30.5 C
תל אביב
7 באוגוסט 2020
ליכודניק
במצודה והמוסדות

מנהלת הליכוד משיבה ליו"ר המרכז דני דנון

סגן שר הבטחון ויו"ר המרכז דני דנון עתר לבית המשפט המחוזי כנגד יו"ר התנועה שהוא גם ראש הממשלה. להלן תשובת המנהלת בשם המפלגה ויו"ר התנועה

 

בבית המשפט המחוזי ה"פ  63441-01-14 

בתל אביב בפני כבוד השופטת ד"ר דפנה אבניאלי

קבוע ליום ה- 12.2.14

בעניין: 1.       דני דנון, חבר כנסת וי"ר ועידת הליכוד

2.       נשיאות ועידת הליכוד

על ידי ב"כ עוה"ד תומר רייף ו/או תום אפלשטיין

ממשרד עוה"ד זיסמן, אהרוני, גייר ושות'

מרחוב שד' רוטשילד 41-45, תל אביב 65784

טל': 03-7955555; פקס: 03-7955550

המבקשים 

 

 

נ ג ד  

  1. 1. יו"ר הליכוד 

  1. 2. מפלגת הליכוד 

  1. 3. מנהלת הליכוד 

 

שלושתם ע"י ב"כ עוה"ד אבי הלוי

מרחוב כיכר הבימה 2 תל אביב 6425322

טל: 03-6851685 ; פקס: 03-6324111 סלולר: 052-4326312

e-mail: avi.halevy@gmail.com

 

  1. 4. שבח שטרן 

מרחוב הקטורת 173, שילה ד.נ אפריים 4483000

טל': 052-5340007; פקס: 04-8243490

 

  1. 5. עו"ד אביעד ויסולי 

 

מרחוב דישראלי 36, חיפה

טל': 04-8112099; פקס: 03-5029001

 

המשיבים  

תגובה מטעם המשיבים 1-3

המשיבים 1-3 (להלן: "המשיבים") מתכבדים בזה להגיש לבית המשפט הנכבד את תגובתם לבקשה לפיה, מתבקש בית המשפט הנכבד לדחותה, מהנימוקים שיפורטו להלן:

ואלה נימוקי התגובה

פתח דבר

1.         פסק הדין בדיון הנוסף, שהוא נשוא המרצת הפתיחה, ניתן ביום ה- 22.1.14 ואולם       המבקשים פנו לבית המשפט הנכבד בשיהוי ניכר – ביום ה- 30.1.2014, רק לאחר 8 ימים,             מיום מתן פסק הדין,

2.         הדיון בהמרצת הפתיחה בפני בית המשפט נקבע ליום ה- 12.2.2013, לאחר המועד האחרון לשליחת ההזמנה וההצעות לתיקון החוקה לחברי הוועידה, בהתאם ללוח הזמנים שנקבע בחוק תנועת הליכוד. המשמעות היא, שלפסק הדין שינתן על ידי בית המשפט הנכבד, לא תהיה נפקות לגבי כינוס הוועידה שנקבע ליום ה- 26 וליום ה- 27 לפברואר 2014

3.         הסיבה לשיהוי שדבק בפנייה של המבקשים לבית המשפט הנכבד, והנסיבות שיתוארו בהמשך, מלמדות על חוסר תום ליבם של המבקשים בהגשת העתירה לבית המשפט הנכבד.

4.         פנייתם של המבקשים לבית המשפט הנכבד לא באה להגן על זכויותיהם של חברי התנועה, שהגישו מאות הצעות לתיקון החוקה ואף לא על סמכויותיהן של נשיאות הוועידה וועדת החוקה, שכן כפי שיובהר להלן, מרכז הליכוד, שיתכנס לאחר נעילת הוועידה, מוסמך, בהתאם לסעיף 55(ה)(1) לחוקה, במהלך 18 חודשים לאחר נעילתה הוועידה, לקבלן ברוב רגיל הזהה לרוב שנדרש לקבלתן בוועידה.

 

5.         מטרתה של העתירה שהגישו המבקשים לבית המשפט הנכבד הינה אחת – היא באה למטרה, שאותה לא טרח המבקש 1 לגלות לבית המשפט הנכבד – להעלות להצבעה בוועידה, הצעה לתיקון סעיף 82 לחוקה שאם תתקבל תרחיב, שלא כדין, את היקף סמכויותיו בכהונתו כיו"ר מרכז הליכוד ואת ומעמדו הפוליטי בתנועה.

6.         המבקשים, כפי שעולה מנסיבותיו העובדתיות של המקרה, עתרו לבית המשפט הנכבד בבקשה לקבלת 4 סעדים. עניינו של הסעד הראשון תלוי ועומד בפני בית הדין של הליכוד. הסעד השני, אינו ניתן ליישום מטעמים אובייקטיביים. הסעד השלישי והסעד הרביעי מנוסחים בלשון כללית ואינם מפרשים את העובדות המצדיקות את הענקתם.

7.         מעמדו של בית הדין של הליכוד כטריבונל שיפוטי הינו מיוחד. מקורות המשפט           שלאורם הוא מוסמך ליתן את פסיקתו, אינם רק חוקת הליכוד והדין המהותי הכללי,           כלומר הדין המדינתי. חוקת הליכוד קובעת שלושה מקורות, שלפיהם מוסמך בית הדין      של הליכוד לפסוק הם חוקת הליכוד, עקרונות הצדק והיושר וטובת התנועה.

8.         סעיף 56א לחוקה קובע, כי הסמכות לקבוע את סדר היום של הוועידה הוא יושב ראש תנועת הליכוד ולא הנשיאות, כפי שטוענים המבקשים.

9.         הוועידה, שהיא כאמור המוסד העליון של הליכוד, הייתה מוסמכת, במהלך 90 הימים,  שבהם    הייתה פתוחה, לקבל החלטות בנושאים תנועתיים שונים ואף להצביע על הצעות לתיקון     החוקה, אולם אין בחוקת התנועה הוראה המתנה את נעילת הוועידה, בכך שכל הצעות            ההחלטה וההצעות לתיקון החוקה שהוגשו לה, יידונו ויועלו להצבעה בוועידה.

 

10.        בסעיף 55(ה)(1) לחוקה ,כי הוועידה מוסמכת להעביר להצבעה במרכז הליכוד הצעות לתיקון החוקה וכי הצעות אלה, שיובאו להצבעה בתקופה של 18 החודשים, מיום נעילת הועידה, תתקבלנה במרכז ברוב רגיל, כלומר ברוב שבו מתקבלות הצעות לתיקון החוקה בוועידה, ולא ברוב מיוחד של שני שלישים מהמשתתפים בהצבעה, שבו מתקבלות הצעות לתיקון החוקה במרכז.

11.        זאת ועוד, סעיף 55(ה)(1) לחוקה המסמיך את הוועידה להעביר למרכז הצעות לתיקון החוקה הולם גם את הוראות החוקה, שקבעו לוח זמנים לבחירת מוסדות התנועה, ביניהם: המזכירות, הלשכה ומוסדות צעירי הליכוד, שעל פי החוקה, נבחרים אחרי נעילת הוועידה.

 

12.        היותם של המבקשים צדדים לפשרת ויסולי, והעובדה לפיה לא קבעו לוח זמנים יעיל להכנתן של ההצעות לתיקון החוקה, מונעת מהם לבקש כעת לבטל את החלטותיו של בית הדין המגבילות, לטענתם, את ההצעות לתיקון החוקה, שאפשר להעלות להצבעה בכינוס הועידה, שנועד להתקיים עד לסוף חודש פברואר.

13.        המבקשים הסכימו בפסק דין שטרן להגביל את ההצעות לתיקון החוקה, שעלו             להצבעה בכינוס הוועידה הנוסף שהתקיים בדצמבר 2013 וכן הסכימו ללוח הזמנים של          ישיבות המרכז, שתתקיימנה לאחר נעילת הוועידה, במהלך שנת 2014 ולנושאים שיעלו             בהן, ולכן אין לאפשר להם לטעון טענות העומדות בסתירה להסכמות המקוריות שלהם            בפשרת שטרן, ולאפשר להם להעלות בכינוס הוועידה, שיתקיים עד לסוף חודש פברואר          הצעות נוספות לתיקון החוקה, שלא עלו, בהתאם לפסק דין שטרן, בישיבת הוועידה שהתקיימה בחודש דצמבר 2013.

14.        המבקשים, אינם יכולים להגיע להסכמות בנושאים שונים, לגבי סדר היום של הוועידה ולוח הזמנים של ישיבות המרכז, אך לטעון כלפי בית הדין של הליכוד שהוא חורג מסמכותו, שעה שהוא פוסק בשים לב לאותן הסכמות.

15.        בפסק דין ויסולי ובפסק הדין שניתן בדיון הנוסף, עמדו לנגד עיניו של בית הדין נסיבות מיוחדות.  בית הדין שם ליבו לכך שעל פי החוקה על הוועידה היה להינעל תוך 90 ימים, מיום שנפתחה כדי לאפשר את בחירתם של המוסדות האחרים, שלוח הזמנים לבחירתם נקבע מתום נעילת הועידה – המזכירות, הלשכה ומוסדות צעירי הליכוד.

16.        בית הדין של הליכוד ביקש להגן על אינטרסים תנועתיים שונים. לאחר למעלה משמונה חודשים, היה על בית הדין לנעול את הוועידה, אך להבטיח שההצעות לתיקון החוקה, שהוגשו על ידי חברי הליכוד, ידונו ושקבלתם תתאפשר ברוב רגיל, בדומה לרוב שנקבע לקבלת הצעות לתיקון החוקה בוועידה.

17.        בית הדין ביקש להבטיח שההצעות לתיקון החוקה, שהוכנו על ידי וועדת החוקה, יוכנו ביסודיות ובהליכים ראויים, שבמהלכם יילקחו בחשבון ההשלכות הרבות של התיקונים לחוקה על דמותה של התנועה וצביונה.

18.        בית הדין לא התערב כלל בשיקוליה של וועדת החוקה, כפי שטוענים המבקשים, שכן על           פי סעיף 57 לחוקה, וועדת החוקה אינה אחראית לסדר היום של הוועידה, אלא אך ורק להכנתן של ההצעות לתיקון החוקה והיא בת חורין להתכנס בכל עת ולהכין את הצעות           לתיקון החוקה.

19.        בית הדין גם לא התערב בסמכויותיה של נשיאות הוועידה, שכן, הסמכות לקבוע את סדר         היום של הוועידה מסורה בהתאם לסעיף 56א לחוקה ליו"ר תנועת הליכוד ולא לנשיאות           הוועידה. הנשיאות – כך לפי סעיפים 56(א) ו- 57(א) לחוקה – היא חלק מהמנגנון המנהל      את הוועידה בהיבט הארגוני, כגון: בקליטת ההצעות השונות המוגשות על ידי חברי      הוועידה, מיונן והטיפול בהן.

