-אקצא, היה עד למתקפה משמעותית שגרמה לאבדות רבות ולעלייה חדה במתיחות האזורית. שם המבצע, שמרמז על מסגד אל-אקצא הקדוש, מסמל יותר מקמפיין צבאי; הוא מייצג שילוב מורכב של סמליות דתית, יעדים פוליטיים והיסטוריה עמוקה של סכסוכים. מאז האירוע, התאפיינה התקופה ברשת של טענות וטענות נגדיות, במיוחד בין משמרות המהפכה האסלאמית של איראן (IRGC) לבין חמאס, שכל אחד מהם מייחס מניעים שונים למתקפות. מאמר זה מבקש לפרק את החוטים של נרטיב זה, ולבחון את ההשלכות של שיטפון אל-אקצא ואת חשיבותו העמוקה בסכסוך המתמשך.

ההצהרה הראשונית של דובר משמרות המהפכה האסלאמית

התגובה הנטענת לחיסולו של סולימאני

במיידי לאחר מבול אל-אקצא, דובר משמרות המהפכה האסלאמית, רמדאן שריף, פרסם הצהרה שבה הוצגו המתקפות כתגובה ישירה לחיסולו של קאסם סולימאני. סולימאני, מפקד איראני בכיר, היה דמות מרכזית בתכנון האסטרטגיה הצבאית האזורית של איראן, כולל תמיכתה בקבוצות מורדים שונות. מותו בתקיפה אווירית אמריקאית עורר הבטחות לנקמה מצד טהראן, שהגיעו לשיאן לכאורה במתקפה ב-7 באוקטובר.

ההערות של שריף הצביעו על מעשה נקמה מחושב, שהיה בקנה אחד עם האיומים הקודמים של איראן והדגים את יכולתה לתקוף את ישראל בעקיפין באמצעות קבוצות מיליטנטיות בעלות ברית. נרטיב זה לא רק שימש להדגשת השפעתה של איראן באזור, אלא גם להצדקת המבצע כחלק מקמפיין התנגדות רחב יותר לתוקפנות לכאורה מצד ארצות הברית וישראל.

עם זאת, טענות ראשוניות אלה של משמרות המהפכה האסלאמית הפכו במהרה למקור למחלוקת, והובילו לרשת מורכבת של תמרונים פוליטיים ודיפלומטיה ציבורית כאשר גורמים שונים ניסו לשלוט בעלילת מבול אל-אקצא ובבסיסו האמיתי.

הכחשת חמאס והנרטיב האיראני שחזר בו

ניתוח ההצהרות הסותרות

הנרטיב סביב שיטפון אל-אקצא השתנה באופן חד כאשר חמאס, ארגון הטרור הפלסטיני שעמד בראש המבצע, הכחיש לחלוטין את גרסת משמרות המהפכה האסלאמית. הם דחו את הרעיון שהפעולות שלהם היו בתגובה לחיסולו של סולימאני, וטענו במקום זאת שהמניעים שלהם נעוצים במתיחות המתמשכת במסגד אל-אקצא ובהגנה על זכויות הפלסטינים. הכחשה פומבית זו הדגישה קרע פוטנציאלי או לפחות סטייה אסטרטגית בין מטרות איראן לאלו שהכריזה חמאס.

 

במהלך מעניין, משמרות המהפכה האסלאמית חזרו בהם ככל הנראה מההצהרות הקודמות שלהם, והכניסו עמימות לשיח הציבורי. מה שהוצג בתחילה כמעשה נקמה ברור, הוצג לפתע כ"מבצע פלסטיני לחלוטין". חזרה זו, שיוחסה ל"אי הבנה" של דברי הדובר, העלתה שאלות לגבי הדינמיקה בין איראן לבין שלוחיה והגורמים האמיתיים לסכסוך.

