11.8 C
תל אביב
20 בפברואר 2020
ליכודניק
יומן פוליטי

לפיד התעתוע

לה פן או מקרון, קווים לבני אילון ז"ל, קואליציה סדוקה, הכירו את הבן של יואב.


השבוע שעברנו עמד בסימן של מסורת המקדשת את יום הזיכרון ומיד לאחר מכן את יום העצמאות. הימים הללו כוללים את כל ההוויה של תקומת העם היושב בציון. מאז תחילת הציונות היינו עדים לגורמים שעשו הכול על מנת להילחם ולהזיק לרעיון הציוני. הגורמים הללו אנטישמיים שלבשו תורה חדשה אך גם יהודים : החל מחרדים קיצוניים, כלה בשמאל קיצוני ועד ימין קיצוני. כל אלה אינם מאמינים במדינה יהודית ודמוקרטית ומי שרוצה יכול לראות ביום הזה כיום שמציין את ניצחון הציונות על מכחישי הציונות.
עבורי, אין הבדל אצלי בין סאטמר המקלל את המדינה ובין נער גבעות שפוגע בקצין בצבא לבין איש שמאל שרודף את חיילי צה"ל. לפיכך, יש לזכור את הימים הללו כימי זיכרון וגאווה.

זכור לי לפני לא מעט שנים שישבתי עם אבי בסלון וקיטרתי כנגד המדינה. אבי היסה אותי ואמר לי : "אל תדבר כך על המדינה". אמרתי לו : "אבל". הוא ענה : "לכם המדינה היא דבר מובן מאליו אבל לי לא. אתה מבין מה זה בשבילי היה לראות שוטר עברי? בשבילך זה מובן מאליו לי לא".
לכן, צריך לזכור כי הדור שהקים את המדינה הולך ונעלם ויש פה גורמים הרוצים לראות את המדינה או כמדינת כל אזרחיה או כמדינת הלכה .בקיצור, כל הפוסט ציונים התאחדו תחת מטריית הטרור הפלסטיני.
כל אחד בדרכו.


לפיד התעתוע
בכל פעם שלפיד רוצה משהו הוא מנתב את חבריו לכיוון שהוא מחליט. למעשה, הוא מנוהל ע"י סקרים ויועצים אסטרטגים. הוא נבחר בפעם הראשונה על בסיס שנאת החרדים עם קריצה לשמאל ואחרי שנכשל ב – 2015 החליט כי הוא יוכל להעביר קולות רק ע"י קריצה לימין והתרפסות לחרדים.
יש להניח כי אחרי שיכשל בפעם הבאה הוא יהפוך למתנחל. לפיד הוא כמו צמח מים : צמח ללא שורשים.
אין ספק כי לפיד דומה לכל רודן שמספר לבוחריו מה שהם רוצים לשמוע.
מכיוון שהוא קובע את הרשימה שלו אז מבלי לפגוע בחבריו חברי הכנסת הם כולם כמו אותם פרחי המים הנעלים ללא שורשים לפי קול המנהיג.
לכן אני מעדיף את כל חברי הכנסת של מפלגת העבודה על פני עמיתיהם המריונטות של היועצים של לפיד – הם לפחות נבחרים ולא ממונים.


קואליציה מתרופפת
על פניו נראה כי הקואליציה מיישרת קו לקראת פתיחת המושב השבוע. אבל מבט יותר עמוק מראה כי יש בקואליציה סדקים שנפרצו ערב הפגרה ובמהלכה. האם חבריה יצליחו להתגבר ולאחות את הסדקים? ימים יגידו .
אבן הנגף הכי גדולה נמצאת אצל בנט בבית היהודי. הוא מתנהג כאילו המדינה לא חשובה אלא רק הוא עם האגו שלו . כך היה בכל שלב שהוא התנהל מאז שנכנס לכנסת. בנט מסוכן למחנה הלאומי יותר מכל איש שמאל במדינה.
כך הוא כבר החל לנסות ולסדוק את מערכת היחסים עם טראמפ כאשר הוא מיצר סיסמאות שאין בהן כלום. מה למשל? ההודעה על סיפוח מעלה אדומים. זה לא שלא צריך לספח אך אם הולכים למהלך כזה צריך להכין את הקרקע לסיפוח רחב ולא מצומצם. למה הדבר משול? שמנחם בגין היה מספיק את קצרין ולא כל רמת הגולן
דווקא הקריאה של השר ישראל כץ משדרת משהו אחר : כץ אומר כי "התשובה המתאימה להחלטת אונסק"ו ולכל מי שמפקפק בזכותנו על ירושלים היא העברת חוק ירושלים רבתי. החוק ירחיב את גבולות העיר ויחזק את הרוב היהודי בה באמצעות צירוף ישובי עוטף ירושלים– גוש-עציון, בית"ר עילית, מעלה-אדומים וגבעת זאב". לדברי השר כץ, העברת החוק במלאת חמישים שנה לשחרור ירושלים תעביר מסר ברור: ירושלים שלמה ומאוחדת בריבונות ישראל לתמיד.