20.        בדיון שהתקיים בעתירת ויסולי מס' 1208/13, שבו נכח גם המבקש 1, הביעו המבקשים את עמדתם, לפיה הם מוכנים לקיים את כל ההצבעות על התיקונים לחוקה, שהוועידה תעביר למרכז, בהתאם לסעיף 55(ה)(1), במקשה אחת, כלומר במועד אחד ולכן הם מנועים כעת מלהעלות כל טענה נגד ההחלטה של בית הדין לפיה המרכז יקיים את ההצבעה על כל ההצעות לתיקון החוקה במקשה אחת.

21.        בהחלטה לפיה יש לקיים את ההצבעות על התיקונים לחוקה ביום אחד, יש הגיון רב. ההצעות לתיקון החוקה הכוללות הצעות רבות בעלות אופי קונסטיטוציוני שיש להן השלכות על דמותה של התנועה לשנים רבות, כגון: סמכויות המוסדות של התנועה, שיטת הבחירות של מועמדי הליכוד לכנסת ועוד. להצעות לתיקון החוקה יכולות להיות השלכות על האיזונים והבלמים הקיימים בין מוסדות התנועה וכן על זכויותיהם וחובותיהם של חבריה.

22.        הלכה פסוקה היא, כי בית המשפט, אינו מתערב בהחלטות של טריבונלים פנימיים, בהליכים הפנימיים המתקיימים במפלגות, ובניהול של מוסדות המפלגות, למעט במקרים קיצוניים של חריגה מסמכות או של פגיעה בכללי צדק טבעי, שאינם מתקיימים במקרה שלפנינו.

23.        הילכת אי ההתערבות מקבלת משנה תוקף במיוחד לאור היקף סמכויותיו של בית הדין של הליכוד, המוסמך לפי סעיף 124(א) לחוקת הליכוד, לפסוק בהתאם לחוקת הליכוד, עקרונות הצדק והיושר וטובת התנועה, הכל לפי שיקול דעתו, ושלפי סעיף 124(ב) לחוקה הוא מוסמך לסטות מהוראותיו של הדין המהותי, לסטות מדיני הראיות ומסדרי הדין הנוהגים בבתי המשפט.

24.        המבקשים לא הצביעו על קיומה של עילה המצדיקה את התערבותו של בית המשפט הנכבד בפסק דין ויסולי ובפסק הדין שניתן בדיון הנוסף.

 

העובדות

  1. בביום ה- 31.1.2012 התקיימו הבחירות לועידת הליכוד ה- 4. והיא נפתחה במושב שהתקיים ביום ה- 6.5.2012.
  2. ביום ה- 25.6.2013 התקיים המושב השני של הוועידה, שבמהלכו נבחרו לכהונתם – המבקש אחד, יו"ר ועידת הליכוד, שנבחר גם לכהונת יו"ר מרכז הליכוד, שמכהן גם כיו"ר ועדת החוקה של הליכוד והמבקשת 2,  נשיאות הוועידה ה- 4
  3. ביום ה- 30.6.2013 התקיים מושב שלישי של הוועידה, שבמהלכו נבחרו לכהונתם, חברי ועדת החוקה של הליכוד, מבקר הליכוד וחברי בית הדין.

פסק דין בעתירה מס' 11641/13 בעניין ויסולי 

28. ביום ה- 11.7.13 ניתן פסק דין על ידי בית הדין של הליכוד בעתירה מס' 1164/13 עו"ד אביעד ויסולי נ' ח"כ דני דנון, יו"ר ועידת הליכוד ה- 4 ואח', שבמסגרתו ניתן תוקף  של פסק דין להסכם פשרה, שאליו הגיעו מצד אחד, העותר עו"ד אביעד ויסולי, שהינו המשיב 5 בהמרצת הפתיחה נשוא תגובה זאת ומצד שני, המבקשים בהמרצת הפתיחה נשוא תגובה זו, שהיו המשיבים 1 ו- 2 לעתירה והמשיבים 1 ו- 3 בהמרצת פתיחה זו, שהיו המשיבים 3 ו- 4 לעתירה. (להלן: "פשרת ויסולי") 

העתק פסק הדין של בית הדין של הליכוד בעתירה מס' 1164/13 מצ"ב, מסומן באות א'

  1. המבקשים, אינם מציינים בעתירתם לבית משפט נכבד זה, מטעמים שיובהרו בהמשך, כי היו צדדים לפשרת ויסולי.
  2. בהסכם הפשרה, הסכימו המבקשים, לגבי מועד הכינוס של הוועידה וסדר יומה, בין היתר, כדלקמן:

א.      בסעיף 1 להסכם הפשרה הסכימו המבקשים, כי ישיבת הוועידה, שנקבעה ליום ה- 11.7.13 תתקיים כמתכונן, לפי הנושאים וסדר היום שנקבעו ו/או יקבעו על ידי נשיאות הוועידה.

ב.      בסעיף 3 להסכם הפשרה, הסכימו המבקשים להגביל את הנושאים שיכללו בסדר היום של ישיבת הוועידה לאמור:

".3 בישיבת היום לא יועלו להצבעה הצעות החלטה כלשהן ולא תיערכנה הצבעות של חברי הועידה בכל עניין שהוא"

ג.        בסעיפים 4, 5 ו- 6 להסכם הפשרה הסכימו המבקשים, כי הוועידה תתכנס למושב אחד נוסף, אחרי הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות, אך לא יאוחר מיום ה- 15.12.13 (להלן: "הכינוס הנוסף"). סעיפים 4, 5 ו – 6 להסכם קבעו כדלקמן:

"4 בנוסף לישיבת היום יתקיים כינוס נוסף של הועידה במהלכו תתקיימנה הצבעות של          חברי הוועידה על הצעות החלטה ו/או תיקוני חוקה כפי שיוגשו"

"5. הכינוס הנוסף של הועידה יתקיים לאחר הבחירות המוניציפאליות, דהיינו לאחר    ה- 22.10.13 ולא יאוחר מיום ה- 15.12.13"

"6. מובהר ולמען הסר ספק, כי הכינוס הנוסף של הוועידה לא יתקיים לפני ה-                 22.11.13"

ד.       בסעיפים 7 ו- 8 להסכם הפשרה הוסכם, כי נשיאות הועידה ו/או מנהלת הליכוד יקבעו לוח זמנים להגשת בקשות להצעות החלטה ו/או תיקוני חוקה וכי הבקשות להצעות ההחלטה הנ"ל יטופלו וינהגו בהן כמפורט בחוקת הליכוד, כולל טיפול בהן על ידי ועדת החוקה ו/או הועדות והמוסדות השונים בתנועה

עבודת הנשיאות, ועדת חוקה וזימון הכינוס הנוסף של הוועידה

  1. ביום ה- 16.7.13, שלושה ימים לאחר שפשרת ויסולי קיבלה תוקף של פסק הדין, החליטה נשיאות ועידת הליכוד, המבקשת 2, כי הצעות החלטה יוגשו עד ליום ה- 5.11.2013 וכי הצעות לתיקון החוקה, יוגשו עד ליום ה- 3.10.13.

העתק מהחלטת המבקשת 2 מיום ה- 16.7.13 לגבי המועדים להגשת הצעות החלטה והצעות לתיקון החוקה, מצ"ב, נספח ב'

  1. ביום ה- 29.9.13 פורסמה מטעמו של המבקש 1 הודעה באתר האינטרנט של הליכוד, לפיה המבקשת 2 האריכה את המועד להגשת הצעות לתיקון החוקה עד ליום ה- 15.11.2013

העתק מהודעת המבקש 1, מיום ה- 29.9.13 לגבי דחיית המועד להגשת ההצעות לתיקון החוקה, מצ"ב, נספח ג'

33. עד למועד שנקבע הוגשו לנשיאות הוועידה  294 הצעות לתיקון החוקה ו- 7 הצעות החלטה בנושאים שונים, בתוכם הצעה אחת, שעניינה היחסים שבין תנועת הליכוד, המשיבה 2 לבין מפלגת ישראל ביתנו  

הצעות ההחלטה שהוגשו לנשיאות הועידה מצ"ב, נספח ד'

  1. ביום ה- 22.10.2013 התקיימו הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות.
  2. ביום ה- 19.11.2013, ארבעה ימים לאחר תום המועד להגשת ההצעות לתיקון החוקה, התכנסה ועדת החוקה של הליכוד לישיבתה הראשונה ובמהלכן של כמה ישיבות נוספות שנערכו לאחר מכן, ועד למועד הכינוס הנוסף של הוועידה, בהתאם לפשרת ויסולי, בימים ה- 18 וה- 19 לדצמבר, היא הכינה 18 הצעות לתיקון החוקה בלבד.

36. ביום ה- 3.12.2013 שלח המבקש 1 הזמנה לחברי הוועידה לכינוס הנוסף שעליו הוסכם בפשרת ויסולי. הכינוס הנוסף כלל שני מושבים – האחד שנקבע ליום ה- 18.12.13 והשני שנקבע ליום ה- 19.12.13.  

העתק ההזמנה ששלח המבקש 1 לחברי ועידת הליכוד, מצ"ב נספח ה'

  1. בהתאם לסדר היום שפורט בהזמנה לישיבת הוועידה, המושב הראשון יוחד, בין היתר, לדיון בהצעות לתיקון החוקה וכן להצבעה על הצעות ההחלטה והמושב השני יוחד להצבעה חשאית על 18 ההצעות לתיקון החוקה, שהוכנו כאמור על ידי ועדת החוקה.
  2. ביום ה- 17.12.2013 התכנסה נשיאות הוועידה והכינה את ההצעות ההחלטה להצבעה לקראת ישיבת הועידה, שנועדה ליום ה- 18.12.2013. הנשיאות החליטה לאחד הצעות החלטה ולהביא להצבעה גם הצעת החלטה בעניין היחסים הפוליטיים, שבין תנועת הליכוד ומפלגת ישראל ביתנו.