 

הדיווחים הסותרים חשפו את המורכבות של הבריתות ואת הריקוד המורכב של כוח ותעמולה במזרח התיכון. הם הדגישו את העובדה שבעוד שאיראן עשויה להפעיל השפעה ניכרת על קבוצות כמו חמאס, הנרטיב של התנגדות וסכסוך באזור רחוק מלהיות אחיד.

תפקיד איראן בחימוש ובסיוע לחמאס

השפעת איראן על שליחים אזוריים

למרות התנודות בנרטיב הציבורי, תפקידה של איראן בתמיכה בחמאס מתועד היטב ומשמעותי. טהראן מוכרת זה מכבר כשחקן מפתח בחימוש, במימון ובאימון חמאס, ומספקת לקבוצה את המשאבים הדרושים לה כדי לשמור על פעילותה נגד ישראל. מערכת יחסים זו היא חלק מאסטרטגיה רחבה יותר של איראן להפעיל השפעה ברחבי המזרח התיכון על ידי העצמת קבוצות מיליטנטיות בעלות ברית ובכך הרחבת ההגעה הגיאופוליטית שלה.

הנשק והאימונים הצבאיים שחמאס מקבלת מאיראן אינם רק סימני תמיכה; הם עורק החיים שמזין את יכולתה של הקבוצה להיכנס לעימות. אספקה זו כללה הכל, החל מנשק קל ועד טכנולוגיית טילים מתוחכמת יותר, מה שאיפשר לחמאס להוות איום מתמשך על ביטחון ישראל.

יתר על כן, הגיבוי של איראן לחמאס מונע אידיאולוגית, ומבוסס על התנגדות משותפת למדיניות הישראלית ומחויבות לעניין הפלסטיני. יישור קו זה הקל על שותפות המשרתת את האינטרסים של טהראן על ידי שמירת ישראל מעורבת בחזיתות מרובות, מה שמסיח את הדעת ומשאבים מדאגות אזוריות אחרות שאיראן עשויה לראות כאיומים על ביטחונה והשפעתה שלה.

ההשלכות האסטרטגיות עבור ישראל

התמודדות עם איומים מכמה חזיתות

ישראל נמצאת במצב אסטרטגי קשה, כשהיא מתמודדת עם איומים הן מהגבול הדרומי והן מהגבול הצפוני. הדרום נפיץ בשל העימותים ההפכפכים עם חמאס בעזה, שיכולים להסלים במהירות לעימותים של ממש, כמו שיטפון אל-אקצא. בצפון, חזבאללה, ישות נוספת הנתמכת על ידי איראן, מהווה אתגר מתמיד עם הארסנל העצום שלה המכוון נגד ישראל. חזיתות אלה מחייבות את ישראל להישאר ערנית ולשמור על מצב של מוכנות, מה שמותח את יכולות ההגנה ומשאביה.

הסיכוי למלחמת התשה

הדפוס של קרבות אלימים ספורדיים ועזים, שלעתים קרובות איראן יוזמת או תומכת בהם באמצעות שלוחותיה, מצביע על אסטרטגיית התשה המכוונת נגד ישראל. גישה זו מבקשת לשחוק את הנחישות והמשאבים הישראליים לאורך זמן, מבלי להיכנס בהכרח למלחמה ישירה ומלאה. היא גם משמשת לשמירה על תחושה מתמדת של חוסר ביטחון ומתיחות בחברה הישראלית.

עבור ישראל, האתגר הוא לא רק צבאי אלא גם דיפלומטי ופסיכולוגי. הצורך להתמודד עם איומים אלה מחייב אסטרטגיה מרובת פנים המאוזנת בין מוכנות צבאית לבין פעולות מודיעיניות, דיפלומטיה בינלאומית ומאמצים לשמירה על חוסן פנימי. הסיכוי למלחמת התשה ארוכת טווח הוא מפוכח, והוא דורש חדשנות מתמדת בהגנה ובאסטרטגיה.

ניתוח מומחים בנוגע לעמדותיה ולכוונותיה של איראן

פענוח האיומים של איראן: מציאות או בלוף אסטרטגי?

