השבוע הכריז בנימין נתניהו, ראש הממשלה היציב והחזק ביותר מאז בן גוריון, על הקדמת הבחירות. בצעד זה, התגלה נתניהו בגדולתו – ערב התקיפה האפשרית באיראן חוזר נתניהו אל העם. כי מהלך כזה, מצריך רוחב כתפיים של מנהיג דגול, אז נתניהו חוזר אל העם, לקבלת לגיטימציה לאומית נרחבת. זו תמצית הדמוקרטיה, מנהיג לאומי יודע וזוכר שהשלטון הוא על ידי העם ולמען העם. זו מנהיגות, זו אחריות, זה בנימין נתניהו.
מנגד, אנו עדים לניסיונות אופורטוניסטיים וחסרי אחריות לטרוף את הקלפים מחדש תוך העלאת השאלה החברתית כלכלית לסדר היום. יחימוביץ’ משמאל ולפיד מאיפה שהוא, מבקשים למסגר את הבחירות כמאבק בין תפיסות עולם חברתיות במטרה לערער את היציבות לשלטון המחנה הלאומי ובנימין נתניהו. לכאורה, מהלך דומה למהלך שביצע מנחם בגין המנוח ב-1970, שהעניק בסופו של דבר למחנה הלאומי את בכורת השלטון, רק לכאורה.
כמעט שנות דור חלם בגין להיות חלק מממשלת ישראל, כמעט שנות דור מצא עצמו מודר ומודח ממנה – “חבר הכנסת שיושב ליד חבר הכנסת באדר” ו-“בלי חירות ומק”י”. ערב מלחמת ששת הימים, קרא אשכול לבגין להצטרף לממשלת הליכוד הלאומי, ובשעה גורלית זו חבר בגין לממשלת הניצחון, ממשלת ששת הימים. סוף כל סוף, רוותה נחת הלגיטימציה על המחנה הלאומי, תלמידי ז’בוטינסקי חברי ממשלה. והנה, ב- 1970 מודיע בגין על פרישה מממשלת גולדה וגבות רבות הורמו בתמיהה.
עם התעניינות גולדה ביוזמת רוג’רס שחתרה לפשרה טריטוריאלית חסרת אחריות הבין בגין שסכנה רוחפת על העם בישראל, ולפניו הזדמנות היסטורית להחזיר את השפיות לסדר היום. אז בגין מוותר על הכיסא לטובת העם, ופרישתו מבשרת על חלוקת הקלפים הפוליטיים מחדש, לא עוד ציר פוליטי של שאלות חברתיות כי אם ציר גורל הישגי ששת הימים- גאולה היסטורית ואחריות לאומי מימין או סחר קרקעות היסטרי משמאל. מקץ שבע שנים עלה ביד בגין להביא לשלטון הליכוד, שנמשך כמעט ברצף מאז 1977 ועד לכתיבת שורות אלו. ב-35 השנה האחרונות הוליך המחנה הלאומי את ישראל להישגים כבירים וקיבע את מעמדה בזירה הבינלאומית בכל אספקט שהוא. כל זאת בשל ערך האחריות הלאומית שטיפח בגין במנהיגי הליכוד והותירו להם כירושת עולמים.
כשהאויב האיראני קם עלינו לכלותינו, זכתה ישראל ובראשה מנהיג חזק ואחראי. אלא שמנגד יש המבקשים לאיים על שלטונו באצטלת טובת העם, וחותרים לטריפה מחודשת של הקלפים הפוליטיים. האם מעשי יחימוביץ’ ולפיד דומים למעשהו ההיסטורי של בגין? התשובה היא לא מוחלט, לא דומה פרישת בגין שמהותה אחריות לאומית למאווייהם הפוליטיים של שלי ויאיר המבקשים לסמא את עיני העם מראות את השאלה הבוערת באמת – שאלת הגרעין האיראני. בשם אינטרס פוליטי פרטי ושאיפת כיסא מתכסים יחימוביץ’ ולפיד באצטלת נביאי העם ונושאי הבשורה החברתית. אולם, הסכנה הרוחפת על חיי המדינה לא יתנו לאזרחים מנוח, כי הבחירות הללו הן על עצם קיומנו- ורק איש אחד מוכשר למלאכה, והוא יושב כעת על כיסא ראש הממשלה ובע”ה ישוב לשם גם בינואר.
אז ביבי חוזר לעם, כדי לחזור ולהנהיג את העם בשעה היסטורית וגורלית. ביבי יחזור ועימו השפיות, ביבי יחזור ועימו אחריות – לא לשלי, גם לא ליאיר, לביבי ולעם עתיד מזהיר. העם בישראל יודע את שטוב לו ואת שהוא צריך, העם בישראל מודע לסדרי העדיפויות הלאומיים – ביטחון תחילה ולאחריו איכות חיים, איכות סביבה וזיהום אוויר.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