פסק דין מס' 1206/13 בעניין שטרן

39. ביום ה- 10.12.2013 – 7 ימים לאחר שיו"ר ועידת הליכוד, המבקש 1, שלח לחברי הועידה את הזמנה לכינוס הנוסף של ועידת הליכוד – נתן בית הדין של הליכוד בעתירה מס' 1206/13 שבח שטרן נגד ח"כ דני דנון, יו"ר ועידת הליכוד הרביעית ואח' תוקף של פסק דין להסכם פשרה, שאליו הגיעו המצד אחד, העותר שבח שטרן, שהוא המשיב 4 בהמרצת הפתיחה ומצד שני,  המבקשים, שהיו המשיבים 1 ו- 2 בעתירת  שטרן והמשיבים 1 ו- 3 שהיו המשיבים 3 ו- 4 בעתירת שטרן (להלן: "פשרת שטרן") 

העתק פסק הדין שטרן, מצ"ב, מסומן באות ז"

  1. בדיון שהתקיים בעתירה בפני בית הדין של הליכוד, צורף גם המשיב 5, עו"ד אביעד ויסולי, אולם במהלך הדיון הודיע המשיב 5, כי הוא אינו מוכן להיות צד להסכם הפשרה שאליו הגיעו הצדדים וכי הוא שומר לעצמו את הזכות לעתור לבית הדין בכל הנוגע להסכם הפשרה שנערך עימו בעתירה מס' 1164/13.
  2. בהסכם הפשרה נשוא פסק דין שטרן, הסכימו המבקשים, לגבי מועד הכינוס של הוועידה וסדר יומה, בין היתר, כדלקמן:

א. בסעיף 1 להסכם הפשרה הסכימו המבקשים לגבי סדר היום של ישיבת הוועידה שנקבע ליום ה- 19.12.13 כדלקמן:  

"1. הוועידה תינעל בתום ישיבת ה- 19.12.13, לאחר שתובא בפניה הצעה, כי בהתאם       לסמכותה לפי סעיף 55(ה)(1) תעביר למרכז את הסמכות להצביע בכל הנושאים ו/או ההצעות לתיקון החוקה, שהוגשו במועד לנשיאות הוועידה ולא הועלו להצבעה בוועידה." 

ב.      בסעיף 2 להסכם הפשרה הסכימו המבקשים לגבי מועד כינוסו של המרכז הראשון של תנועת הליכוד – זה שאמור להתכנס לאחר נעילת הוועידה  – וכן לגבי סדר היום שהוגבל בהסכמה לכמה נושאים, כדלקמן:

"2. מוסכם כי ישיבת המרכז הראשונה תתכנס לא יאוחר מיום 6.2.2014 במיוחד ובין היתר לצורך דיון והחלטה לפחות בכל הנושאים ו/או הצעות לשינוי חוקה העוסקים בבחירות למזכירתו ו/או ללשכה ו/או לצעירי הליכוד לרבות ייצוג המייסדים במוסדות התנועה או נושאים אחרים בהתאם לשיקול דעתה של ועדת החוקה ובכלל זה נושאים עליהם החליטה ועדת החוקה בישיבותיה לפני הסכם זה"

ג.        בסעיף 3 להסכם הפשרה הסכימו המבקשים והתפשרו לגבי מועד כינוסה של ועדת החוקה של הליכוד לאמור:

"ועדת החוקה תתכנס לראשונה לא יאוחר מיום ה- 2.1.2014 לצורך הכנת הצעות לשינוי החוקה הנזכרים בסעיף 2, לצורך העברתם להצבעה לישיבת המרכז הראשונה כמפורט לעיל"

ד.       בסעיף 5 להסכם הפשרה הסכימו המבקשים, כי ועדת החוקה תכין את כל ההצעות שהועברו למרכז על פי סעיף 55(ה)(1) וכן על לוח הזמנים של כינוסי המרכז כדלקמן:

"5. מוסכם על הצדדים שועדת החוקה תכין את כל ההצעות לשינוי החוקה שהועברו למרכז על פי ס' 55(ה)(1). ההצבעות על הצעות אלו יערכו בישיבות מרכז נוספות, כאשר הישיבה הראשונה בהן תתקיים לא יאוחר מיום 6.6.2014 וזאת במסגרת 18 החודשים הקבועים בס' 55(ה)(1) לחוקה"

פסק דין בעתירה מס' 1210/13 בעניין היחסים הפוליטיים שבין מפלגת הליכוד ומפלגת ישראל ביתנו  

42. ביום ה- 18.12.13, ביום המושב הראשון של הכינוס הנוסף של הועידה, ניתן פסק דין על ידי בית הדין של הליכוד בעתירה מס' 1210/13 תנועת הליכוד ואח' נ' ח"כ דני דנון, יו"ר ועידת הליכוד ה- 4 ויו"ר נשיאות הועידה ונשיאות ועידת הליכוד ה- 4, שבו הורה בית הדין של הליכוד ליו"ר הוועידה, המבקש 1 ולנשיאות הוועידה, המבקשת 2, שלא להעלות להצבעה בוועידה את הצעת ההחלטה בעניין היחסים הפוליטיים, שבין הליכוד לבין ישראל ביתנו. 

פסק הדין שניתן על ידי בית הדין של הליכוד בעתירה מס' 1210/13, מצ"ב נספח ח'

43. המבקשות הגישו בקשה לדיון נוסף על פסק הדין. בית הדין של הליכוד קיבל את הבקשה, קיים בה דיון נוסף בפני חמישה שופטים, אך טרם נתן את החלטתו בה. 

פסק דין בעתירה מס' 1208/13 בעניין ויסולי

44. ביום ה- 19.12.13, יום לאחר המושב הראשון של הכינוס הנוסף של ועידת הליכוד, שהתקיים ביום ה- 18 לדצמבר 2013, ושמהלכו יתואר להלן, ניתן פסק דין בעתירה מס' 1208/13 עו"ד אביעד ויסולי נגד 1. ח"כ דני דנון יו"ר ועידת הליכוד ה- 4 ויו"ר ועדת החוקה 2. נשיאות ועידת הליכוד ה- 4, 3. יו"ר הליכוד 4. מנהלת הליכוד (להלן: "פסק דין ויסולי") 

העתק פסק דין שניתן בעתירה מס' 1208/13, מצ"ב נספח ט' 

  1. פסק דין ויסולי ניתן בעתירה שבה המשיב 6, עו"ד אביעד ויסולי, העלה בפני בית הדין של הליכוד את פרשנותו לגבי פשרת ויסולי מיום ה- 11.7.13, שלא יושמה לדעתו בהתאם לאמור בה וכן העלה את הסתייגותו מפשרת שטרן, שכאמור, לא היה שותף לה.
  2. בפסק הדין ויסולי בית הדין הסביר, בין היתר, מדוע לא ניתן ליישם את פשרת שטרן, שכן:

"בינתיים גם התכנסה הוועידה ולא הסמיכה את המרכז לדון בתיקוני החוקה. בכך נשמט הבסיס של הפשרה עם שבח שטרן באשר לא ניתן ליישם את סעיף 1 לפסק הדין העומד בבסיס הפשרה עם מר שטרן" ( ר' עמוד 2 לפסק הדין, פסקה חמישית) 

  1. בסעיף 1 להחלטות האופרטיביות של פסק הדין ויסולי, בית הדין קבע מועד לישיבה נוספת של הוועידה והורה לעלות בה לדיון ולהצבעה הצעות לתיקון החלטה בארבעה נושאים: הבחירות למזכירות, ללשכה, לצעירי הליכוד, ולייצוג המייסדים במוסדות התנועה.

בסעיף 3 לפסק הדין קבע בית הדין מועד לכינוסה של ישיבת מרכז, לאחר נעילת הוועידה, שבה תיבחר מזכירות הליכוד, ואולם בית הדין קבע, כי בישיבה זאת לא יעלו הצעות לתיקון החוקה.

בסעיפים 4 ו- 5 לפסק הדין, קבע בית הדין, מועדים לקיומן של שתי ישיבות מרכז נוספות וכן נתן הוראות לגבי סדר היום שלהן כדלקמן: 

"4. בחודש יוני 2014 תתקיים ישיבת מרכז נוספת אשר גם בה לא יעלו הצעות לתיקוני חוקה"

5. כל ההצעות לתיקון החוקה יוצבעו כמקשה אחת בישיבת מרכז בין ראש הנשה תשע"ה לבין 31/12/14 "

הכינוס הנוסף של ועידה הליכוד שהתקיים ביום ה- 18 וה- 19 לדצמבר 2013 

  1. ביום ה- 18 וה- 19 לדצמבר 2013 התכנסה ועידת הליכוד לכינוס הנוסף שנקבע בפשרת שטרן, עוד לפני שהופרה בנסיבות שיתוארו להלן.
  2. במושב שהתקיים ביום ה- 18.12 עלו להצבעה הצעות ההחלטה, שהוכנו על ידי נשיאות הועידה, למעט שתי הצעות. האחת, ההצעה בעניין ישראל ביתנו, שבית הדין הורה, שלא להעלותה להצבעה והשנייה, הצעת החלטה לפי סעיף 55(ה)(1) לחוקה, לפיה הוועידה מעבירה למרכז את כל ההצעות לתיקון החוקה שלא עלו להצבעה בוועידה. הצעת ההחלטה השנייה, הייתה אמורה לעלות להצבעה בהתאם לפשרת שטרן, אלא שיו"ר הוועידה, המבקש 1, לא העלה אותה להצבעה.
  3. ביום ה- 19.12.13 התקיימה בוועידה הצבעה על כל 18 ההצעות לתיקון החוקה, שהוכנו על ידי ועדת החוקה.

פסק הדין בדיון הנוסף על פסק דין ויסולי

  1. ביום ה- 22.1.14 ניתן פסק דין על ידי בית הדין של הליכוד, שישב בהרכב של חמישה שופטים, בדיון נוסף שהתקיים על פי בקשותיהם של המבקשים ושל המשיב 5 על פסק דין  וויסולי ושל המבקשים על פסק הדין בעניין ישראל ביתנו.

העתק פסק הדין שניתן בדיון הנוסף, מצ"ב נספח י' 

  1. בפסק הדין החליט בית הדין פה אחד, להותיר על כנו את פסק דין ויסולי, אך החליט בדעת רוב להכניס בו את תיקונים שלהלן:

"א. לקבל את עמדת יו"ר הועידה סגן השר דני דנון על פיה, על אף האמור בפסק הדין, אם ועדת החוקה תסיים את דיוניה בכל ההצעות לתיקון החוקה שהועידה תעביר למרכז ע"פ סיף 55(ה)(1) לפני המועד שפסק הדין מדבר עליו יתקיימו הדיון וההצבעה בישיבת מרכז ביום אחד לא יאוחר 60 יום, מיום מתן הודעתו של יו"ר הועדה על סיום דיוניה.

ב. לקבל את עמדתו של מר שבח שטרן שעל פיה הצעות לתיקון חוקה שעל פי טיבן קשורות באופן חד משמעי להליכי בחירות שעל פי החוקה דינן להתקיים בסמיכות מיידית לכינוס המרכז החדש כפי שיקבע יו"ר ועדת חוקה חה"כ דנון על דעת היועץ המשפטי לתנועה עוה"ד אבי הלוי תועלנה אף הן בכינוס הועידה בפברואר"

53.        כמו כן, החליט בית הדין לדחות את המועד לכינוס הוועידה מיום ה- 6.2.14 ולקיימו לא יאוחר מיום ה- 28.2.14

54.        ביום ה- 30.1.2014, שמונה ימים לאחר שניתן פסק הדין בדיון הנוסף, הגישו המבקשים עתירה   לבית משפט נכבד זה.

