בפריימריז הקודמים, בהם התמודד ביבי מול סילבן שלום, ישראל כץ ומשה פייגלין, לא רק שתמכתי בו אלא גם שימשתי כנציגו בועדת הפיקוח. לצערי, מאז נבחר פעל ביבי בצורה עקבית והצליח לשכנע אותי שלא לתמוך בו בפריימריז הנוכחיים. במאמר זה אנסה להסביר למה. ביום 19.12.05 נבחר ביבי לכהן כיו”ר תנועת הליכוד ומועמדה לראשות הממשלה. בחירה זו התאפשרה בזכות מאבק ארוך שניהל מרכז הליכוד באריאל שרון ותומכיו, עד שנדחפו אל מחוץ לליכוד. העיתונות שהעריצה את שרון ותכנית ההינתקות שלו הדביקה למאבק כולו תווית של שחיתות, בגלל חלק מחברי המרכז שניצלו את מעמדם לרעה.
חשוב לזכור – ביבי לא נבחר בגלל שנותר נאמן להחלטת מתפקדי הליכוד. להיפך – ביבי, כמו שרון, פעל בניגוד להחלטת מתפקדי הליכוד והצביע בעקביות בעד תכנית ההינתקות. פרישתו של ביבי מהממשלה שבוע לפני ביצוע ההינתקות נעשתה בשלב בו לא היתה לכך השפעה כלשהי. למרות זאת, האמינו חברי הכנסת שנותרו נאמנים למתפקדי הליכוד – וביניהם עוזי לנדאו (שאף הסיר את מועמדותו כדי לסייע לביבי), אהוד יתום, מיכי רצון ואיוב קרא - כי ביבי “חזר בתשובה” והביעו את תמיכתם בו. מתפקדי הליכוד הלכו בעקבותיהם וביבי זכה ברוב גדול.
ביבי נבחר לשני תפקידים – לתפקיד יו”ר הליכוד ולתפקיד מועמד הליכוד לראשות הממשלה. כדי להיבחר לראשות הממשלה, נזקק ביבי לתמיכת כלל אזרחי ישראל. לעומת זאת, כדי למלא כהלכה את תפקיד יו”ר הליכוד, כל שביבי היה צריך הם רצון ויכולת. כנראה שלפחות אחד מגורמים אלו לא היה קיים.
כשלושה שבועות לאחר הפריימריז לראשות התנועה, התקיימו הבחירות לרשימת הליכוד לכנסת. בבחירות אלו, נחלו נאמני הליכוד את אכזבתם הראשונה – ביבי נהג בכפיות טובה ולא התגייס לטובת חברי הכנסת שתמכו בו וכך חברי כנסת שויתרו על תפקידים ממשלתיים ונותרו נאמנים לדרך הליכוד, מצאו עצמם מחוץ לכנסת.
זמן קצר לאחר מכן, נקט ביבי בצעד האנטי – מנהיגותי הבא. במקום לצאת כנגד המשמיצים את מרכז הליכוד ולשבח את המרכז על המאבק המתמשך במי שהפרו את החלטות התנועה, בחר ביבי לנקוט בצעד פופוליסטי והקריב את מרכז הליכוד תוך נפנוף בפתיון של תוספת מנדטים לליכוד. למהלך זה יש היבט ציני נוסף, שכן במקום להודות כי הפופולריות שלו בשפל בגלל צעדיו הכלכליים (המוצדקים לכשעצמם) וכי הוא מהווה נטל על הליכוד הציג ביבי את עצמו כמי שבא להושיע את הליכוד.
כפי שידוע היטב לכולנו, נסיון החנופה לדעת הקהל נכשל והליכוד נאלץ להסתפק ב 12 מנדטים בלבד. כדאי להיזכר בהזדמנות זו בצהלתם של מקורבי ביבי ששמחו על מספר המנדטים הנמוך כשחשבו שאחד משרי הליכוד לשעבר נותר מחוץ לכנסת.
מאז הבחירות לכנסת, ביבי לא כיהן כראש ממשלה ואף לא בתפקיד מיניסטריאלי אחר. בכל התקופה הזו, התפקיד הביצועי היחיד שבו כיהן היה תפקיד יו”ר תנועת הליכוד. למרות זאת, ביבי לא מצא זמן להחיות את התנועה. במקום להסתובב בין הסניפים ולעודד את הפעילים לפעול במישור האידיאולוגי והמעשי, הסתגר ביבי בלשכתו וזימן אליו מפעם לפעם את מי שחשב שיקדמו את מטרותיו. כיום, לקראת הפריימריז, לפתע נמצא הזמן למרתון של סיורים בסניפי הליכוד ולפגישות עם פעילים. בכל התקופה הזו, ביבי הסתפק בהצהרות בדבר הסכנה הטמונה באיראן, בחמאס ובחיזבאללה – הצהרות חשובות בפני עצמן, אלא שאין בהן כדי לקדם הליכוד.
לא רק שביבי לא פעל להחייאת התנועה, אלא שהוא ממשיך את דרכו של שרון בנסיון להפוך את הליכוד מתנועה פוליטית המקדמת אידיאולוגיה למפלגה בסגנון האמריקאי המהווה רק פלטפורמה לקידום מועמד להנהגת המדינה. מסיבה זו, במשך כל התקופה מאז הבחירות שותקו מרכז הליכוד וועדותיו. יתרה מכך – במקום לאפשר לוועדות מרכז הליכוד לגבש מדיניות חברתית ובטחונית, הקים לעצמו ביבי מטה משלו כדי לגבש לעצמו מדיניות המנותקת מהליכוד. מאותה סיבה, מרכז הליכוד כונס רק לצורך “הרמת כוסית” כשביבי נזקק לבמה תקשורתית ולאחרונה – כשביבי רצה לקבוע מועד לפריימריז.
