ראיון סוף השבוע של ליכודניק מוקדש לשיחת עומק עם אבי דיכטר, מועמד שהופך דומיננטי בשטח הליכודי
בדיוק לפני שבע שנים, בחודש נובמבר של שנת 2005 הטיל ראש הממשלה שרון פצצה, כאשר פרש מהליכוד והקים את מפלגת “קדימה”. התקשורת בישראל תיארה את המהלך המפתיע במושג ממדע הפיסיקה: “המפץ הגדול”. עיתונאים רבים ראו בעיני רוחם כיצד “קדימה” מפלגת המרכז החדשה שאך הוקמה שוברת את המאזן בין הימין לשמאל ויוצרת גוש חוסם לליכוד ולימין שהתנגדו להתנתקות.
אלא שבימים אלו ממש רואה העם בישראל כיצד “המאור” הפוליטי החדש מתפורר כמו אסטרואיד שחדר לאטמוספרה ורסיסיו מתפזרים על פני כל הארץ. חלקם פרשו מהזירה הפוליטית אחרים מבקשים להיקלט במפלגות אחרות. בדרך כלל התופעה המוכרת הזו זוכה ובצדק ליחס לעגני ומתנכר מצד חברי המפלגות שעד לא מכבר זכו ליחס מזלזל ועתה עם שקיעתה של “קדימה” הפכו לבית חם ואטרקטיבי.
עם זאת, דווקא מקרה אחד יכול ראוי לו שיחשב כמקרה יוצא דופן, משום שמאחוריו עומדת דמות שייצגה ומייצגת יושר אישי, כנות פוליטית ובעיקר התנהלות עניינית ולא אופורטוניסטית. והכוונה לרכש החדש והמובחר של הליכוד מ-‘קדימה’, אבי דיכטר, לוחם סיירת מטכ”ל שהיה ברבות השנים לראש שב”כ מצטיין וכיום מכהן כשר להגנת העורף.
*
דיכטר הוא אדם מפוכח ביותר. הוא מבין את הספקנות הטבעית של חברי הליכוד הותיקים כלפי יוצאי קדימה, אך הוא מצדו אינו נרתע ממנה אלא בדיוק להפך, בעיניו היא מעידה על אופייה של מפלגת השלטון ושל חבריה הדבקים בעקרונות המבוססים על משנתם של זאב ז’בוטינסקי ומנחם בגין.
“יש כאלו שיגידו שקדימה מפוררת בגלל שאבי דיכטר עזב”, הוא מצהיר בפתיחת תשובתו לשאלה מה גרם להתפוררותה של ‘קדימה’. “לא הסתרתי מעולם את הביקורת שלי כלפיה הנטייה השמאלית שהלכה וגברה בקרב חברי המפלגה ובעיקר אצל מי שעמדה בראשה, ציפי לבני שבתקופתה ‘קדימה’ הפכה ממפלגת מרכז עם נטייה קלה ימינה למפלגת מרכז שמאל. וכשהבנתי שאין דרך לשכנע את ציפי לדבוק בדרך של ‘קדימה’, הבנתי שצורך להחליפה הפך לחיוני”.
מה גרם לך להבין זאת?
“מכלול של דברים. אחד מהם למשל הוא יחסה אל הצעת חוק היסוד שיזמתי לפיה תוגדר ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. על ההצעה חתמו עליה 40 חכי”ם וציפי משום מה החליטה להלחם בה. אני ראיתי בהתנגדותה להצעת החוק תמרור שהצביע על הכיוון הלא נכון שאליו צעדה המפלגה בראשותה. הבנתי שחייבים להחליף אותה. התמודדתי מולה על ראשות המפלגה, אבל ארבעה ימים לפני הפריימריז הבנתי שאני לא אנצח. פרשתי וחברתי למופז מתוך הכרה עמוקה שמדינת ישראל צריכה את ‘קדימה’ בקואליציה. עבורי היה טבעי, ברור ונכון להיכנס לממשלה בראשות נתניהו. מופז, שבתחילה התנגד לרעיון התחבר אליו מאוחר אך לא מדי, אבל זמן קצר ביותר לאחר שנכנסו לממשלה הוא החל להשמיע קולות יציאה. לי לא היה ברור למה ולא זיהיתי אצלו סיבה ממלכתית או אידיאולוגית. למגינת לבי הוא הכריע לצאת. מה גם שבמשך זמן ממושך ראיתי ש’קדימה’ החלה לעסוק בעצמה ולא במה היא צריכה לעשות למען המדינה. וכאן היא איבדה את הלגיטימציה שלה להתקיים. אז התבהר לי שקדימה סיימה את דרכה. בחרתי לפרוש ממנה ולהחזיר לה את המנדט”.