טענות מקדמיות

שיהוי בהגשת העתירה לבית המשפט

 

55.        פסק הדין בדיון הנוסף, שהוא נשוא המרצת הפתיחה, ניתן ביום ה- 22.1.14 ואולם       המבקשים פנו לבית המשפט הנכבד בשיהוי ניכר – ביום ה- 30.1.2014, רק לאחר 8 ימים,       מיום מתן פסק הדין.

56.        סעיף 57ב(א) לחוקת הליכוד קובע את סמכויותיה של ועדת החוקה וכן פרוצדורה לגבי גיבושה של הצעה לתיקון החוקה. החוקה קובעת, כי ועדת החוקה מכינה את ההצעות לתיקון החוקה. עוד קובעת החוקה, כי לא תיכלל הצעה לתיקון החוקה בסדר היום של הוועידה או המרכז, אלא אם כן, נוסח ההצעה הובא בפני חברי הוועידה או המרכז, 14 ימים לפני מועד ההצבעה. עוד קובעת החוקה כי ההצבעה תהיה חשאית וכי היא תתקיים ביום נפרד, לאחר יום שייוחד לדיון בהצעות. סעיף 57(ב) לחוקת הליכוד מורה כדלקמן:

 

"57 (א) על אף האמור בסעיפים 56א, 57, 88 ו- 147 לא כלל בסדר יום הוועידה או המרכז הצעה לתיקון החוקה אלא אם הוכנה בידי ועדת החוקה, ובלבד שלא תימנע הכנתה של הצעה שהגיש לה חבר התנועה אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להישמע בה, לפי כללים שהוועדה תקבע בתקנון. 


(ב) הצעה לשינוי בחוקה לא תידון בוועידה או במרכז אלא לאחר שנוסח השינוי המוצע הובא בפני חברי הגוף לא פחות מארבעה עשר ימים לפני מועד התכנסותו; הצבעה על הצעה כאמור לא תיערך ביום הדיון בה אלא לאחריו, במושב שיכונס לצורך הצבעה זו בלבד, ועל אף האמור בסעיף 150 – תהיה חשאית."
(ההדגשה בקו אינה במקור)

 

57.        כדי שההצעות לתיקון החוקה, תגענה בדואר לחברי ועידת הליכוד, לא יאוחר מיום ה- 27.2.2014, שנקבע על ידי מנהלת הליכוד, המשיבה 3, לכינוס וועידה שבה תערכנה           ההצבעות על התיקונים לחוקה, הן צריכות להישלח אליהם שלושה ימים לפחות לפני כן,         כלומר לא יאוחר מיום ה- 12 בפברואר.

58.        הדיון בהמרצת הפתיחה בפני בית המשפט נקבע ליום ה- 12.2.2013, לאחר המועד האחרון       לשליחת ההזמנה וההצעות לתיקון החוקה לחברי הוועידה. המשמעות היא, שלפסק הדין            שינתן על ידי בית המשפט הנכבד, לא תהיה נפקות לגבי כינוס הוועידה שנקבע ליום ה-   27.2.14

59.        המבקשים, ביקשו אומנם מבית המשפט הנכבד לקיים את הדיון בעתירה מוקדם ככל    האפשר, אך משום מה לא מצאו לנכון לפרט בפניו את לוח הזמנים המתחייב מתהליכי            החקיקה המתקיימים בוועידה, בהתאם לסעיף 57(ב) לחוקה.

חוסר תום לב

60.        הסיבה לשיהוי שדבק בפנייה של המבקשים לבית המשפט הנכבד, והנסיבות שיתוארו  בהמשך, מלמדות על חוסר תום ליבם של המבקשים.

 

61.        בהתאם לפסק דין ויסולי, שנותר על כנו בשינויים, אפשר להביא להצבעה במושב הוועידה, שיתכנס עד לסוף חודש פברואר, הצעות לתיקון החוקה, שמתייחסות  לנושאים הבאים: הבחירות למזכירות הליכוד, הבחירות ללשכת הליכוד, הבחירות למוסדות צעירי הליכוד ולייצוג המייסדים במוסדות הליכוד. ( ר' סעיף 1 להחלטות האופרטיביות של בית הדין בתחתית עמוד 2 לפסק דין ויסולי)

 

62.        בנוסף להצעות לתיקון החוקה, שבית הדין אפשר בפסק דין ויסולי להעלותן להצבעה בוויעדה, הוא הורה בפסק הדין שניתן בדיון הנוסף כדלקמן:

 

"ב לקבל את עמדתו של מר שבח שטרן שעל פיה הצעות לתיקון החוקה שעל פי טיבן קשורות באופן חד משמעי להליכי בחירות שעל פי החוקה דינן להתקיים בסמיכות מיידית לכינוס המרכז החדש, כפי שיקבע יו"ר ועדת החוקה על דעת היועץ המשפטי לתנועה עו"הד אבי הלוי תועלנה אף הן בכינוס הועידה בפברואר". (ר' סעיף ב' לפסקת הסיכום, ע"מ 14 לפסק הדין).

 

63.        עד ליום ה- 30.1.2014, המועד, שבו הגישו המבקשים את העתירה לבית המשפט הנכבד, הכינה ועדת החוקה שתי הצעות לתיקון החוקה בלבד, בנושאים שהותרו על ידי בית הדין בפסק דין ויסולי: הצעה אחת המתייחסת לייצוג המייסדים במוסדות התנועה, ולכינון מוסדות המייסדים והצעה שנייה המתייחסת לשיטת הבחירות למזכירות הליכוד.

 

64.        בהתאם לבקשתו של מר שבח שטרן, המשיב 4 בהמרצת הפתיחה, אישרה הוועדה הצעה לתיקון החוקה, שעניינה מועד הבחירות של ועדת הבחירות המרכזית של התנועה.

 

65.        בהתאם לבקשתו של יו"ר ועידת הליכוד ויו"ר מרכז הליכוד, ויו"ר ועדת החוקה, המבקש 1 אישרה הוועדה בישיבתה ביום ה- 30.1.14 שלוש הצעות נוספות, ביניהן שתי הצעות המתייחסות באופן ישיר למעמדו ולסמכויותיו בתפקידו כיו"ר מרכז הליכוד. ההצעה הראשונה מבקשת לתקן את סעיף  81 לחוקה הדן במועדים לכינוס מרכז הליכוד. סעיף 81 לחוקת הליכוד מורה כי:

 

"81. המרכז יתכנס מידי שישה חודשים, ולפחות פעם אחת בשנה"

 

ההצעה שהוכנה על ידי וועדת החוקה מורה לאמור:

 

"בסעיף 81 יימחקו המילים: "ולפחות פעם בשנה"

66.        ההצעה השנייה שאושרה על ידי ועד החוקה, בהתאם ליוזמתו של יו"ר הוועידה, יו"ר המרכז ויו"ר וועדת החוקה, המבקש 1, ביקשה לבטל את הסמכות שהוענקה ליו"ר הליכוד, המשיב 1, בסעיף 82 לחוקה לקבוע את מועד הכינוס של מרכז הליכוד ואת סדר היום שלו ולהעניק את הסמכויות הללו למבקש 1 בכהונתו כיו"ר המרכז. סעיף 82 לחוקה מורה כדלקמן:

 

"82. סדר היום ומועד הכינוס של ישיבת המרכז, למעט ישיבה שתזומן לפי סעיף 84(א)     יתואמו בין יו"ר מרכז לבין יו"ר התנועה. במקרה של חילוקי דעות תכריע עמדת יו"ר התנועה"

נוסח ההצעה לתיקון סעיף 82 לחוקה, שהוועדה אישרה ביוזמתו של יו"ר הועידה ויו"ר המרכז הוא כדלקמן: 

 

" סעיף 82 יימחק ובמקומו יבוא סעיף 82 חדש: "סדר היום ומועד הכינוס של ישיבת המרכז יתואמו בין יו"ר המרכז לבין יו"ר התנועה. במקרה של חילוקי דעות תכריע עמדת יו"ר המרכז"

ההצעה השלישית ביקש לתקן את סעיף 114(ג) לחוקה ולקבוע הסדר דומה גם לגבי       סמכויותיו של יו"ר לשכת הליכוד.

 

67.        בחירתו של המבקש 1, לגרום להכנתן של   שתי ההצעות אלה דווקא, מתוך למעלה מ-250 הצעות, וזאת למרות, שבהתאם להחלטתו של בית הדין של הליכוד בפסק דין ויסולי ובדיון הנוסף, הן אינן נכללות בהצעות לתיקון החוקה, שאפשר להעלותן להצבעה בישיבת ועידת הליכוד, שאמורה להתכנס עד לסוף חודש פברואר, והעובדה שהמבקש 1 לא גילה לבית משפט נכבד זה את העובדה, לפיה ההצעות לתיקון החוקה, שהוא מבקש לעלות להצבעה   בישיבת             הוועידה הקרובה מעידה על חוסר תום לב.

 

68.        ראוי להדגיש, כי במועד שבו אישרה ועדת החוקה את ההצעות לתיקון סעיפים 82 ו- 114(ג) לחוקת הליכוד, הגישו החתום מטה, יועצה המשפטי של תנועת הליכוד והמשיבה 2 עתירה לבית הדין של הליכוד, שבמסגרתה ביקשו, בין היתר, לבטל את ההצעות לתיקון סעיפים 82 ו- 114(ג) לחוקת הליכוד בהיותן, שלא כדין ובניגוד לחוקת הליכוד.

 

עתק עתירה שהוגשה לבית הדין של הליכוד בה עתרה החתום מטה והמשיבה 2 לביטול ההצעות לתיקון סעיפים 82 ו- 114(ג) לחוקה, מצ"ב נספח יא

 

69.        לגבי ההצעה לתיקון סעיף 81 לחוקה חיווה, החתום מטה את דעתו, כי אין להעלותה להצבעה בוועידה או במרכז, שכן מעיון בהצעות לתיקון החוקה, שהוגשו על ידי חברי התנועה עד למועד שנקבע להגשתן, מתברר כי קיימות הצעות שונות הדנות במועדים לכינוס המרכז, אלך שוועדת החוקה לא קיימה בהן דיון.

חוות דעתו של החתום מטה שנשלחה אל יו"ר הוועידה המבקש ביום ה- 9.2.14 מצ"ב נספח יב'

70.        לגבי ההצעה לתיקון החוקה המתייחסת למועד הבחירה של וועדת הבחירות המרכזית של הליכוד, חיווה החתום מטה את דעתו, כי אין להעלות להצבעה בוועידה, בין היתר, משום שתוכנה, אינו מתיישב עם לוח הזמנים שנקבע על ידי בית הדין של התנועה לגבי מועד הכינוס של הוועידה ולגבי מועד נעילתה וכן משום שבין ההצעות לתיקון החוקה נכללות, הצעות נוספות באותו עניין אלא שהן לא נדונו בפני ועדת החוקה.