זה מהלך שצריך להוביל אותו בשקט ולשלוף בעיתוי הנכון. המהלך של הצגה של רכבות לירדן ותשתיות משותפות והעברת חוק ירושלים רבתי הם מהלכים שקובעים את המדיניות מול הפלסטינים ולא ספינים מבית בנט וקלוגהאפט. מה שמדהים הוא שהאיש של בנט הוא הרוח החיה של אראל מרגלית.
אותו יועץ לשני בריונים.


לה פן או מקרון
היהודים בצרפת בחרו בפחות רע. אין ספק כי מקרון הוא שמאל שהתחפש למשהו עמום. מקרון שר בממשלת השמאל בצרפת שראה את פשיטת הרגל ויצא בדרך עצמאית. לא לחינם השמאל בצרפת מצופף שורות מאחוריו. הרי בסופו של יום מקרון ימשיך את מדיניות הממשלה היוצאת שהיא אנטי ישראל
לה פן מסוכנת כי היא כמו מקרון מדברת רק לבוחרים ובבסיסה היא אנטישמית שלא כמו מפלגות הימין באוסטריה והולנד שם הם כבר במשך שנים שינו את הגישה.


בני אילון
הרב בנימין (בני) אֵלון (10 בנובמבר 1954, ט"ו בחשוון ה'תשט"ו – 5 במאי 2017, ט' באייר ה'תשע"ז) היה מנהיג ציבור ציוני דתי. כיהן כשר התיירות (2001–2004) וכחבר הכנסת (1996–2009), היה יושב ראש מפלגת מולדת ויו"ר הרשימה המאוחדת האיחוד הלאומי-מפד"ל. קודם לכן היה ראש ישיבת בית אורות וממייסדי בית אל. שימש כנשיא הארגון הבינלאומי IIACF המאגד את השדולות הפרו-ישראליות בפרלמנטים ברחבי העולם
מנהיג בימין שנפטר בסוף השבוע האחרון , דמות חיובית מעבר להיותו רב בישראל היה דמות פוליטית ממנהיגי תנועת מולדת הייתה לו דרך ארץ
מנהיגי הבית היהודי היו יכולים ללמוד ממנו הרבה


צחי דבוש
הבן של החבר שלנו יואב דבוש , מונה להיות הכתב הצבאי של גל"צ , דבוש (23) בוגר המכינה הקדם-צבאית למנהיגות חברתית ע"ש יצחק רבין, שירת ככתב בעיתון "במחנה".
לאחר שחרורו צחי עבד בידיעות אחרונות, שם שימש ככתב צבאי שני לבכיר הכתבים הצבאים יוסי יהושוע וכתב גוש דן. בשנה האחרונה סיקר את משפט אלאור אזריה, דו"ח מבקר המדינה על צוק איתן, פינוי עמונה וכן את גל השריפות ותקרית אום אל חיראן. בין הסיפורים שפרסם בידיעות בלטו החלטת צה"ל להכיר בחברות השכולות, מאבק ההמשכיות של הורים שכולים על זרע בניהם, ו"מדד הגומי" בעקבות דבריו של אל"מ יונתן ברנסקי על לוחמות הקרקל וסיפורים נוספים.
עבר עכשיו לגל"צ ברכות ובהצלחה.

Related posts

מדוע בחירות עכשיו ?

אריק זיו ויזר

הבלוף הברקתי

אריק זיו - יומן פוליטי

לבני למדה ש 65 > מ28 -יומן פוליטי-אריק זיו

אריק זיו ויזר

ברק רוצה פירוק הליכוד

אריק זיו ויזר

מי שלא רצה את ברק, קיבל גם את ברק וגם את מופז

אריק זיו ויזר

למה תומכי נתניהו מתגעגעים לאורן הלמן – יומן פוליטי- אריק זיו

אריק זיו ויזר

השאר תגובה

דילוג לתוכן