הבהלה לערכות מגן, עוד V לכ”ץ, משהו חדש בצעירים, קזינו בשועפט ספין או עובדה, שלי תחילת הסוף
גז בסוריה
משחר היסטוריה נקבע כי שרטוט קו אדום תמיד יצר היסטריה ותמיד רודנים קטנים וגדולים בודקים היכן עובר הגבול. הגיע הזמן שמנהיגים כמו אובמה ילמדו שאם הם לא יציבו קו אדום הרי שפעולות מסוג שכאלה יחריפו. נקודה.
מעניין כיצד מנהיגי שמאל שמדברים על זכויות אדם נעלמים ונאלמים כאשר בעלי בריתם מתגלים כרוצחים צמאי דם. איפה אלון ליאל ? מי שהטיף לנו כי אפשר לוותר על הגולן. מי שכח שאסד הבן הוצג כמי שאפשר לעשות איתו שלום וכן אפשר לתת לחיילים הסורים לטבול את רגליהם בכינרת? כיצד היינו נוגים היום כאשר קרבות הדמים היו על טבריה והסביבה.
אין ספק כי אלון ליאל ויוסי ביילין שייכים למנהיגות של אופטימיים עד התאבדות.
ערכות מגן
מקורות היהדות מלאים במשפטי תובנה יוצאים מהכלל. אחד מהם הוא המשפט האלמותי : “מי שטורח בערב שבת יאכל בשבת”. פתאום יש אווירה של מלחמה וכל אלה שלא הלכו לאסוף מסכות מייללים שהם עומדים בתור. עלתה טענה כי ממשלה החליטה שרק 60 אחוז יקבלו מסכות. נכון נקטו ממשלות ישראל שלא השקיעו במאה אחוז מהציבור, הרי היה והיה במחסנים מלאי מסכות ורוב הציבור לא היה לוקח אותם הייתה נשמעת הטענה כי אין אחריות וכלפי הקברניטים הייתה עולה טרוניה ברוח הבאה : למה השקעתם במוצר שרוב הציבור מצביע ברגלים ולא לוקח אותו. אני בטוח כי אם המלאי של השישים אחוז היה נגמר היו דואגים לשאר.
אז כל מי שלא הטריח את עצמו ללכת ולקחת מסכות שלא יבכה. כולל כותב שורות אלה.
צומת גולני
השבוע יחנך אחד המחלפים החשובים בצפון. ישראל כ”ץ שר התחבורה יכול לעשות עוד V גדול על חיבור הפריפריה למרכז, אין ספק כי פירות של עבודה שנעשתה במשך ארבע שנים נקצרות בתקופה האחרונה.
צעירים
מאז יציאתו לאור של היומן הפוליטי, העליתי מספר רב של פעמים את הקיפאון השורר בקרב צעירי הליכוד. הקיפאון לטעמי הוא אינטרס של בכירי הליכוד, אשר אולי קצת חוששים מזרמים צעירים ורעננים שיכולים לשנות את סדרי הכוחות הפנימיים בתנועה.
תנועה עם צעירים מעורבים זו תנועה חיה ותוססת, שונה ב-180 מעלות מהפנים שהציגה התנועה בקמפיין לבחירות האחרונות. שינויים מפחידים מאוד את בכירי הליכוד, אשר כל מבוקשם הוא לנכס כוחות פוליטים ולא להתמודד מולם.
השבוע קרתה תפנית קטנה במגמה הזאת, כאשר כ-100 צעירים וצעירות (מרוב קבוצות הצעירים בליכוד) התכנסו במצודת זאב לכנס בשאלת המשך דרכו האידיאולוגית של הליכוד בקשר לתהליך המדיני. את הכנס יזמו סגנית שר התחבורה ציפי חוטובלי ואלי חזן – מרצה במרכז הישראלי להכשרה פוליטית המשמש גם כעורך ליכודניק.
ההירתמות המפליאה של קבוצות הצעירים בליכוד הייתה יפה. נכחו צעירי הליכוד, הדור הצעיר בליכוד, הפורום החרדי, הפורום הגאה בליכוד, נציגי התאים מבר אילן, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב.