ומדוע בחרת לחבור דווקא לליכוד?
“אני ונתניהו מכירים שנים ארוכות, הוא היה מפקד צוות ביחידה כשאני התגייסתי. וכשמוניתי לראש אגף אבטחת אישים בשב”כ, הוא התמנה בפעם הראשונה לראשות הממשלה. כך שקיימנו שיחות לא מעטות. הוא הציע לי להיות השר להגנת העורף. ראיתי בכך זכות והבעת אמון ונעניתי להצעה. החזרתי את המנדט ל’קדימה’ ופרשתי מהכנסת לטובת חברות בשמינייה ובעיקר עבור הזכות לטול חלק משפיע בפורום קבלת ההחלטות החשוב במדינה. אני לא מאמין בלהיות פוליטיקאי מחוץ למפלגה בליכוד זיהיתי את אותם ערכים המייצגים אותי נאמנה ומכאן ההחלטה להתמודד בפריימריז הייתה טבעית עבורי”.
כיצד אתה רואה במבט לאחור את המהלך שלמעשה בבסיס הניסיון לקיימו עמדה הקמת ‘קדימה?
“לדעתי שאלה הישיבה האזרחית והצבאית ברצועת עזה אינה יכולה להישאל רק ברמה האידיאולוגית ובמנותק מהמציאות בשטח. בעזה חיו אז 1.2 מיליון פלסטינאים כאשר גוש קטיף והיישוב נצרים היו מוקפים מכל עבר באוכלוסייה עוינת ביותר וחשופים לפיגועים קשים שגבו דם רב. לגבי זכותנו ההיסטורית תשובתי היא שצריך לעשות אבחנה בין הזיקה של העם היהודי לארץ לבין המציאות שעוצבה במשך אלפיים שנות הגלות. המפה הדמוגרפית והפוליטית השתנתה במשך השנים., דבר המחייב קבלת החלטות לא רק על בסיס אידיאולוגי אלא גם מתוך חשיבה אסטרטגית ואפקטיבית. כך למשל עם הסכם השלום שבגין חתם עם מצרים. היה מפתה להחזיק את סיני. אך בפועל מדינת ישראל הייתה מתקשה לתחזק גבול של 250 ק”מ שמולה ניצבה הגדולה במדינות ערב במצב מלחמה תמידי. בגין קיבל החלטה שפירושה היה שמשנת 1977 אנו עומדים מול הגבול המצרי עם כלום כוח שאת הכספים שנחסכו יכולנו להשקיע במקומות אחרים”.
*
דיכטר הוא איש שיחה נעים וקולח. טון דיבורו מדוד ומתון וניכר כי מאחורי הדברים עומדת השקפת עולם מובנית ומבוססת שאחת הדוגמאות לה היא כאמור הצעת חוק היסוד אותה הוא מתכוון לקדם משמעותית בכנסת הבאה לפיה תוכרז ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. יש הרואים זאת כדבר מובן מאליו, אך דיכטר מצטט את בגין שאמר בשעתו ש”גם המובן מאליו צריך שייאמר”, והוא הוסיף, קל וחומר שייכתב ובוודאי שייחקק. את החיבור עם ישראל ביתנו הוא בוחן בעיניים פוליטיות מפוכחות. לשיטתו אין כאן חיבור רעיוני. הליכוד הוא מציין היא מפלגה דמוקרטית שבעלי התפקידים בה נבחרים על פי מידת האמון שרוכשים להם חברי המפלגה. לא דבר שאפשר להאשים בו את ישראל ביתנו. אלא שנתניהו ביצע מהלך שפשוט יבטיח לו את המנדט מהנשיא להרכבת הממשלה הבאה בהיותו ראש מפלגה שעולה על 30 מנדטים. נתניהו על פי דיכטר, פשוט הרכיב את הקואליציה לפני הבחירות שתוצאותיהן כמעט ברורות, לפחות לגבי כוחו של הימין.