 

חוות דעתו של החתום מטה שנשלחה אל יו"ר הוועידה המבקש ביום ה- 5.2.14 מצ"ב נספח יג'

71.        פנייתם של המבקשים לבית המשפט הנכבד לא באה אפוא להגן על זכויותיהם של חברי התנועה, שהגישו מאות הצעות לתיקון החוקה ואף לא על נשיאות הוועידה וועדת החוקה. שכן כפי שיובהר להלן, מרכז הליכוד, שיתכנס לאחר נעילת הוועידה, מוסמך, בהתאם לסעיף 55(ה)(1) לחוקה, במהלך 18 חודשים לאחר נעילתה הוועידה, לקבלן ברוב רגיל הזהה לרוב שנדרש לקבלתן בוועידה.

72.     מטרתה של העתירה שהגישו המבקשים לבית המשפט הנכבד הינה אחת – היא באה למטרה, שאותה לא טרח המבקש 1 לגלות לבית המשפט הנכבד והיא – להעלות להצבעה בוועידה את הצעה לתיקון סעיף 82 לחוקה באופן שירחיב, שלא כדין, את היקף סמכויותיו בכהונתו כיו"ר מרכז הליכוד ואת ומעמדו הפוליטי

אי מיצוי הליכים בפני בית הדין של הליכוד; הליך תלוי ועומד

73.        המבקשים, כפי שעולה מנסיבותיו העובדתיות של המקרה, עתרו לבית המשפט הנכבד בבקשה לקבלת 4 סעדים. עניינו של הסעד הראשון תלוי ועומד בפני בית הדין של הליכוד. הסעד השני, אינו ניתן ליישום מטעמים אובייקטיביים. הסעד השלישי והסעד הרביעי מנוסחים בלשון כללית ואינם מפרשים את העובדות המצדיקות את הענקתם.

 

74.        בסעיפים א' וב' למבוא של המרצת הפתיחה עותרים המבקשים לארבעה סעדים. בסעיף א' למבוא העותרים מבקשים מבית המשפט הנכבד ליתן להם שני סעדים. הסעד הראשון מתייחס להצעות החלטה בנושאים שונים והסעד השני מתייחס להצעות לתיקון החוקה.

 

הסעד הראשון

 

75.        הסעד הראשון שמתייחס להצעות ההחלטה הינו להורות כדלקמן:

 

"(א) כי בכינוס הקרוב של ועדת הליכוד, שאמור להתקיים במהלך פברואר 2014, לא תהיה          הגבלה על הנושאים שיעמדו על סדר היום של הוועידה וניתן יהיה לדון ולהצביע על כל    הצעת החלטה לפי שיקול דעת נשיאות הוועידה…"

76.        כפי שהובהר לעיל, כל הצעות ההחלטה, שהוגשו לנשיאות הוועידה עד למועד שקבעה הנשיאות, הועלו להצבעה בפני ועידת הליכוד, למעט הצעת החלטה אחת שמתייחסת       לקשר של הליכוד וישראל ביתנו, בהתאם לפסיקתו של בית הדין של הליכוד, שעליה   הגישו המבקשים בקשה לדיון נוסף, שטרם ניתנה בה החלטה.

77.        עינינו הרואות, למעט ההצעה המתייחסת לישראל ביתנו, לא קיימות כלל הצעות החלטה שהוגשו על ידי חברי התנועה לנשיאות הוועידה, שניתן  להעלותן בפני הוועידה. ההצעה האחת והיחידה, שלא עלתה להצבעה מתייחסת לישראל ביתנו ועניינה תלוי ועומד בפני בית הדין של הליכוד.

הסעד השני

78. הסעד השני, שאותו ביקשו העותרים מתייחס להצעות לתיקון החוקה והוא:

"(א) כי בכינוס הקרוב של ועדת הליכוד, שאמור להתקיים במהלך פברואר 2014, לא תהיה          הגבלה על הנושאים שיעמדו על סדר היום של הוועידה וניתן יהיה לדון ולהצביע… לרבות בכל הצעה לשינוי חוקת הליכוד" (ההדגשה בקו אינה במקור)

79.        כפי שנטען לעיל, הדיון בהמרצת הפתיחה בפני בית המשפט נקבע ליום ה- 12.2.2013, לאחר המועד האחרון לשליחת ההזמנה וההצעות לתיקון החוקה לחברי הוועידה ועד ליום ה- 30.1.2014, המועד, שבו הגישו המבקשים את העתירה לבית המשפט הנכבד, הכינה ועדת החוקה שתי הצעות לתיקון החוקה, בנושאים שהותרו על ידי בית הדין בפסק דין ויסולי, ושלוש הצעות, שאינן כדין, ביניהן, אחת שתלויה ועומדת בפני בית הדין של הליכוד ושתיים שאינן כדין. מעבר להצעות אלה לא יהיה סיפק בידי ועדת החוקה, בלוח הזמנים המתואר לעיל, להכין הצעות נוספות לתיקון החוקה, ולהעלותן להצבעה בפני ועידת הליכוד, שנועדה לסוף חודש פברואר.

הסעד השלישי

80.        בסעיף (ב) למבוא של העתירה עותרים המבקשים לסעד השלישי והרביעי. הסעד השלישי          שאותו מבקשים העותרים הוא, שבית המשפט הנכבד יורה לאמור:

"כי הדיונים וההצבעות לשינויים בחוקת הליכוד יתקיימו לפי סעיף 57ב לחוקת הליכוד ולפי סעיף רלוונטי אחר בחוקה…"

81.        הסעד השלישי הוא בקשה לצו עשה. העותרים מבקשים מבית המשפט הנכבד צו עשה המנוסח בלשון כללית, כאילו יושב בית המשפט הנכבד כערכאה ראשונה, ואינם מפרשים בפני בית המשפט הנכבד בעתירה, את העובדות המעידות, ולו לכאורה, על כך שהמשיבים הפרו או מתכוונים להפר את סעיף 57ב.

הסעד הרביעי

82.        הסעד הרביעי הוא בקשה לפסד דין הצהרתי. העותרים מבקשים מבית המשפט הנכבד להורות כי:

(ב)….ואין תוקף להוראות שנקבעו בנושא זה בפסק דין של בית הדין של הליכוד בעתירה            1208/13 ובבקשה לדיון נוסף שנדונו בפניו"

83.        גם סעד זה כמו קודמו מנוסח בלשון כללית, מבלי שהעותרים מפרשים מהן ההוראות שנקבעו בפסק דין ויסולי ובפסק הדין, שניתן בדיון הנוסף המנוגדות, לדעתם, להוראות הקבועות בסעיף 57ב לחוקה.

84.        העותר, לא מיצה אפוא, לגבי חלק מהסעדים, שביקש את ההליכים שעמדו לרשותו בבית הדין של הליכוד, בטרם פנה לבית משפט נכבד זה. בעניין זה קבע בית המשפט העליון בבג"ץ 99/9054 משה כהן נ' עירית אשדוד, תק – 2000 (1) 290 בו נפסק:

"הכלל הוא שביתמשפט זה אינו מעניק סעד כאשר יש בידי המבקש לקבל את מבוקשו במקום אחר. כאן פתוחה היתה הדרך בפני המבקש לפנות לוועדת הערר ולאחריה להגיש ערעור לביתהמשפט המוסמך, והיה עליו למצות הליכים אלה". 

הסמכויות של בית הדין של הליכוד על פי חוקת הליכוד

85.        מעמדו של בית הדין של הליכוד כטריבונל שיפוטי הינו מיוחד. מקורות המשפט           שלאורם הוא מוסמך ליתן את פסיקתו, אינם רק חוקת הליכוד והדין המהותי הכללי,           כלומר הדין המדינתי. חוקת הליכוד קובעת שלושה מקורות, שלפיהם מוסמך בית הדין      של הליכוד לפסוק:

א.         חוקת הליכוד

ב.         עקרונות הצדק והיושר

ג.          טובת התנועה

מקורות המשפט של בית הדין של הליכוד נקבעו בסעיף 124 לחוקת הליכוד, שזאת לשנו:

124. (א) בהתחשב בתקנות שהותקנו על ידי נשיאות בית הדין כאמור לעיל, ידון בית הדין לפי חוקה זו, לפי עקרונות הצדק והיושר בהתחשב בטובת התנועההכל לפי שיקול דעתו." (ההדגשה בקו אינה במקור)

86.        זאת ועוד, לא רק שסעיף 124(א) לחוקת הליכוד, מדגיש, כי בית הדין של הליכוד מוסמך            לעשות שימוש במקורות המשפט, שהחוקה העמידה לרשותו, "הכל לפי שיקול דעתו", אלא שסעיף 124(ב) לחוקה, מסמיך את בית הדין לסטות מהוראותיו של הדין המהותי,        לסטות מדיני הראיות ומסדרי הדין הנוהגים בבתי המשפט. סעיף 124(ב) מורה לאמור:

124(ב) מוסמך בית הדין, במקום שיראה לראוי, לסטות מהוראותיו של הדין המהותי – אין           הוא קשור בדיני הראיות ובסדרי הדין הנוהגים בבתי- המשפט."

 

הגבלה אחת הטילה החוקה על סמכויותיו של בית הדין בסעיף 126 לחוקה המורה לאמור:

 

"126 אין בסמכויות בית הדין כדי להקנות לו מעמד בקביעת מדיניות התנועה או   בנושאים הנתונים לשיקול דעתם של מוסדות התנועה וועדותיהם. "

מעמדם של הוועידה והמרכז

87.        סעיף 50 לחוקת  הליכוד קובע, כי וועידת התנועה והמרכז שלה הם המוסדות העליונים של התנועה. סעיף 50 מורה לאמור:

"50 הועידה ובין ועידה לועידההמרכז, הם המוסד העליון של התנועה, והם רשאים להחליט בכל ענייני התנועה" 

הרוב הדרוש לקבלת החלטות בוועידה ובמרכז

88.        מעמדם הגבוהה של הוועידה והמרכז בהיררכיית המוסדות של תנועה הליכוד התהווה, בין היתר, באמצעות הסמכויות, שהחוקה הקנתה להם להחליט בכל ענייני התנועה ולשנות את החוקה, ואולם הרוב הדרוש בכל אחד מהמוסדות "לחוקק", כלומר לתקן את  החוקה, שונה. בסוגיה זו דנים סעיפים 55(א) ו- 55(ה) לחוקה

89. סעיף 55(א) לחוקה קובע, כי הוועידה מוסמכת לתקן את החוקה ברוב רגיל וזאת לשנו:

"55. הועידה מוסמכת להחליט על חוקת התנועה ולשנות אותה מעת לעת ברוב של המשתתפים בהצבעה" 

90. סעיף 55(ה)(1) לחוקה קובע, כי הרוב הדרוש לשינוי החוקה במרכז הוא רוב של שני שלישים מהמשתתפים בהצבעה. הסעיף מורה כדלקמן:

"55(ה)(1) המרכז מוסמך לשנות את החוקה, זולת סעיף 80 שבה ברוב של שני שלישים המשתתפים בהצבעה; ובהצעה שהוועידה העבירה אליו וטרם חלפו 18 חודשים מיום נעילתהברוב של המשתתפים בהצבעה"

משך קיומה של הוועידה והמוסדות הנבחרים בה

91.        חוקת הליכוד הגבילה את משך קיומה של הוועידה ל 90 יום, לכל היותר  והיא קובעת אלה מוסדות ובעלי תפקידים ייבחרו על ידי הוועידה.  סעיף 52 לחוקה מורה בעניין זה לאמור:

 

" 52(א) ועידה נבחרת נפתחת במושב ראשון אשר יתכנס תוך 90 ימים, מיום פרסומן של תוצאות הבחירות למוסד זה; היא תנעל תוך 90 ימים ולא פחות מ30 ימים מיום שנפתחה כאמור, ולאחר שבחרה את יו"ר המרכז את יו"ר המזכירות ואת יו"ר הלשכה"

92. סעיף 55(ב) לחוקה קובע, כי הועידה בוחרת את בית הדין העליון של הליכוד ואת המוסד לביקורת וסעיף קטן (ג) מורה שהוועידה תבחר את יו"ר הוועידה ואת נשיאות הועידה וזאת לשנום:

"55(ב) הועידה תבחר את בית הדין ואת המוסד לביקורת. 