ביבי גם לא מנסה לנהוג כפי שמנהיג אמור לנהוג ואינו מטפח דור המשך בליכוד. במקום זה, מספח ביבי לליכוד אופורטוניסטים פוליטיים שאין בינם ובין אידיאולוגיית הליכוד ולא כלום, כאילו לא למדנו את לקחי יצחק מרדכי, שאול מופז, עזר ויצמן ואריאל שרון. אפילו סיסמת הבחירות של ביבי בפריימריז הנוכחיים אינה קשורה בליכוד אלא “ישראל בוחרת להצליח”.
הזלזול הבוטה בליכוד בא לידי ביטוי גם בישיבת במרכז האחרונה, כשביבי מינה את משה כחלון ליו”ר המרכז (מינוי זמני, כמובן…). משה כחלון בהחלט ראוי להיות יו”ר המרכז, אבל המינוי נעשה באופן בלתי ראוי ובניגוד לחוקת הליכוד, שכן לביבי אין סמכות למנות מינוי כזה והנושא כלל לא היה על סדר היום.
הליכוד בהנהגתו של ביבי הולך ומידרדר למקומות חשוכים, כשהנימה המשתלטת היא “מפלגה אחת, מנהיג אחד”. בעוד תומכי ביבי תוקפים בברוטליות את מתנגדיו בקריאות גנאי, מואשמים מי שמותחים עליו ביקורת ב”פגיעה בליכוד”. יש בין תומכי ביבי מי שלפתע גילו את החשיבות בשמירה על החוק והחליטו לפנות למשטרה בתלונות על פעולות אידיאולוגיות של המתמודדים מולו, על אף שלא זכורה לי ולו תלונה אחת שהוגשה על ידם למשטרה בגין פעילות פלילית אמיתית של חברי מרכז שניצלו את מעמדם לרעה.
התנהלותו של ביבי גלויה גם לעיני מי שתומכים בו. למעשה, עד היום לא נתקלתי במי שתומך בביבי בלב שלם. כל התומכים בביבי – כולל אלו הכותבים מאמרי תמיכה נלהבים ותוקפים בברוטליות את מתנגדיו – מכנים אותו שלא בפניו כ”רע במיעוטו” ומנמקים את תמיכתם בשני נימוקים. הנימוק הראשון הוא, שאין כיום בליכוד מועמד אחר שיכול להביא את הליכוד לשלטון (צידו החשוך והבזוי של נימוק זה מופיע כמודעה בראש עמוד “ליכודניק” הקוראת למועמדים לכנסת לפעול לא מנימוקי אידיאולוגיה אלא כדי להבטיח לעצמם כסא….). לאלה אני מזכיר, כי השלטון אינו מטרה, אלא אמצעי. גם שרון הביא את הליכוד לשלטון עם 40 מנדטים וכולנו זוכרים לאן ה”נצחון” הזה הביא אותנו.
הנימוק השני מעלה על נס את תכונותיו האישיות של ביבי ואת נסיונו הפוליטי והמדיני ההופכים אותו למועמד הראוי ביותר לראשות הממשלה מבין המתמודדים. נימוק זה ענייני ונכון, אלא שיש לזכור שעוד קודם להיותו מועמד לראשות הממשלה, ביבי אמור להיות יו”ר התנועה. עד היום, לא נרשמת לזכותו הצלחה כלשהי בתחום זה ולא נראה שביבי אפילו מנסה להצליח בכך.
למען האמת, גם אני נמנה על אלו הסבורים שמבין כל המועמדים הפונציאליים ביבי הוא הראוי ביותר לכהן כראש ממשלה, אלא שאינני מוכן לשלם על כך במחיר חיוניותו של הליכוד כתנועה אידיאולוגית שצריכה לשמר זהות רעיונית גם לאחר שראש ממשלה כזה או אחר סיים את כהונתו.
לכן, אני סבור שביבי צריך לקבל “קריאת השכמה” בפריימריז האלו, כדי שיתעשת ויבין שעליו למלא את מלוא התפקיד שנטל על עצמו ושאין הוא יכול להתייחס לליכוד כאל נכס מובן מאליו. כך או כך, ביבי יזכה בפריימריז הקרובים, אבל אם הזכייה תהיה בהפרש קטן ייתכן והוא יפנים את מידת חוסר שביעות הרצון הקיימת בתנועה.
יש הטוענים כי ביבי עלול להפסיד וגם אם לא יפסיד – עצם העלייה בכוחה של “מנהיגות יהודית” תגרום לצבור הבוחרים להסתייג מהליכוד ולא להצביע עבורו. לאלה, אני רוצה להזכיר שלא רק שהסיכוי לכך אפסי, אלא שאין באופק בחירות. כשיקבע מועד לבחירות, חוקת הליכוד מאפשרת עריכת פריימריז נוספים ואז ניתן יהיה לבחור בביבי ברוב גדול. אמנם בכינוס המרכז האחרון העביר ביבי החלטה (בניגוד לחוקה) כי לא יערכו פריימריז נוספים עד לבחירות, אך להחלטה זו אין תוקף ודי בהחלטה על קיומם של פריימריז נוספים כדי לבטל את ההחלטה האחרונה.
כיום, ביבי צריך ללמוד לכבד את הליכוד. לכן בפריימריז האלה אשאר בבית או אצביע למועמד אחר, אבל לא אצביע עבור ביבי.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
