לקראת סוף מושב הקיץ של הכנסת נתקבל חוק העשוי להיווכח כחשוב ביותר שהעביר הכנסת ה-17, המגיעה בעזרת השם לקיצה. החוק קובע שמינוי שופטים לבית המשפט העליון דורש רוב של 7 מתוך 9 חברי הוועדה לבחירת שופטים. יוזם החוק הוא מדליסט הזהב של ישראל בחקיקה, ח”כ גדעון סער. ברוב המכריע של המדינות הדמוקרטיות היציבות, מבינים כי למינוי שופטים משמעות פוליטית ראשונה במעלה ובדרך כלל בית המשפט העליון במדינה מתמנית על ידי נבחרי הציבור. לא כן בישראל. שופטים כאן מתמנים על ידי הוועדה לבחירת שופטים, שיש לה 9 חברים, מתוכם 3 שופטי בית המשפט העליון ושני חברי מועצת לשכת עורכי הדין. האחרונים הם בדרך כלל בכיס של השופטים. לממשלה המכהנת 3 חברים בלבד בוועדה—2 שרים וחבר כנסת מהקואליציה. כך שולטים השופטים בכל המינויים וקובעים כי האידיאולוגיה שלהם—מאז ימי אהרן ברק אידיאולוגיה שמאלנית קיצונית—שלטת במערכת המשפט ודרכה במדינה כולה.
החוק החדש קובע, כאמור, כי דרוש מעתה רוב של 7 ולא רוב פשוט של 5 כדי למנות שופט לבית המשפט העליון. פירוש הדבר כי בפעם הראשונה יש לממשלה המכהנת היכולת לחסום מינויים לבית המשפט העליון. מהיום, כדי להעביר מינויים לבית המשפט העליון השופטים חייבים לנהל משא ומתן, לבלוע מינוי שהממשלה חפצה בו תמורת מינוי מי שהשופטים חפצים ביקרו. עם השנים הדבר עשוי לשנות את ההרכב האידיאולוגי של בית המשפט העליון ושל מערכת המשפט כולה—בכיוון חיובי.
כותב שורות אלה חושב שישראל צריכה להיות כמו רוב המדינות הדמוקרטיות: מינוי שופטים צריך להיות בידי נבחרי הציבור, ושופטים צריכים לעבור שימוע פומבי בכנסת. ח”כ סער, עד כמה שידוע לי משיחותיי איתו, אף פעם לא דגל בעמדה זאת. ייתכן והוא חושש מהשפעתם של שיקולים זרים, אם ח”כים יקבעו מי ישב על כס המשפט.
בראיון ל”ערוץ 7″ עם קבלת החוק אמר ח”כ סער כי החקיקה שלו מציעה “דרך שלישית” בין שיטת המינוי הקודם לבין שיטה הנותנת את סמכות המינוי בידי נבחרי הציבור. לדעתו, החוק החדש “יצמצם את העימותים הבלתי פוסקים בתוך הוועדה לבחירת שופטים ויגביר בה את ההידברות הפנימית.”
החוק החדש חשוב ביותר, בגלל שהוא משקף צעד חשוב בכיוון הנכון. אך אני סבור כי ח”כ סער טועה בהערכת השפעת החוק על היחסים בתוך הוועדה לבחירת שופטים. אדרבה. החוק החדש ממסד מצב של “ראש בראש.” כשממשלת ימין בשלטון, כל מינוי יהיה שנוי במחלוקת וייצור חיכוך שיפרוץ החוצה, לתקשורת. כל סבב מיניים יקבל את הצורה של קרב הורדת ידיים לעיני הזרקורים. במקום להפיג מטחים בין רשויות השלטון ובין הציבור לבין הרשות השופטת החוק החדש יגביר אותם.
לדעתי זה בסדר גמור. החוק החדש אינו משקף “מנוחה ונחלה” אלא לכל היותר תחנת ביניים לקראת הפתרון הרצוי. אם המצב החדש מתברר כמבזה ובלתי אפשרי, וכך אני צופה, יהיה אפשר רק להתקדם לפתרון האמיתי: מינוי שופטים על ידי נבחרי הציבור, כמו ברוב הדמוקרטיות, כשהדעות של השופטים על המינויים אינו משחק תפקיד חשוב יותר מאשר דעתו של כל אזרח אחר. אי אפשר יהיה להציע חזרה לשיטת המינוי הישנה: הציבור לא יקבל את זה. אם החוק החדש של ח”כ סער ייצור את המציאות שאני צופה, אני מקווה שגם הוא יכיר בכך כי לא ניתן להסתפק ברפורמה החלקית שהציע, אלא שחייבים להשלימו.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