(ג) הועידה תבחר את יושב ראש הועידה, נשיאות הועידה…"

הסמכות לקבוע את סדר היום של הוועידה מסרה ליו"ר התנועה

93.        סעיף 56א לחוקה קובע, כי יושב ראש תנועת הליכוד הוא זה שקובע את סדר יומה של הוועידה ולא הנשיאות כפי שטוענים המבקשים והוא מורה לאמור:

" 56א. סדר יומה של הוועידה ייקבע על ידי יו"ר התנועה; הוועידה רשאית לשנות את סדר יומה שנקבע ע"י יו"ר התנועה." (ההדגשה בקו אינה במקור)

הסמכויות של נשיאות הוועידה 

94.        סעיפים 56(א) ו- 57(א) לחוקה קובעים את סמכויותיה של נשיאות הוועידה. הנשיאות היא חלק מהמנגנון המנהל את הוועידה בהיבט הארגוני, כגון: בקליטת ההצעות השונות המוגשות על ידי חברי הוועידה, מיונן והטיפול בהן. על פי החוקה הנשיאות חייבת לנהל את הוועידה, בהתאם להוראות פרק ה' של חוקת הליכוד. סעיף 56 מורה בעניין זה לאמור:

"56 (א) בפתח המושב הראשון תבחר הוועידה ביושב ראש הוועידה ובנשיאות הוועידה; מספר חברי הנשיאות לא יעלה על 11, והיא תנהל את הוועידה בכפוף להוראותיו של פרק זה." (ההדגשה בקו אינה במקור)

57. (א) הצעות להחלטה בוועידה יוגשו לנשיאות הוועידה, ואם טרם התכנסה יוגשו באמצעות מנכ"ל התנועה; היא תשקול את ההצעות ותקבע אלה מהן יובאו לדיון, ואולם אין בכך כדי לגרוע מזכותו של מיעוט לפי הוראת סעיף 47 "ן

נעילת הוועידה והעברת ההצעות לתיקון החוקה מהוועידה למרכז

95.        מהוראות החוקה שנסקרו לעיל עולה, כי מרגע שהוועידה השלימה את המשימות שהוטלו         עליה בחוקה, כלומר, בחרה את יו"ר המרכז את יו"ר המזכירות ואת יו"ר הלשכה             והשלימה את בחירת המוסדות של התנועה, כלומר בחרה את בית הדין את המוסד         לביקורת ואת ועדת החוקה, היא יכולה להינעל ואם השלימה את בחירת יושבי ראש     המוסדות ואת בחירת המוסדות, כפי שמצווה החוקה, ועברו 90 ימים, מיום פתיחת            הוועידה, היא חייבת להינעל.

 

96.        הוועידה, שהיא כאמור המוסד העליון של הליכוד, מוסמכת, במהלך 90 הימים, שבהם  הייתה פתוחה, לקבל החלטות בנושאים תנועתיים שונים ואף להצביע על הצעות לתיקון      החוקה, אולם אין בחוקת התנועה הוראה המתנה את נעילת הוועידה, בכך שכל הצעות ההחלטה וההצעות לתיקון החוקה שהוגשו לה, יידונו ויועלו להצבעה בוועידה.  

 

97.        החוקה, כך מתברר, צפתה מראש מקרה שבו הזמן שהוקצה לקיומה של הועידה – עד 90 יום – לא יספיק להכנתן של כל ההצעות לתיקון החוקה בועדת החוקה וכי ייתכנו נסיבות אובייקטיביות, שבהן לא כל הצעות לתיקון החוקה, שהוגשו לנשיאות הועידה, יוכנו ויובאו להצבעה בוועידה.

 

98.        ואכן מטעם זה נקבע בסעיף 55(ה)(1) לחוקה, כי הוועידה מוסמכת להעביר להצבעה במרכז הצעות לתיקון החוקה וכי הצעות אלה שיובאו להצבעה בתקופה של 18 החודשים, מיום נעילת הועידה, תתקבלנה במרכז ברוב רגיל, כלומר ברוב שבו מתקבלות הצעות לתיקון החוקה בוועידה, ולא ברוב מיוחד של שני שלישים מהמשתתפים בהצבעה, שבו מתקבלות הצעות לתיקון החוקה במרכז. 

99.        כדי לאפשר לועדת החוקה להכין את ההצעות לתיקון החוקה, שעברו מהוועידה למרכז, קבעה החוקה שוועדת החוקה, שנבחרה על ידי הוועידה, תהייה וועדה מתמדת, כלומר, שהיא תמשיך להתקיים גם לאחר נעילת הוועידה ועד לבחירתה של וועדת חוקה חדשה בוועידה הבאה. סעיף 57(ד) לחוקה מורה בעניין זה, כי:

" 57(ד) חברי הוועדה יכהנו בה, ברציפות, עד לבחירתה של ועדת החוקה בוועידה הבאה; חברי הועדה מכוח כהונתם – עד לבחירתם של יושבי ראש המוסדות הוועידה הבאה."

100.    הסדר זה, שנקבע בסעיף 55(ה)(1), המסמיך את הוועידה להעביר למרכז הצעות לתיקון החוקה, הינו הסדר ראוי, ששומר על זכותם של צירי הועידה לשנות את החוקה ברוב רגיל ולא פחות חשוב מכך, מבטיח כי ההצעות לתיקון החוקה תעבורנה תהליך הכנה יסודי בועדת החוקה של התנועה המקיימת שיח ציבורי ותנועתי חשוב, שבו נוטלים חלק מגישי ההצעות, חברי תנועה וחברי ועדת החוקה.  

101.      החוקה שביקשה לשמור על האינטרס של חברי הוועידה להגיש הצעות לתיקון החוקה ולהבטיח שמלאכת החקיקה לא תעשה בחופזה, אלא ביסודיות ובזהירות המתחייבת, הקצתה לתהליך החקיקה של ההצעות לתיקון החוקה המוגשות לוועידה, תקופה מכסימאלית של 21 חודשים, מתוכם 3 חודשים שבהם מתקיימת הוועידה ועוד  18 חודשים נוספים, לאחר נעילת הוועידה, שבמהלכם המרכז מוסמך להצביע על ההצעות  החוקה, שהוועידה העבירה אליו, ברוב רגיל.

 

102.      ואכן מלאכת ההכנה של ההצעות לתיקון החוקה, שמתבצעת בוועדת החוקה אמורה להיות יסודית. הוועדה חייבת לקיים דיון שבמהלכו מביעים חברי הוועדה את עמדתם לגבי ההצעות השונות, לשמוע את חברי התנועה שהגישו את ההצעות, לנסות להגיע להסכמות על הנוסח שלהן, לבחון את התאמתן להוראות החוקה ולשקול בקפידה את השלכותיהם של התיקונים המוצעים על דמותה של התנועה וצביונה.

 

103.      זאת ועוד, סעיף 55(ה)(1) לחוקה המסמיך את הוועידה להעביר למרכז הצעות לתיקון החוקה הולם גם את הוראות החוקה, שקבעו לוח זמנים לבחירת מוסדות התנועה, ביניהם: המזכירות, הלשכה ומוסדות צעירי הליכוד, שעל פי החוקה, נבחרים אחרי נעילת הוועידה.

 

104.      ואכן לפי סעיפים 115א ו- 115ד לחוקה, המרכז ייבחר את חברי מזכירות התנועה במושב הראשון שלו, שמתכנס תוך  30 ימים, מיום נעילת הוועידה. לפי סעיף 113א(ד) לחוקה המרכז ייבחר את חברי לשכת התנועה תוך 90 ימים, מיום נעילת הוועידה ולפי סעיף 143ז לחוקה, ועידת צעירי הליכוד תתכנס במהלך המושב של ועידת התנועה ולכל המאוחר תוך 30 ימים, מיום נעילת הוועידה.

המבקשים מושתקים מלהעלות טענות לגבי קביעותיו של בית הדין לגבי סדר היום של הוועידה והמרכז

105.      היותם של המבקשים צדדים לפשרת ויסולי, והעובדה לפיה לא קבעו לוח זמנים יעיל להכנתן של ההצעות לתיקון החוקה, מונעת מהם לבקש כעת לבטל את החלטותיו של בית הדין המגבילות, לטענתם, את ההצעות לתיקון החוקה, שאפשר להעלות להצבעה בכינוס הועידה, שנועד להתקיים עד לסוף חודש פברואר.

106.      בפשרת ויסולי, המבקשים הסכימו לכך, שהוועידה תתכנס למושב אחד נוסף בלבד, סמוך לאחר הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות ותנעל בסיומו. המבקשים ידעו, כי הזמן קצר אך המלאכה של ועדת החוקה, שהייתה אמורה לדון בכ 300 הצעות לתיקון החוקה ולהכינן ,מרובה, ולכן על המבקשים היה לקבוע לוח זמנים יעיל, שהיה מאפשר לוועדת החוקה לעמוד במשימתה. ואולם המבקשים לא עשו כן.

107.      יו"ר הועידה, המבקש 1, שעל פי החוקה מכהן גם כיו"ר ועדת החוקה, כינס את ועדת החוקה לישיבתה הראשונה, רק ביום ה- 19.11.13, למעלה מארבעה חודשים אחרי שפשרת ויסולי קיבלה תוקף של פסק דין וחודש אחד בלבד לפני מועד הכינוס הנוסף של ועידת הליכוד, שהתקיים בימים ה- 18 וה- 19 לדצמבר 2013. המבקשים אחראים אפוא לכך, שמספר ההצעות לתיקון החוקה, שעלו להצבעה בישיבת הועידה, שנקבעה ליום ה- 19 לדצמבר 13 עמד רק על 18 הצעות ולכך שבישיבת הוועידה, שנועדה ליום ה- 27.2.14 יעלו להצבעה שתי הצעות בלבד.

