14.5 C
תל אביב
23 בנובמבר 2019
ליכודניק
נרי אבנרי

עצור, תהום לפניך / כתב: נרי אבנרי

הנמען לשורות האלה, הוא אחי היקר ערן שטרנברג. שמעתי אותך קורא לנוער הכתום, לא לשרת (חדשות ערוץ 10 / 21.6.06). אני מבין אותך, ואוהב אותך. רק מי שחש את צריבתה של הבגידה, יודע מה עברו הכתומים. ברור לי שלמרות קריאתך לסרבנות, אתה אוהב את צהל. אנא, חזור בך מקריאת הסירוב.

הסרבנות, זאת מימין וזאת משמאל- מסוכנת. יש בה זרעים, שמהם עלול לנבוט ולצמוח עץ שחור ומפחיד, שיכסה את אור השמש, וישאיר את כולנו בעלטה מוחלטת. שניהם, הסרבן השמאלני ואחיו מימין, יצרפו נימוקים, מבחינתם מגובשים, המצדיקים, ואפילו מחייבים את סרבנותם. השמאלני יאמר: "אני איש מוסרי. לא רוצה להיות חלק מצבא כובש, מנשל, משפיל, מבזה, ומדכא עם אחר".

 

כמובן שאין סיכוי לשכנע את הסרבן השמאלני בטעותו. תשאלו אותו: "ואם כולם יעשו כמוך"?, והתשובה שתקבלו: "מצוין. כך הממשלה תאלץ לצאת מהשטחים, ותשחרר את הפלשתינאים המסכנים מהכיבוש". הוא בטוח, שדקה אחרי יציאת צהל, ועקירת אחיו המתנחלים, המשיח מגיע, מהפנט את שני העמים, ותחת השפעת ההיפנוזה, כיתתו קסאמים למזמרות, וחגורות הנפץ, למחשבים.

 

הסרבן הימני, יש לו טיעון מגובש לא פחות: "למרות שניצחנו פעמיים בקלפי, עקרו אותנו מבתינו. הסירוב שלי, הוא תגובה לסירוב של שרון לכבד את התוצאות בקלפי". תשאלו אותו: "ומה אם כולם יסרבו"? והתשובה שתקבלו: "נהדר, כך הממשלה תבין, שאין דבר כזה דמוקרטיה על תנאי. מי שגזל את ניצחוננו, שיחזיר את מה שניתן, וילך הביתה. הגיע הזמן שהפוליטיקאים יפנימו: עקרונות דמוקרטיים חייבים לכבד.

 

כל צד בטוח, שהסרבנות של הצד השני, מסוכנת. ולמרות האמור לעיל, טועים אלה העושים גזירה שווה בין הסרבן הימני, ואחיו השמאלני. יש ביניהם הבדל מהותי. מקור הסרבנות מימין, הוא, השלכת האידיאולוגיה שניצחה בבחירות 2003 – לפח. ובמילים יותר בוטות, בגידת שרון בבוחריו. בגידת מנהיג שמאלני בבוחריו- בלתי מציאותית.

 

הסרבן השמאלני הצביע – לא קשה לנחש- למר"צ. אילו מספר המצביעים הכולל, היה מספיק כדי שמנהיג מר"צ יהיה ראש ממשלה, אני משוכנע, שתופעת הסרבנות –מימין ומשמאל – לא הייתה באה לעולם.

 

הסרבן הימני, היה מקבל בכאב ובהכנעה את פסק דינו של הבוחר, שהרי הוא חונך על הפסוק "אחרי רבים להטות", והסרבן השמאלני היה חש, שהפנטזיה המדינית שלו- עקירת מתנחלים-  או-טו-טו, עומדת להתבצע. ובמשפט מסכם: מקור הסרבנות משמאל הוא- אי קבלת הסרבן את הכרעת הבוחר. ומקור הסרבנות מימין, הוא- אי קבלת שרון את הכרעת הבוחר. זה ממש, אבל ממש, לא אותו דבר.

 

 

 

זה המקום לחוש הבנה ואמפטיה, כלפי המצוקה של הסרבן הימני. טענות, כעס, והטחת אשמה – אם ישנן- מוכיחות שנאה ושמחה לאיד. משל למה הדבר דומה? תתארו לכם, שערביי ישראל (רוצים שוויון, לא?!?) היו משרתים בצה"ל, וחלקם היה משרת במג"ב. האם היה מאן-דהו כועס עליהם אילו היו ביניהם כאלה, שלא היו מוכנים להרוג, לבזות ולהשפיל את אחיהם הפלשתינאים? רק מי שייתן תשובה חיובית לשאלה הזו, רשאי לטעון כנגד סרבני הימין.

 

אילו אני צה"ל, הייתי משחרר כל חייל המבקש פטור מביצוע עקירת אחים. היה ולא יינתן הפטור, לסרבן הימני, למרות האמור לעיל, אסור לסרב!!!

 

הנמען לשורות האלה, הוא אחי היקר ערן שטרנברג. שמעתי אותך קורא לנוער הכתום, לא לשרת (חדשות ערוץ 10 / 21.6.06). אני מבין אותך, ואוהב אותך. רק מי שחש את צריבתה של הבגידה, יודע מה עברו הכתומים. ברור לי שלמרות קריאתך לסרבנות, אתה אוהב את צהל. אנא, חזור בך.

 

הפילוג בעם, מסוכן יותר מעקירת אחים מביתם. ביחד, שמאל וימין, נעבור את הטראומה. והעתיד, אחרי שיוכיח את הטעות האיומה בעקירה, יזעיק את הסרבנים הימנים לאחוז בנשק, כדי להגן על הבתים של אחיו, יחצני הרפיון מהשמאל, שהפלשתינאים לא ויתרו על הבעלות עליהם.

וההיסטוריה תסגור את החשבון, עם העוקרים, התומכים, ואלה השמחים לאיד.

 

 

Related posts

עם מעט עזרה מידידים / כתב: נרי אבנרי

אריק זיו ויזר

תשובה מאוחרת לשלמה מדמון/כתב: נרי אבנרי

אריק זיו ויזר

על חזון הגבולות של יצחק רבין

אריק זיו ויזר

נתניהו- פרס: מצא את ההבדלים

אריק זיו ויזר

וגר זאב עם כבש? מאת: אורי אבנרי 2003 / 07 / 13

אריק זיו ויזר

כל כך קל לתעב אותו

אלי חזן

השאר תגובה

דילוג לתוכן