13 C
תל אביב
13 בדצמבר 2019
ליכודניק
דעות

מכתב לציפי

ואולי השרה ציפי לבני תצליח לנצח את השנאה ? איציק הלל בספק אבל יש לו זיק של תקווה

הכישלון תמיד יתום. כמעט. לא כשמציאות אכזרית גידלה אותו וטיפחה אותו למימדים עצומים ומפלצתיים. מציאות יכולה לחנך אותנו לשנוא כפי שמעולם לא שנאנו. היא יכולה להכיר לנו רבדים של עומק שכלל לא ידענו שקיימים.

קול השדרנית, קולה המבוהל עדיין מהדהד פה. אחת לשבוע הקול הזה טפטף בנו מציאות כואבת. בדרך כלל היא, השדרנית, הייתה מתארת את הפיצוץ העז שנישמע ולאחריו מונה את כמות ההרוגים והפצועים.

שנות האלפיים, האינתיפאדה השנייה, היא זו שגידלה את ילדי ישראל. היא סיפרה להם עם מי יש להם עסק היא תיארה להם גופות מגואלות בדם וזעקות אימים של אימהות שכולות.

שום דבר לא הכין את הילדים האלו למציאות הזו, אף אחד לא סיפר להם מי הם השכנים שלנו. רק הדי הפיצוצים במסעדות, באוטובוסים, בקניונים. גופות הילדים וקולה המבוהל של שדרנית הרדיו. עוד אח אחד נפל אל הקבר.

כמה שנים חולפות והנערים האלו גדלים. הם יודעים שהם חייבים לשנוא ולהתנכר, גרפיטי אצלם זו מילה נרדפת למשפטי גנאי על הנביא המוסלמי.

התוצאה לא מאחרת לבוא : יידויי אבנים הדדים בין ערבים ליהודים, פרעות עכו ביום  הכיפורים. שנאה, אלימות, מוות.

ואין כאן אשמים ואין כאן חינוך חשוך ופרימיטיבי ואין כאן בורות ונאציזם יהודי. יש כאן מציאות שחקקה שנאה. יש כאן עיניים שראו ולא יכולות לשכוח. יש כאן אוזניים ששמעו ולב שנסדק. יש כאן שנאה טהורה שלא תיכחד.

יקומו אנשים שחוו והרגישו, יקומו ויזעקו על אפסיותה של שנאה, יבואו וטענתם בידם אבל ליבם של אחרים עדיין כואב ומיוסר עדיין כועס ומפוחד, עדיין שונא ולעיתים שכול לנצח.

שום תקווה אין כאן, שום תקנה לא תהיה כאן. דם של נקמה תמיד יהיה מיותר, אך דם שאבד תמיד יבעבע וירתח. מציאות אכזרית ומושחתת שנכפתה עלינו הר כגיגית, ילדיי האלפיים.

אז רוצי ציפי, רוצי, נסי את מזלך. שמא תצליחי להניע תהליך של הסכם ושמא וכנראה שלא. בטח כמחווה הם יקבלו את גיבוריהם שרצחו את אחינו, ואולי אף יזכו הם בעוד פיסת אדמה שלנו.

רוצי והידפקי על בתי נשיאים, נסי להסביר להם שצבאנו מוסרי. פסעי בעקבות קודמייך שנכשלו, השפילי את כבודנו  או בעינייך, הראי להם את רצוננו. אולי תצליחי ואולי לא.

את השנאה ציפי את לא תמחקי מפה. השנאה בין גבר ישראלי לפלסטיני, חוסר האימון, רגשות הזעם והאנטגוניזם שגידלה וחישקה בנו המציאות, תישאר לעד. ככה זה ציפי, ככה זה בבתי קברות, אין שמחה, אין שלום, יש עצב ותחושת ריקנות ואנחנו ילדי האלפיים נולדנו אל בית קברות שכזה.

Related posts

עשה לך רב

אלי חזן

פניית תושבי מגרון "לא להריסה"

אריק זיו ויזר

האמת תדחה את השקר

אריק זיו ויזר

שורפים ת'מועדון?

אלי חזן

אהוד שוב רוצה לברוח

אלי חזן

פרשת יתרו –" והייתם לי סגולה מכל העמים"

אלי כהן

השאר תגובה

דילוג לתוכן