מומחים המנתחים את הרטוריקה והפעולות של איראן משערים כי בעוד שאיומיה של טהראן כלפי ישראל חמורים, הם עשויים לשמש גם כבלוף אסטרטגי שנועד להצהיר על דומיננטיות ולרפות את התוקפנות ללא תכניות מיידיות לעימות ישיר. דפוס הפעולה של איראן המנצל קבוצות פרוקסי כמו חמאס וחיזבאללה מרמז על העדפה למעורבות עקיפה הנמנעת מהסיכונים וההשלכות הבינלאומיות של מלחמה גלויה.

שיטה זו מאפשרת לאיראן להקרין כוח והשפעה, להשאיר יריבים כמו ישראל בכוננות גבוהה, תוך שמירה על הכחשה סבירה והקטנת הסיכון לכוחות האיראניים. העמימות של כוונותיה של איראן יוצרת יתרון אסטרטגי, שכן היא מכריחה את ישראל ואת בעלות בריתה לשקול מגוון רחב של תרחישים ותגובות אפשריים.

עם זאת, האפשרות של טעות בחישוב נותרת מקור לדאגה. בעוד איראן ממשיכה במלחמת המילים שלה והפרוקסי שלה ממשיכים בתוקפנותם התקופתית, תמיד קיים הסיכון שתקרית תסלים מעבר לשליטת שני הצדדים, מה שיוביל לתוצאות לא מכוונות. לפיכך, הקונצנזוס המומחים מדגיש את הצורך בדיפלומטיה זהירה ובמוכנות אסטרטגית לנווט בנוף הנפיץ המעוצב על ידי עמדתה של איראן.

המרחב הגיאופוליטי הרחב יותר

מבט קדימה: מה העתיד צופן?

אירוע ההצפה של אל-אקצא והשיח סביבו האירו את טבעו המורכב והמסוכן של המרחב הגיאופוליטי במזרח התיכון. יחסי הגומלין בין השאיפות של איראן, המטרות של חמאס והחששות הביטחוניים של ישראל יוצרים שילוב מורכב של סכסוך ושיתוף פעולה. ככל שהמעצמות האזוריות ממשיכות לתמרן, הפוטנציאל להסלמה נשאר קיים תמיד.

בעתיד צפויה להימשך האיזון העדין הזה, כאשר נקודות הבזק תקופתיות יבחנו את הנחישות והיכולות של כל הצדדים המעורבים. עבור ישראל, משמעות הדבר היא מחויבות מתמשכת להגנה אסטרטגית ולמבצעי מודיעין. עבור איראן וגרורותיה, הדבר כרוך בחישוב זהיר של הדרך הטובה ביותר לקדם את האינטרסים שלהם מבלי לחצות סף שיעורר סכסוך גדול יותר, שעלול להיות בלתי נשלט.

ניווט בסביבה זו ידרוש לא רק תושייה צבאית, אלא גם דיפלומטיה עדינה והבנה עמוקה של הכוחות ההיסטוריים והאידיאולוגיים הפועלים. הסיכונים גבוהים, והדרך קדימה רצופה באתגרים ובאי-ודאויות.



אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמןלפנות להנהלת האתר

אולי גם זה יעניין אותך

פרשת יתרו –" והייתם לי סגולה מכל העמים"(שמות י"ט ,ה')

עינר אביב

שר האוצר כץ: עוצרים סיוע חירום לגופים אנטי ישראליים

דניאל נחמיה

ליכודניק משתתף בצערו של חיליק אטיאס

מערכת ליכודניק

מיזם "אהבה בליכוד" של צעירי הליכוד פורץ דרך

דניאל נחמיה

"מאגר ה – DNA שהקמתי שוב מוכיח את עצמו"

אריק זיו

"החרדים בבית שמש מתעוררים"

אריק זיו ויזר
דילוג לתוכן