108.      המבקשים, כפי שכבר נטען, נכללו בין המשיבים שהגיעו להסכם בפרשת שטרן. הסכמתם לאמור בפשרת שטרן מחזקת את הטענה לפיה הם מנועים מלהעלות טענות נגד הוראותיו של בית הדין של הליכוד בפסק דין ויסולי ובפסק הדין שניתן בדיון הנוסף.

109.      בפסק דין שטרן המבקשים הסכימו לכך שבנסיבות האובייקטיביות שהתהוו, לפיהן וועדת החוקה הכינה רק 18 הצעות לתיקון החוקה ובשים לב לכך שיש לנעול את הוועידה בתום ההצבעה על ההצעות לתיקון החוקה, אין מנוס מלהגביל את מספר ההצעות לתיקון החוקה, שאפשר יהיה להעלות להצבעה בוועידה, שהתכנסה ביום ה- 18 וה- 19 לפברואר ועד לנעילתה לאחר הצבעה.

110.      זאת ועוד, אם פסק דין שטרן, שהמבקשים היו צדדים לו, היה מיושם כהלכתו, או אז היינו היום במצב שבו ביום ה- 19 לפברואר הוועידה הייתה ננעלת ומספר ההצעות לתיקון החוקה, שעליהן הצביעו חברי הוועידה היה מסתכם ב 18 הצעות בלבד – אלה שעלו להצבעה בישיבת הוועידה שהתקיימה ביום ה- 19 לפברואר.  

111.      בפסק דין שטרן, הסכימו המבקשים, לקבוע את לוח הזמנים לכינוס ישיבות המרכז לאחר נעילת הועידה, במהלך שנת 2014, וכן על הנושאים שיעלו באותן ישיבות. כמו כן הסכימו המבקשים, כי כל ההצעות שלא הועלו להצבעה בישיבת הוועידה, שהתקיימה ביום ה- 19 לחודש, יעברו על פי החלטת הוועידה, בהתאם לסמכותה לפי סעיף 55(ה)(1), למרכז.

112.    אם המבקשים הסכימו בפסק דין שטרן להגביל את ההצעות לתיקון החוקה, שעלו להצבעה בכינוס הוועידה הנוסף שהתקיים בדצמבר 2013 וכן הסכימו ללוח הזמנים של ישיבות המרכז, שתתקיימנה לאחר נעילת הוועידה, במהלך שנת 2014 ולנושאים שיעלו בהן, אין לאפשר להם לטעון טענות העומדות בסתירה להסכמות המקוריות שלהם בפשרת שטרן, ולאפשר להם להעלות בכינוס הוועידה, שיתקיים עד לסוף חודש פברואר הצעות נוספות לתיקון החוקה, שלא עלו, בהתאם לפסק דין שטרן, בישיבת הוועידה שהתקיימה בחודש דצמבר 2013.

113.    המבקשים מושתקים אפוא מלהעלות בעתירתם טענות הנוגעות לסמכותו של בית הדין להגביל את הנושאים, שיכללו בסדר היום של הוועידה ושל המרכז ולקבוע לוח זמנים לישיבות המרכז. בכל הכבוד, המבקשים, אינם יכולים להגיע להסכמות בנושאים שונים, לגבי סדר היום של הוועידה ולוח הזמנים של ישיבות המרכז אך לטעון כלפי בית הדין של הליכוד שהוא חורג מסמכותו, שעה שהוא פוסק בשים לב לאותן הסכמות.

114.      זאת ועוד, המבקשים מושתקים מלהעלות טענות לגבי התערבותו של בית הדין בקביעת סדר היום של הוועידה והמרכז, ולבקש להחיות את פשרת שטרן,בין היתר, גם משום שהמבקש 1, יו"ר הוועידה, שניהל את ישיבת הוועידה, שהתקיימה ביום ה- 18 לחודש, לא העלה להצבעה את הצעת החלטה לפי סעיף 55(ה)(1) לחוקה, לפיה הוועידה מעבירה למרכז הצעות לתיקון החוקה, כפי שהתחייב מסעיף 1 לפשרת שטרן.

השיקולים שעמדו לנגד עיניו של בית הדין בפסק דין ויסולי ובדיון הנוסף

115.בפסק דין ויסולי ובפסק הדין שניתן בדיון הנוסף, עמדו לנגד עיניו של בית הדין נסיבות מיוחדות.

116.בית הדין שם ליבו לכך, שמאז מושב הפתיחה של הוועידה חלפו שנה ושמונה חודשים, לכך שמאז הבחירות של יו"ר הועידה, הנשיאות והמוסדות האחרים חלפו, כ- 7 חודשים.

117.בית הדין שם ליבו לכך, שהוועידה בחרה את המוסדות שהיה עליה לבחור על פי החוקה, והצביעה על 18 הצעות לתיקון החוקה.

118.בית הדין שם גם ליבו לכך שעל פי החוקה על הוועידה היה להינעל תוך 90 ימים, מיום שנפתחה כדי לאפשר את בחירתם של המוסדות האחרים, שלוח הזמנים לבחירתם נקבע מתום נעילת הועידה – המזכירות, הלשכה ומוסדות צעירי הליכוד.

119.בית הדין, שם ליבו לכך, שבהתאם ללוח הזמנים, שנקבע בסעיף 57(ב) לחוקה, לא יעלה בידי וועדת החוקה, עד לנעילת הוועידה, להכין ביסודיות הראויה הצעות לתיקון החוקה, בנוסף להצעות לתיקון החוקה בארבעת הנושאים שהגדירם. ואכן טענתם של המבקשים לפיה יש לנעול את הוועידה, אך לאפשר להם להעלות הצעות נוספות לתיקון החוקה, מעבר לאלה שקבע בית הדין, כמוה כאילו ביקשו במשפט אחד – לנעול את הוועידה אך להשאירה פתוחה.

120. בפסק דין ויסולי ובפסק הדין בדיון הנוסף, ביקש אפוא בית הדין של הליכוד להגן על        אינטרסים תנועתיים שונים. לאחר למעלה משמונה חודשים, היה על בית הדין לנעול את הוועידה, אך להבטיח שההצעות לתיקון החוקה, שהוגשו על ידי חברי הליכוד, ידונו            ושקבלתם תתאפשר ברוב רגיל, בדומה לרוב שנקבע לקבלת הצעות לתיקון החוקה      בוועידה.

121.      בית הדין לקח בחשבון את הדרישה, שהמשיבים 4 ו-  5 העלו במהלך הדיון בעתירת ויסולי ובדיון הנוסף, לפיה ראוי להעלות להצבעה            בוועידה לפני נעילתה עוד כמה הצעות לתיקון החוקה, כדי שחברי הוועידה יביעו לגביהן את עמדתם עוד לפני הבחירות למזכירות הליכוד, ללשכת  הליכוד ולצעירי הליכוד, שצריכות להתקיים, סמוך לאחר נעילת הוועידה.

יפים לענייננו דבריו של כבוד שופט בית הדין של הליכוד, עו"ד עמנואל ויזר בסעיף 21 לפסק הדין בדיון הנוסף:

"25. … במקרה דנן, המדובר בקציבת משך פעולתה של הועידה כדי לאפשר לה את תחילת פעולתו של מרכז הליכוד והתפקידים המוטלים עליו, וזאת תוך שמירה על זכויותיהם של הצעות לתיקוני חוקה שידונו ויועלו בלוח זמנים סביר" (עמוד 6 לפסק הדין)

כמו כן יפים לעינינו דבריו של כבוד שופט בית הדין של הליכוד, עו"ד יצחק בם, המסביר           בפירוט מהם הנסיבות המיוחדות שעמדו לנגד עיניו של בית הדין :

"טענה נוספת בפי העותר נוגעת לסמכותו של בית הדין לקבוע סדר יומה של הוועידה ואת סדר יומו של המרכז שיתכנס לאחר הוועידה. העותר טוען שבהגבלת הנושאים שיידונו בכינוס הוועידה ובקביעת סדר היום ומועדי כינוס המרכז, בית הדין חרג מסמכותו. עם כל הכבוד אין בידי לקבל טענה זו.

כלל הוא שהמרובה מחזיק את המועט ( ר' בג"ץ 7824/98 ציון חברה לביטוח נ' המפקח על הביטוח, פ"ד נד(3) 577; ער"מ 2/83 נאות נ' עיריית חיפה, פ"ד לז(4) 183, 186; בג"ץ 69/81 אבו עיטה נ' מפקד אזור יהודה ושומרון פ"ד"ד לז(2) 197). אם בית הדין מוסמך להורות על כינוס נוסף של הוועידה, מוסמך הוא גם להתנות את ההחלטה הזו בתנאים ולסייגה בסייגים, ובכלל זה בכל הנוגע לעניינים לשמן תתכנס הועידה. זאת בייחוד לנוכח המצב הבלתי רגיל שנוצר בעקבות העיכובים בכינוס הוועידה לאחר היבחרה והימשכותה של הוועידה" (ראה סעיפים 5 ו- 6 לפסק הדין בדיון הנוסף, עמוד 9)

ובהמשך כותב כבוד השופט עו"ד יצחק בם:

" פסק הדין וההסכם שביסודו אינם ניתנים עוד לביצוע, מכיוון שהמועד הקבוע בו חלף ומכיוון שלנוכח המספר הגבוה והבלתי צפוי של הצעות לתיקון החוקה שהוגשה לועדה, לא ניתן לסיים דיון בהן והכנתן להצבעה תוך זמן קצר. מנגד מטעמים שונים שאין זה המקום לפרטם חלו עיכובים משמעותיים בכינוס הוועידה ועבודתה התארכה מעבר לזמן הקבוע בחוקה. במצב זה, המשך עבודתה של הוויעדה והימנעות מפיזורה מעמיקים את הפגם שנפל בהתנהלות שהביאה אותנו עד הלום. במצב זה דוקטרינה של ביצוע בקירוב עליה עמד חברי עו"ד וייזר בפסק דינו פותח דרך לחילוץ מן המבוך שנוצר בעקבות סיכול האפשרות לקיים את פסק הדין המוסכם (ראה סעיף 9 לפסק הדין בדיון הנוסף, עמוד 9)  

122.      בפסק דין ויסולי ובפסק הדין שניתן בדיון הנוסף, בית הדין ביקש להבטיח שההצעות לתיקון החוקה, שהוכנו על ידי וועדת החוקה, יוכנו ביסודיות ובהליכים ראויים, שבמהלכם יילקחו בחשבון ההשלכות הרבות של התיקונים לחוקה על דמותה של התנועה וצביונה.

