22.3 C
תל אביב
15 ביולי 2020
ליכודניק
דעות

יום השואה והגבורה : אלה מעוז על משמעותה של הגבורה

אלה מעוז, דור שלישי לשואה, מתוך נאום בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה 

 

ביום זה אנו מצווים לזכור ולהנציח את זכרם של שישה מליון היהודים שנרצחו בשואה, לזכור את הניסיון המאורגן והמקיף ביותר להשמדתו של עם – עמנו, ומנגד לא לשכוח את ניסיונות ההתנגדות וסיפורי הגבורה של יהודים בתקופה החשוכה ביותר שידע העם היהודי כמו מרד גטו ורשה שנחשב לסמלה המובהק של ההתנגדות היהודית בשואה,

השואה הייתה נקודת השיא שבה גזענות ושנאת אדם חברו למדיניות מתוכננת מאורגנת ושיטתית.

לשואה קדמו מאות רבות של שנים בהן פגעו ביהודים באירופה וברחבי העולם – רק משום שהם יהודים. אך מעולם לא היה תכנון וארגון כה מוקפד ומושלם.

השואה הינה חלק מהמאגר הביומטרי הישראלי, היא חלק מהגנטיקה של הזכרון של כולנו. לחלקנו היא משמשת זיכרון אישי וקרוב. אשתף אתכם בזכרון הפרטי שלי, סבי וסבתי ז"ל וחלק נכבד ממשפחתי המורחבת היה עד להתממשות שנאת האדם הזו, למעשה בביתי לא היה על זה שיח מעולם, כאלו הם ניצולי שואה אמרה לי אימי תמיד, הם לא יכולים לשתף , הכאב שבאובדן, הכאב שבזכרון, הם לא יכולים לשתף. וכך בכל שנה כשהגיע המועד הזה סבי סגר את התריסים בביתו והוא וסבתי פשוט היו צוללים לדומיה של יממה שלמה, רק כך כך הם היו נוהגים. כששאלתי אותו ברגע של אומץ איך הוא החזיק מעמד, הוא אמר רק מילה אחת הוא אמר "התקווה" ונעץ בי מבט שהסביר שאין על זה יותר שיח. ומאז לא אזרתי אומץ יותר

אני לא יודעת לספר הרבה על המשפחה שלי, אני יודעת לספר שבכל פעם שסבא שלי היה הולך לקניות הוא היה ממלא את הארונות כולם כאילו אנו קרובים לשעת מחסור, אני יודעת לספר שהוא היה כועס שלא היו מסיימים לאכול מהצלחת, אני יודעת לספר שהוא היה נועל את הדלת בבית ב 4 מנעולים לפחות, אני יודעת לספר  שהוא היה מטלפן אלינו 5 פעמים ביום לראות שהכל בסדר, שהוא לא דיבר על כלום. אני לא יודעת לספר הרבה אבל אני יודעת שהוא תמיד היה שר את התקווה בקול חזק מידי, כשהייתי קטנה הייתה מתביישת, לא היה לו קול יפה, אבל בחלוף השנים ובהחלט מאוחר מידי נזכרתי במשמעות של התקווה עבורו, זה היה כשהוא כבר לא היה בחיים לצערי אבל מאז אני מבינה

"כל עוד בלבב פנימה, נפש יהודי הומיה ולפאתי מזרח קדימה עין לציון צופיה, עוד לא אבדה תקוותנו, התקווה בת שנות 2000 להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון וירושלים". והנה אנו עם חופשי בארצנו, ארץ ציון וירושלים.

את מרכיב העוצמה מימש העם היהודי באמצעות הגדרתו הלאומית. את הביטוי "לעולם לא עוד" הפכנו מירושה שבע"פ לבנייתה של המדינה החזקה ביותר במזרח התיכון עם צבא וכוחות ביטחון  ובעלת יכולת ממשית להגן על עצמה מכל אויב הבא עלינו לכלותינו. נשבענו כי העם היהודי לעולם לא ילך עוד כצאן לטבח.

מרכיב הזיכרון בא לידי ביטוי בתיעוד, בלימוד, בטקסים, בצפירת הדומייה ובאזכור הקבוע בלוח השנה. הריטואל הקבוע, ולעיתים החוזר על עצמו, חשוב מאין כמותו כי בעוד חמישים, מאה או מאתיים שנה הוא יהיה ככל הנראה הדבר היחיד שיישאר ויעמוד נגד מכחישי השואה.

הזיכרון אינו עומד בדד – איתו עומדת החובה המוסרית. 
היא מחייבת אותנו לשמור על חירויות הפרט של כל אדם ואדם, 
למנוע ולשלול מכל וכל גזענות ואלימות, ובמקביל לשמור על עצמאות וריבונות בכל מצב. תהיה זו משימתנו – כעם וכפרטים – להנחיל ערכים אלה לדורות הבאים.. .

 

 

 

 

אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר

Related posts

צדק ומשפט אבל לא באותו המשפט

צ'כוסלובקיה 1938 – ישראל 2009?

אריק זיו ויזר

מצדיעים לאשת הברזל

אלי חזן

עם חידוש מסורת כ' בתמוז

אלי חזן

תנו לתכנית הדיור של נתניהו הזדמנות

אריק זיו ויזר

עסקת שליט – מסמר נוסף בארון הקבורה

אריק זיו ויזר

השאר תגובה

דילוג לתוכן