18.2 C
תל אביב
19 בנובמבר 2019
ליכודניק
באנר ראשי דעות

מה אפשר ללמוד מאירופה?

ליכודניקים נוטים לזלזל באירופים ובאירופה אך עומר אריכא מצביע לפחות על דבר אחד שבו יש לנו המון מה ללמוד מהם

עם תחילתו של ראש השנה, הגיעה לשיאה ולסיומה ועידת המפלגה השמרנית של בריטניה. האירוע נערך כבכל שנה בתקופה שבין ספטמבר לאוקטובר, ביחד עם עוד שורה של אירועים פוליטיים וארגוניים, כחלק ממה שמכונה "עונת הועידות".

השנה נערכו לאורך החודשים ספטמבר ואוקטובר הועידות של האיגודים המקצועיים ושל המפלגות המרכזיות בממלכה המאוחדת. בכל אירוע כזה נשכר למשך כמה ימים מרכז קונגרסים גדול, ומתמלא בפעילים לבושי מדים, "תחנות" בהן מוצגת העשייה של השנה האחרונה ויעדים שונים, סיסמאות, שלטים ונערכים גם פאנלים בחלקים שונים של המתחם.

בכל ועידה כזאת מנסחת כל מפלגה את המצע שלה לשנה הקרובה, שכן בפוליטיקה כמו בפוליטיקה, כל שנה היא שנת בחירות פוטנציאלית.

מצע שנתי שכזה מכסה את כל התחומים האפשריים: מיסוי, חינוך, סחר, ביטחון, יחסי חוץ, חקלאות, בריאות ועוד. ואלו לא רק הכרזות, אלא תוכניות מעמיקות, עם מקורות תקציביים. כשהם שהם מכריזים איפה ישיקיעו, הם  גם מבהירים מאיפה ייקחו.

בנוסף, המפלגות מפעילות חנויות מרצ'נדייז ומוכרות שלטים, חולצות, כובעים, דגלים, סטיקרים, תחתיות לכוסות קפה, תיקים, ומה לא.

המפלגות ממצות את הקשר עם ההמונים עד תום. הסיקור התקשורתי נרחב, המעורבות של ארגונים שונים בניהול התחנות או בחסות לאירוע, והנוכחות של הפוליטיקאים יוצרים אירוע בעל תשומת לב ציבורי עמוק.

אז במה אנחנו יכולים ללמוד מבריטניה?

דבר ראשון, כל הטררם שהזכרתי לעיל נובע משני גורמים מרכזיים שמאפיינים את הפוליטיקה הבריטית בהשוואה למקבילתה הישראלית: מספר מצומצם של מפלגות, ודיבור כמעט תמידי על מהות.

בבריטניה יש מפלגה ימנית אחת – המפלגה השמרנית. יש מפלגת שמאל אחת – לייבור. המרכז הפוליטי בדמות הליברל-דמוקרטים הוא קטן מאוד, וגם הוא, בנוי על מהות, בניגוד למשל ליש עתיד שכל תכליתה היא להביא את יאיר לפיד ללשכת ראש הממשלה.

בבריטניה השיח לא נסוב סביב זהות המעומד. אלא כמעט לחלוטין סביב מהות: מסחר חופשי מול רגולציה, יותר שוטרים מול יותר אנשי רווחה, הקטנת הוצאה מול הגדלה. הדיון במהות בישראל ישפיע לטובה, במיוחד אחרי שתי מערכות בחירות בהן אחוז ההצבעה היה מתחת ל-70%.

שנית, למפלגות עצמן יש חופש כלכלי וארגוני גדול יותר. כפי שציינתי, המפלגות מפעילות חנויות מרצ'נדייז, וכך מכניסות כסף בנוסף לדמי חבר. הן יכולות לארגן אירועי ענק, להפעיל מכוני מחקר ומדיניות, קבוצות פעילים כמו ארגוני נשים, להט"ב, וצעירים. העיסוק במהות, תוך ניהול ארגוני תקים כמו בחירות פתוחות יותר, תכופות ובתאריכים קבועים. הציבור חש כי הוא מסוגל להשפיע ולכן מנסה להשפיע. נכון לחודש אוגוסט, שתי המפלגות הגדולות בבריטניה עומדות על 665 אלף חברים יחד, וזה בתקופה שנחשבת חלשה יחסית.

אם בעבר הפעילו מפלגות ישראל קבוצות כדורגל, בתי ספר, קופות חולים ועיתונים, היום יכולות המפלגות להפוך את המטות הדמוגרפיים שלהן (למשל המטה החרדי וגאווה בליכוד אצלנו) כדי למשוך קהלים מגוונים, ולהפיץ את ערכיהן.

השאלה הגדולה והבעייתית כמובן היא השאלה הכספית. אין ממש כסף בשביל לאגרן חנות לחולצות ופליירים, או כדי לשכור מרכז קונגרסים לשלושה ימים ולהרים בו אירוע המוני עם פאנלים ותחנות, אך בכלים הקיימים כרגע, אפשר להתקדם לעבר תצורה פרקטית יותר של היעד הזה: ראשית, לחזור לדבר על מהות, על סוגיות ועל אידיאולוגיה. שנית, לייעל את המנגנון המפלגתי, ולהפוך אותו לנגיש לציבור הרחב. שלישית, להיות נגישים לציבור. רביעית, לצמצם את מספר המפלגות המתחרות על אותם קהלים.

אם המפלגות יבצעו את ארבעת הצעדים הללו, הן ייהנו מגידול משמעותי במספר המתפקדים, בדמי חבר, בעניין ציבורי, ומעל הכל – בתמיכה ציבורית. זה אפשרי, וזה עדיף על קמפיין שכולו השלכת רפש הדדית.

Related posts

לישראל יש את הזכות להגן על עצמה

חייקין קורא לאחדות בסניף הליכוד בחיפה

עינר אביב

חשוב לדעת, להבין ולהפנים

אריק זיו ויזר

חמש נקודות לשבת. והפעם : חמש חידות לשבת

אריק זיו ויזר

פינסקר : אוטואמנסיפציה ליהודים. שלו : אוטואנטישמיות תוצרת ישראל.

ליכודניק

שתי מדינות לשני עמים?

אריק זיו ויזר

השאר תגובה

דילוג לתוכן