8.8 C
תל אביב
16 בדצמבר 2019
ליכודניק
אלי חזן

בסוף הם יתעוררו, השאלה מתי

הערות והארות בעקבות הביקורת של הניו יורק טיימס כלפי ראש הממשלה וגישתו כלפי איראן. פורסם לראשונה בישראל היום


כיהודי וכישראלי לא קל לקרוא את מאמר המערכת של ה"ניו יורק טיימס" אתמול, שהגדיר את נאומו של בנימין נתניהו "תוקפני" והציג אותו באור שנוי במחלוקת. אחרי ככלות הכל, מה שנכתב בעיתון היוקרתי הזה זוכה לתהודה אדירה. הבעיה של ה"ניו יורק טיימס" היא שהוא לא רק מסרב ללמוד לקחים היסטוריים של אחרים, אלא גם שהוא מסרב ללמוד מהלקחים שלו עצמו מהעבר הקרוב. ואין כמו המקרה הצפון־קוריאני כדי להבין זאת: הרי העיתון הוא שכתב לאחר ההסכם עם צפון קוריאה ש"הדיפלומטיה עובדת". כעת הוא מוכרח לשאול אם אותה דיפלומטיה שוב עובדת, בדיוק כפי שעבדה עם מדינות שהכילו בתוכן אידיאולוגיות שהיוו סכנה הרסנית לעולם.
מנגד, עם הביקורת, אי אפשר להתכחש לעובדה שבמאמר עצמו נכתב כי "לנתניהו יש סיבות לגיטימיות להיות זהיר לנוכח הצעות האיראנים". כלומר, בתוך הביקורת מוטמעת לגיטימציה להגנה עצמית וזה מה שצריך להבין בין השורות.

להמשך המאמר המקורי מישראל היום לחצו כאן  

 

Related posts

תותח לא קונבנציונאלי – חלק 2

אלי חזן

לא בית ולא יסודות – אלי חזן

אריק זיו ויזר

תהיות על האזכרה למנחם בגין

אלי חזן

איבדה את ההגמוניה

אלי חזן

אסכולת שפייזר

אלי חזן

בגין, המהפך ופניה של מדינת ישראל / אלי חזן

אריק זיו ויזר

השאר תגובה

דילוג לתוכן