מבט אחר על תוכנית השלום של מנחם בגין
ב 28 לחודש דצמבר 1977 התקיים בכנסת ישראל דיון שכותרתו הודעת הממשלה על תוכנית השלום של ישראל.במסגרת דיון זה הציג ראש הממשלה דאז מנחם בגין את עיקרי הצעתו לגבי ההסדר המתבקש ,לדעתו ,בעניין פתרון הקבע ביהודה ושומרון ובחבל עזה.עיקר תוכניתו של בגין הייתה הקמת מועצה מנהלית,מעין ממשלה אזרחית,שחבריה יהיו מקרב ערביי יהודה ושומרון ,שתטפל בכל הנושאים האזרחיים של ערביי יהודה שומרון וחבל עזה ,כאשר כל נושאי הביטחון יישארו באחריות בלעדית של מדינת ישראל.עד כאן נראית הצעתו של בגין סבירה ואולי גם מתאימה;ל
1977.
בגין לא הסתפק בהצעתו זו והוסיף לכך את מה שנראה היום כהצעה ,אילו , התקבלה ע”י ערביי יהודה שומרון ועזה,עלולה הייתה לשנות את המאזן הדמוגרפי ואף מאיימת על כל המפעל הציוני בארץ ישראל.בגין הציע לתושבי יהודה שומרון וחבל עזה
כדלהלן “לתושבי יהודה ושומרון וחבל עזה ללא הבדל אזרחות ,לרבות נטולי אזרחות,ניתנת הברירה החופשית-אופציה בלעז-לקבל אזרחות ישראלית או אזרחות ירדנית.תושב אזורי יהודה,שומרון חבל עזה שיבקש אזרחות ישראלית יקבלנה , בהתאם לחוק האזרחות של מדינת ישראל.תושבי יהודה ושומרון וחבל עזה שיבחרו ,לפי זכות הברירה החופשית ,באזרחות ישראל, יהיו זכאים לבחור ולהיבחר לכנסת, לפי חוק הבחירות.בסיפא של נאומו מוסיף בגין ואומר ;עכשיו אני אבקש להסביר מדוע הצענו בחירה חופשית באזרחות לרבות ישראלית,מעולם לא רצינו להיות רודזיה.
מנחם בגין התלבט בין נאמנותו הבלתי מסויגת לארץ ישראל ובין נאמנותו לדמוקרטיה.בגין לא יכול לעלות על דעתו מצב בו לערביי יהודה ושומרון וחבל עזה לא תהיה זכות הצבעה ולא יהיו אזרחים שווי זכויות בארץ ישראל ובמדינת ישראל .ייתכן שבגין חשב שרוב ערביי יש”ע יבקשו אזרחות ירדנית ולא ישראלית ,מה גם שבאותו זמן מספר ערביי יש”ע היה קרוב למיליון איש ולא כמספרם כיום.מי שמכיר את משנתו של בגין צריך להבין שבגין לא יכול היה לפעול אחרת.מבחינתו הדברים המרכזיים בחייו ובמשנתו היו הן הלאומיות והן הליברליות כמקשה אחת ואין עדיפות של אחת על השנייה.אין זה מקרה שתנועת הליכוד נקראת,תנועה לאומית ליברלית.
להיות רק לאומי זה אולי תנועתו או מפלגתו של כצלה ולהיות רק ליברלי זה אולי תנועת מרץ אבל להיות הן לאומי והן ליברלי יחד זה מנחם בגין, זה הליכוד,גם ארץ ישראל היא שלנו וגם זכות הצבעה ואזרחות שווה לכל אזרח ללא הבדל דת גזע ומין כולל ערביי יש”ע .לפיכך שמר בגין על זכותו של עם ישראל על ארץ ישראל ומאידך שמר על זכויות אזרחי ארץ ישראל .בראיה היסטורית נשאלת השאלה האם טעה מנחם בגין ,כאשר הציע לערביי יש”ע אזרחות מלאה ולדעתי התשובה לכך היא ,שלמרות מספרם היחסית נמוך של ערביי יש”ע מנחם בגין לא ראה את הנולד ואם היו מקבלים את הצעתו אזי היינו היום חיים קרוב לודאי במדינה דו לאומית שהייתה מסכנת את המפעל הציוני כולו
מה ניתן ללמוד היום ממשנתו של בגין לגבי הפתרון הרצוי ביהודה ושומרון?התשובה לכך מורכבת.קודם כל עלינו לזכר, שתנועת הליכוד, הייתה אז וגם היום תנועה לאומית וליברלית.אין הדבר עניין טכני כלל אלא עניין מהותי לאופייה של תנועת הליכוד.הדילמה העומדת לפנינו הינה קשה מאין כמוה , עלינו לבחור באם אנחנו רוצים להישאר מדינה יהודית דמוקרטית ואז המסקנה המתבקשת מתן זכויות לערביי יש”ע כהחלטתו של בגין או שעלינו לוותר על חלקים מארץ ישראל כדי לשמר על אופייה היהודי דמוקרטי של המדינה ועל הרוב היהודי בה.
אסור לנו לתת את המונופול על זכויות אדם ואזרח לידי תנועות השמאל ,השלטון נועד לשרת את האזרח ולדאוג לחירותו ולזכויותיו וכן התשובה היא לכל אזרח גם לאזרח הערבי ,וזוהי משנתו האמיתית של הליכוד ושל מנחם בגין.כמו כן עלינו לשמור על הליכוד כתנועה לאומית מרכזית ולא לתת לתנועות הזויות עם קשר ישיר “לבורא עולם” או בלשון בגין “משחיות” לנהל את חיינו הלאומיים. תנועת הליכוד ידעה תמיד לשלב בין החזון לבין המציאות בהנחה שכולנו תמימי דעים עם אמירתו של בגין שמעולם לא רצינו להיות רודזיה וגם היום אין לנו כוונה להיות רודזיה או דרום אפריקה בזמנה,ובהנחה שרצונו של בגין דאז תביא אותנו למדינה בה הרוב היהודי מוטל בספק עלינו לדעתי לעשות כל מאמץ להגיע לפתרון הסכסוך עם הפלסטינים במתווה שהציע ראש הממשלה נתניהו בנאום בר אילן.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