אם אירוע זה יהיה סנונית ראשונה להתעוררותם של הצעירים בליכוד, ייתכן וזה יהיה תחילת תהליך של התחדשות אנושית ואידיאולוגית בליכוד. לא פחות מכך, אם חוטובלי וחזן ימשיכו בפעילות מסוג זה יכול להיות שהליכוד תחזור להיות תנועה שוקקת חיים ומחוברת לשטח. אציין גם ששניהם הציעו שני פתרונות שונים לאתגר עם הערבים תוך שהם לא חוששים לעשות זאת ולהתעמת עם רוב הציבור בליכוד שנמצא באמצע בין שניהם. שימו לב מה קורה במפלגת העבודה ויש עתיד ותבינו…
ציר סער
הכנס לא היה מהגדולים שראינו אצל סער, אך בכל מקרה היה מכובד. מצד שני חשוב לומר כי כוכב הערב הוא סילבן שלום. סילבן עבר מהפך בשנה האחרונה וכפי הנראה השלים עם המנהיגות של נתניהו. ואנחנו רואים שיש רוח חדשה והתקרבות מדהימה בין נתניהו לסילבן אך ההתקרבות לסער היא לא ברורה. האם סילבן החליט כי הוא מקבל את המנהיגות של סער גם או שטקטית הוא מישר קו והעתיד יבהיר את התהליך? ללא ספק, הסיפור שסער היה בכנס של צחי הנגבי וסילבן הגיע אל סער מייצר ציר מעניין. אולי זה ההמשך לציר היסטורי שהיו בו סילבן, הנגבי ולימור לבנת ציר כנגד ישראל כץ כאשר הם ביצעו בעת הבחירות המקדימות ה-1992 צל”ש. הם שיתפו פעולה למנוע מישראל כץ כניסה לכנסת וחברו לתמיכה ברון נחמן ז”ל. אם ניקח את הבחירות למזכירות גם אז הייתה קליקה של בכירים נגד השר ישראל כץ. מה שמעניין הוא האם ההתארגנות הזאת היא הבסיס לקרבות הפנימיות בליכוד, ולקרב הבא הבחירות למזכירות? האם ציר סער, ארדן, סילבן והנגבי ינסו להעביר דיל מול הדיל של ישראל כץ?
מול הציר המתגבש צריך לזכור כי שר הביטחון בוגי יעלון נמצא בנקודת זינוק מצויינת, והשר ישראל כ”ץ סגר פערים וגם הוא לא אמר את המילה האחרונה, השאלה האם ההתגבשות הנוכחית היא גם מול נתניהו או שכל השמות שהוזכרו נמצאים רק בעמדת המתנה.
ספין או עובדה
לפני מספר שבועות בשיחת סלון נושא השיחה היה האובססיות של ליברמן ודרעי להחליף את ראש העיר ירושלים המצוין ניר ברקת. עלה הסיפור שניר לא מינה את המועמד שלו שקלאר לתפקיד. נאמר כי בתקופת ניר לא הייתה לעסקנים האפשרות לגזור קופונים ואז אחד מהנוכחים העלה קונספירציה שנשמעה הזויה : המהלך הקמת קזינו בשועפט. כל הנוכחים, כולל כותב שורות אלה, הביעו פליאה והסתייגו מהסיפור, ואז מספר הסיפור הפנה אותי והזכיר לי שהוא העלה ראשון את העניין ולפיו שרון יפנה בהינתקות גם את שלושת הישובים בקצה הצפוני של הרצועה. אז עלתה האפשרות כי הפינוי הזה נועד להקמה של ריביירה וקזינו ולכן שרון הכניס את הישובים האלה לפינוי. אחרי הפינוי פורסם כי הולכים להקים שם קזינו עליית החמאס קטעה את המהלך.
ואז השבוע התפרסם כי ליברמן ודרעי טסו לידידם מרטין שלאף לווינה. בעיתונות החרדית עלתה הסברה כי הם הלכו להביא כסף למועמדות של משה ליאון ואז קבלתי טלפון מאותו אדם שאמר לי : :”אתה רואה, אני חותם לך שאם הם מנצחים יקום קזינו בשועפט. בכל מקרה, באתר רוטר העלה כבר שחף פילוביץ פרומו על הנושא.