*
בחודשים האחרונים מופקד דיכטר על המשרד להגנת העורף. ובזמן הזה הספקנו לעבור שני סיבובי הסלמה בדרום ושאלת עתידה של עזה מתחדדת עוד יותר ונדמה כי שעת ההכרעה קרבה. עבור דיכטר זוהי אינה שאלה תיאורטית אלא ממשית. ככלות הכול, גם הוא כתושב אשקלון, מצוי תחת איום. “עזה היא השיעור של הפלסטינאים בערבות הדדית ערבית ומוסלמית” הוא מבהיר תוך סקירה מהירה של הטלטלה ההיסטורית שעוברות מדינות ערב בשנה האחרונה.. “עזה תהיה עצמאית המצרים לא יספחו אותה והם לא יהפכו את תושבי הרצועה למצריים. ואת זאת צריך להפנים. פירושו הדבר מבחינתנו הוא , שהמזרח התיכון הוא לא אזור לחלשים, תהיה הכול רק אל תהיה חזק. אבל יחד עם זאת יש להבטיח את המשך החיים הנורמאלים. עזה היא ישות טרוריסטית שלבסוף תצטרך להיפתר במבצע רחב כמו בחומת מגן, שהחלה ב- 2002 והסתיימה שלוש אח”כ עם חיסול תשתיות הטרור. לדעתי לא ייעשה בעזה אחרת. המציאות הזו לא תוכל להמשך לנצח. וכאן יישחק העיתוי. יש לחכות זמן הנכון ואז כאשר היתרון יהיה בידנו ואז לבצע זו, בינתיים נדרשים כוח ואורך רוח”.
לאחרונה קיימתם תרגיל רחב היקף שדימה רעידת אדמה. האם אנו מוכנים לתרחיש כזה?
“בישראל מעולם הלא היה תרגיל של אסון טבע בהיקף כזה. המערכות לא מיומנות בטיפול בסדר גודל כזה. והציבור לא מחונך להתמודד עם אסון טבע. הוא יודע להיכנס למקלט אבל לא לצאת ממרחב מוגן לשטח פתוח. לכן התרגול היה חשוב משום שאנו לומדים איך להתנהל. למשל, ילדים בבתי ספר לא רגילים לרוץ לחצר במקרה של רעידת אדמה, ומכאן למדנו שיש צורך ללמד את הציבור בארץ איך להתנהג בתרחיש לא מוכר כמו אסון טבע. למדנו איך לקבל סיוע בין לאומי, מה הבעיות הטכניות שיכולות לצוץ. כמו למשל מציאת מסלולי נחיתה ראויים או כיצד לגשר על ההבדל בהספקי החשמל בין ישראל לארה”ב שבא לידי ביטוי בהספק הזרם”.
הרושם העיקרי מהשיחה עם דיכטר היא כי מדובר באדם שקול ומנוסה- ביטחוניסט בכל רמ”ח איבריו. ואכן זוהי גם תרומתו המוצעת לליכוד, לממשלה העתידית ולמדינת ישראל. “במציאות שלנו טוב שבקבוצת מקבלי ההחלטות יהיו אנשים שמכירים את המציאות מהתנסות והכרות מקרוב” הוא מציין. “אין תחליף לניסיון. ומפלגת שלטון טוב שיהיו בה אנשים מנוסים בתחום הזה. לדעתי לאחר השנים הארוכות במערכת הביטחון אני בהחלט ראוי להיות שם. אני מרגיש שאני יכול לתרום ולהתמודד. אני אולי חדש בליכוד אבל אני כאן כדי להישאר ולתרום”.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