123.      בשים לב לזמן הרב שחלף מפתיחת הוועידה ועד לנעילתה, בית הדין ביקש להבטיח, שההצעות לתיקון החוקה, שהוועידה תעביר למרכז, בהתאם לסמכותה לפי סעיף 55(ה)(1) לחוקה, יובאו להצבעה במרכז הליכוד לאחר תקופת זמן סבירה, שבמהלכה יוכנו ההצעות לתיקון החוקה – בין ראש השנה לסוף שנת 2014.

124.      בפסק הדין שניתן בדיון הנוסף אפשר בית הדין לקצר תקופה זאת. לאור קיומו של סעיף 55(ה)(1) לחוקה, ברור שהחלטותיו של בית הדין, אינן פוגעות בסמוכתה של הוועידה לחוקק, ההיפך הוא הנכון, בית הדין ביקש להבטיח כי המרכז, שמעמדו כשל הוועידה ימשיך במלאכת החקיקה באותו רוב הדרוש לקבלת הצעות לתיקון החוקה בוועידה.

125.      בית הדין לא התערב כלל בשיקוליה של וועדת החוקה, כפי שטוענים המבקשים, שכן על פי סעיף 57 לחוקה, וועדת החוקה אינה אחראית לסדר היום של הוועידה, אלא אך ורק להכנתן של ההצעות לתיקון החוקה והיא בת חורין להתכנס בכל עת ולהכין את הצעות לתיקון החוקה.

126.      בית הדין גם לא התערב בסמכויותיה של נשיאות הוועידה, שכן, הסמכות לקבוע את סדר היום של הוועידה מסורה בהתאם לסעיף 56א לחוקה ליו"ר תנועת הליכוד ולא לנשיאות הוועידה. הנשיאות – כך לפי סעיפים 56(א) ו- 57(א) לחוקה – היא חלק מהמנגנון המנהל את הוועידה בהיבט הארגוני, כגון: בקליטת ההצעות השונות המוגשות על ידי חברי הוועידה, מיונן והטיפול בהן.

127.      חשוב להדגיש, כי החל מהמועד שבו הוועידה תנעל, ייכון מרכז הליכוד. לפי סעיף 82 לחוקה, הסמכות לקבוע את מועד הכינוס של המרכז ואת סדר היום שלו מסורה ליו"ר תנועת הליכוד. ליו"ר הועידה ולנשיאות הוועידה, אין אפוא כל מעמד בסוגיית קביעת  לוח הזמנים לכינוס ישיבות המרכז וסדר היום שלהן.

מקשה אחת

128.      בפסק דין ויסולי שהמבקשים והמשיבים הגישו בו תגובה משותפת, בית הדין מעלה שני נימוקים חשובים להחלטתו לגבי לוח הזמנים של לכינוס הוועידה ולכינוס ישיבות המרכז וסדר היום של הישיבות.

"מאידך לא מקובלת עלינו העמדה שהוצגה בעתירה לדון בכל ההצעות לתיקון החוקה בוועידה שמשמעותה נעילת הוועידה בעוד שנה וחצי בלא בחירת מוסדות. גם נוסח ההחלטה בעתירה 1164/13, אינו תומך לדעתנו בפרשנות זו של העותר. עמדת הצדדים בעניין קיום הצבעות בתיקוני החוקה כמקשה אחת מקובלת עלינו" (ר' עמוד 2 פסקה אחת לפני סיכום ההחלטה)

129.      בדיון שהתקיים בעתירת ויסולי מס' 1208/13, שבו נכח גם המבקש 1, הביעו המבקשים את עמדתם, לפיה הם מוכנים לקיים את כל ההצבעות על התיקונים לחוקה, שהוועידה תעביר למרכז, בהתאם לסעיף 55(ה)(1), במקשה אחת, כלומר במועד אחד ולכן הם מנועים כעת מלהעלות כל טענה נגד ההחלטה של בית הדין לפיה המרכז יקיים את ההצבעה על כל ההצעות לתיקון החוקה במקשה אחת.

130.      בהחלטה לפיה יש לקיים את ההצבעות על התיקונים לחוקה ביום אחד, יש הגיון רב. ההצעות לתיקון החוקה הכוללות הצעות רבות בעלות אופי קונסטיטוציוני שיש להן השלכות על דמותה של התנועה לשנים רבות, כגון: סמכויות המוסדות של התנועה, שיטת הבחירות של מועמדי הליכוד לכנסת ועוד. להצעות לתיקון החוקה יכולות להיות השלכות על האיזונים והבלמים הקיימים בין מוסדות התנועה וכן על זכויותיהם וחובותיהם של חבריה.

131.      הצבעה על התיקונים לחוקה, מעת לעת, וגיבושה של החוקה טלאי על גבי טלאי, אינה מתיישבת עם טובת התנועה, שכן בשיטה זו לא ניתן לשער כיצד תראה החוקה לאחר השלמת מלאכת החקיקה במרכז. כשל זה ניתן לריפוי על ידי כך, שהצבעה על כל ההצעות לתיקון החוקה מתקיימת ביום אחד, שבו חברי המרכז רואים לנגד עיניהם את כל ההצעות לתיקון החוקה בנוסח, שאושר על ידי ועדת החוקה, ויכולים לשקול את ההשלכות שיהיו לתיקונים על דמותה של התנועה, על מערכת הבלמים והאיזונים, שעליה היא בנויה וכן לבחון את מידת ההתאמה של התיקונים לסעיפי החוקה השונים.

132.      אשר לטענת המעשה בית דין שהעלו המבקשים, עו"ד ויסולי לא היה צד לפרשת שטרן ולכן הוא לא היה מנוע מלעתור לבית הדין של הליכוד לגבי היישום של פשרת ויסולי.

הילכת אי ההתערבות 

133.      הלכה פסוקה היא, כי בית המשפט, אינו מתערב בהחלטות של טריבונלים פנימיים,  בהליכים הפנימיים המתקיימים במפלגות, ובניהול של מוסדות המפלגות, למעט במקרים קיצוניים של חריגה מסמכות או של פגיעה בכללי צדק טבעי. ראה ע"א 835/93  מאיר איגנט נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ וכן ע"א 575/70  תג'ר ואח' נ' התאחדות לכדורגל בישראל.

134.      בבע"א 2211/96  כהן נ' כהן, פ"ד נ(1), 629, 634, הדגיש בית המשפט את ההלכה, לפיה בית המשפט לא יתערב, אפילו טעה הטריבונל הפנימי בפירוש העובדות או בפירוש הדין, ובלבד, שאין מדובר בטעות חמורה העולה כדי חריגה מסמכות, כמו למשל, במקרה שבו ההחלטה של הטריבונל חורגת ממתחם הסבירות:

"…לפיכך, הלכה מכבר היא כי ביתמשפט לא יתערב בהחלטות טריבונאלים פנימיים של אגודות וולנטאריות, אלא במקרים מוגדרים ומצומצמים הנופלים במסגרת קטיגוריות אלו: אחת, במקום שבו חרג טריבונאל פנימי מסמכותו, ושתיים, במקום שבו פגע טריבונאל בעיקרי הצדק הטבעי. ואולם בתי המשפט סירבו להכניס עצמם בסד שתי עילות מוגבלות אלו, בהדגישם כי ייתכנו מקרים נוספים שבהם יראה בית המשפט להתערב בהחלטתו של טריבונאל פנימי. מקרים נוספים אלה הינם בניבלישםמקרה אחד לא ידמה לרעהואך הכול מסכימים כי המדובר הוא בחריגים לכלל אי ההתערבות (ראה לאחרונה ע"א 835/93, רע"א 2835/92 איגנט נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ; אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ נ' איגנט [3] ). ראו עוד פסקידין הנזכרים בחוותדעתם של השופטים אשר ישבו בדין באותו עניין. לא הזכרנו שלוש קטיגוריות אלה של התערבות בהחלטותיהם של טריבונאלים פנימיים, אלא כדי להוסיף ולהזכיר את ה"אידך גיסא", לאמור, כי ביתמשפט לא יתערב בהחלטתו של טריבונאל פנימי מקום שבו טעה אותו טריבונאל בפירוש העובדות או בפירוש הדין, ובלבד שאותה טעות אינה חמורה וכבדה במיוחד כדי היותה שקולה לחריגה מסמכות או בנופלה אל הקטיגוריה השלישית האמורה לעיל". (הדגשה שלי א.ה)

135.      הילכת אי ההתערבות מקבלת משנה תוקף במיוחד לאור היקף סמכויותיו של בית הדין             של הליכוד, המוסמך לפי סעיף 124(א) לחוקה, לפסוק בהתאם לחוקת הליכוד, עקרונות       הצדק והיושר וטובת התנועה, הכל לפי שיקול דעתו, ושלפי סעיף 124(ב) לחוקה הוא        מוסמך לסטות מהוראותיו של הדין המהותי, לסטות מדיני הראיות ומסדרי הדין הנוהגים          בבתי המשפט.

 

136.      בפסק דין ויסולי ובפסק הדין שניתן בדיון הנוסף, בית הדין לא התערב כלל בסמכויותיה של נשיאות הוועידה, שכן, הסמכות לקבוע את סדר היום של הוועידה, אינה מסורה לה, אלא ליו"ר התנועה, המשיב 1.

 

137.      אשר לסמכות לקבוע את לו הזמנים של ישיבות המרכז ואת סדר היום שלהן – אלה מסורים על פי החוקה, ליו"ר הליכוד ולא למבקשים. מטעמים אלה אין כל יסוד לטענותיהם של המבקשים לפיהן בית הדין קנה לו סמכות ומעמד בקביעת מדיניות התנועה או בנושאים הנתונים לשיקול דעתם של מוסדות התנועה וועדותיהם.

 

138.    המבקשים לא הצביעו על קיומה של עילה המצדיקה את התערבותו של בית המשפט הנכבד בפסק דין ויסולי ובפסק הדין שניתן בדיון הנוסף.

 

139.      תגובה זאת נתמכת בתצהירו של מר רפי דואק מ"מ מנכ"ל הליכוד לאימות העובדות הנטענות בה, המצ"ב כנספח טו'

 

140.      לאור האמור לעיל, בית המשפט הנכבד מתבקש לדחות את העתירה.

 

__________                                                                                        אבי הלוי, עו"ד 

ב"כ המשיבים

 

אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר

Related posts

ירון ורד זכה בבית הדין הלם בלשכת נתניהו.

אריק זיו ויזר

האוצר של חברי הליכוד בהסתדרות

אלי חזן

רוני רימון מצטרף לצוות של נתניהו

אריק זיו ויזר

כ"ץ ראשון בקו ההתפקדות

אריק זיו ויזר

עוזי דיין ערך במצודה ערב התיחדות במקום מסיבת חנוכה

אריק זיו ויזר

פניה להפחית את אגרת הבחירות למחוזות.

אריק זיו ויזר

השאר תגובה

דילוג לתוכן