ראוי לציין כי החבר שדיבר על הקזינו נמצא בתפקיד ולכן איני יכול לחשוף את שמו.
ארנונה יקרה בירושלים
השבוע חזרנו בירושלים להתקפה הכי קלה : “מיסים”. מי עומד מאחורי ההתקפה ? ליברמן ומטה האיש מגבעתיים. כאשר נשאלתי השבוע כיצד אני מגיב על העובדה הזאת? עניתי : “לי מתאים מאוד הקמפיין כי מה שברור הוא שבירושלים יש שליש חרדים שלא משלמים ארנונה. הם נהנים מהנחות. הרי ברור כי אם כל תושבי ירושלים היו משלמים ארנונה אז היה אפשר שכולם ישלמו פחות וכולם היו מקבלים שרותים יותר טובים. אז ליברמן תאמר יפה יפה כי החרדים צריכים לשלם ארנונה מלאה.
העבודה
ההדחה של שלי יחימוביץ היא בבסיס של מפלגת העבודה. ההתלכדות של איתן כבל ואראל מרגלית מאחורי בוז’י מהווה את הבסיס להצלחת ההדחה של שלי. למפלגת העבודה יש היסטוריה של הדחות של ראשי המפלגה. זאת מפלגה אוכלת ונאכלת ע”י המנהיגות שלה. מה שאי אפשר להגיד על הליכוד. בעבר היו ניסיונות אך הם נחלו כישלון ואילו בעבודה, מיד כאשר נבחר מנהיג הסכינים ממתינים לו להזדמנות לעריפת הראש. אמנם אי אפשר לומר על שלי שלא נתנו לה חבל ארוך, אך היא לא השכילה לחבר את כולם אליה.
עכשיו התייצבו לימינו של בוזי כל הכוחות במפלגה והם צועדים להפלת שלי יחימוביץ, יריבים כמו כבל ועופר עיני, הכוכב החדש אראל מרגלית, וכפי הנראה פואד גם יהווה משקל עם הניסיון שלו למרות שפואד רוצה להיות נשיא.
בוז’י יוציא ממפלגת העבודה את האנרכיסטים ויחזיר את העבודה למרכז השפיות הישראלית, לא שמאל רדיקאלי , בוז’י יחזיר בחזרה את הדגל המדיני של מפלגת העבודה.
ומיד עם בחירתו לראשות המפלגה נראה אותו חובר לביבי וציפי בדרך ליצירת הסכם שלום. בוז’י לא יהיה מכשול להקמת ממשלת שלום שבסיסה לפיד ,ציפי, העבודה והחרדים עם נתניהו בראש, כאשר אנחנו עוד נראה את בוז’י שר חוץ בממשלת נתניהו. אין ספק כי נתניהו מעדיף את בוז’י על שלי כי בוז’י שקול ואיתו נתניהו יכול ללכת למרחקים ארוכים ואם תהליך השיחות עם הפלסטינים ימשיך עוד נראה ממשלה שבה ליברמן ובנט נמצאים בחוץ.
נתניהו מפנטז על מהלך כזה. נמאס לו שהוא נתן לליברמן את ליטרת הבשר שלו וליברמן מזנב בו בכל צורה. ליברמן מנסה להפיל מועמדים של הליכוד בהרבה מקומות : למשל בטבריה, נצרת עילית ובירושלים. ליברמן מצהיר שלנתניהו אין מה לומר על הקומבינה שרקח עם דרעי ועסקנים קטנים מהסניף, כך הוא מבזה את נתניהו.
ולכן התרחיש הבא של שינוי בממשלת נתניהו מתקרב ובא כפי הנראה מיד אחרי הבחירות המוניציפאליות נראה תהליך התרחקות בין ליברמן ונתניהו כפי שתהליך מקביל החל בין לפיד ובנט, תהליך זה יבנה מצב של ממשלה אחרת בראשות נתניהו.
גילוי נאות: כותב שורות אלה תומך ועובד למען ניר ברקת ומאמין שירושלמי צריך לבחור בירושלמי.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
