הפילוסופיה הרצחנית של שליח השטן הנאצי
האם אינך מתיירא להתייצב בפני משפט האלוקים? נשאל אדולףאייכמן ימים אחדים לפני ביצוע גזר דינו על ידי “הכומרהמוודה” ויליאם האל. ואייכמן השיב ביוהרה: “האלוקים שליהנו גדול מדי, מלהתעסק בענייניהם הפעוטים של בני האדם!”
ספרו של הכומר הקנאדי ויליאם האל, שראה אור זמן קצר לאחר ביצוע גזר דינו של הצורר הנאצי, ובו הוא מספר על וידויו של אייכמן בתא המוות – מהווה, ללא ספק, מסמך היסטורי בעל חשיבות ממדרגה ראשונה לכל המבקשים ללמוד ולהבין את התופעה הנאצית.
שיחותיו האישיות של אייכמן עם הכומר מגלמות לפנינו טיפוס שונה מהדמות, שהנבל ביקש להיראות בה לפני העולם.
משך כל סדרת ביקוריו של הכומר הוא ניהל עם אייכמן ויכוחים מייגעים בענייני דת, אמונה ופילוסופיה. אייכמן נהג להשיב בנאומים ארוכים על כל שאלה פשוטה. מה שהדהים את הכומר הייתה העובדה , שאייכמן טען מהרגע הראשון, שהוא מאמין באלוקים, אלוקים משלו המתגלם בטבע, ושהוא נוהג להתפלל מילדותו לאותו האלוקים, ולא חדל מכך אפילו יום אחד.
האם התפללת גם אז, בתקופת הנאצים – ?” שאל האל.
ואייכמן השיב: “בהחלט, איש לא מנע זאת ממני”.
“כיצד יכולת להתפלל לאלוקים, שעה שאלפי אנשים נטבחו בפקודתך? “השתומם הכומר.
ואייכמן השיב: “אני עצמי לא רצחתי אף אחד – אחרים הם שהרגו… ואיני נושא בשום אחריות לכך”.
בשלב האחרון של פגישותיהם, ניסה הכומר האל לשכנע את אייכמן לחתום על וידוי, שבו יודה לגבי אחריותו למעשה הטבח ויביע חרטה. תחילה הסכים לכך, אולם משקרא את כתב הוידוי שהובא בפניו, פרץ בזעם: ” אינני אשם…זה לא נכון…לא אודה בשום אחריות… עוד לא השתגעתי לספק לבית המשפט בירושלים וידוי חתום, כדי שיוכלו להרשיעני”. משנרגע קצת, העיר להאל: ” אתה מסתכל על העניין מבחינה מוסרית, אולם אני חייב לראות הדבר מבחינה משפטית, כיצד יתקבל וידוי מעין זה, לגבי הציבור והשופטים…”
הנימוס המזויף של אייכמן התנפץ, ככל שהתקרבה שעתו למות – מציין הכומר האל – בעוד שבשיחות הראשונות ביקש לעשות רושם, הרי שבפגישות האחרונות חדל מהעמדת הפנים והחל לנהוג בגסות רוח.
האם אינך מתיירא להתייצב בפני משפט האלוקים? נשאל אדולף אייכמן ימים אחדים לפני ביצוע גזר דינו על ידי “הכומר המוודה”. ואייכמן השיב ביוהרה: “האלוקים שלי הנו גדול מדי, מלהתעסק בענייניהם הפעוטים של בני האדם!”.
ומשהו מעניין לגבי אמונתו של אייכמן באלוקים; הוא טען וחזר, ששוכנע מקריאה בספרי הפילוסופיה, שהאלוקים מתגלם אך ורק בטבע – וכשהכומר מעיר לו בשאלה: “האם רצונך לומר שגילית דרך חדשה באמונה, משיב לו אייכמן: ” לא! זוהי דרך ישנה ביותר. בימים קדומים עבדו בני האדם את הטבע; הם עבדו את הכוכבים, הירח והשמש – ורק עתה חזרו הפילוסופים מחדש לאותה אמונה ישנה…”
“האם התפללת גם אז, בתקופת הנאצים – ?” שאל האל.
ואייכמן השיב: “בהחלט, איש לא מנע זאת ממני”.
“כיצד יכולת להתפלל לאלוקים, שעה שאלפי אנשים נטבחו בפקודתך? “השתומם הכומר.
ואייכמן השיב: “אני עצמי לא רצחתי אף אחד – אחרים הם שהרגו… ואיני נושא בשום אחריות לכך”.
14 פגישות קיים הכומר האל עם אייכמן, ומשביקש ממנו בפגישה ה-13 לקרוא פרק בתנ”ך: – השיב לו אייכמן בגסות וחוצפה: “איני מעוניין בסיפורים היהודיים…בין כה הולך אני למות, ואין לי כל עניין לערוך הצגות של וידוי בפני בני אדם…לא עשית לי כל טוב שבאת אלי 13 פעם…איני חייב לך דבר שבאת…
“האלוקים הנחה אותי כל הזמן”
עד שעתו האחרונה, הוא טען שאינו מאמין במוות, ואין לראות באקט זה אלא השתחררותה של הנפש מכבלי הגוף לחיים חדשים. “האלוקים הנחה אותי כל הזמן”, הוא טען. אלא שכאן התערבה הגברת האל, שלא יכלה עוד להתאפק ושאלה: ” האם הוא הנחה אותך עד לכלא רמלה…”
ומסכם האל: יותר משהיווה אייכמן טרגדיה ליהדות, הוא היווה טרגדיה לנצרות; כי הוא היה עושה את אותו הדבר לכל עם אחר…
בשיחה שקיימה הגברת האל עם בעלה, היא התקוממה נגד אייכמן בכל תוקף: – רק אלוקים רחום מאוד יכול לסלוח לייצור מעין זה – אני איני אלא אשת כומר פשוטה, ואין בלבי כל רחמים עליו. לשם מה לבזבז מאמצים וזמן? הוא גרוע מכל פושע: קשה, מהיר חימה, כמו היטלר. ראיתי את הקברים, הגופות, כיצד ניפצו בעקביהם המסומרות את ראשי העוללים.
הם אנטי-אלוהיים!
אייכמן לא האמין משך כל מהלך המשפט שהוא יוצא להורג, ומכאן התנהגותו הקרה והמחושבת בכל אותו פרק זמן עד לאישור הסופי של גזר דינו. אולם משנפל הפור, והוא נוכח לדעת, ש ע ל י ו ל מ ו ת, הרי שקרבתו אל המוות הפחידה אותו, והוא זועזע משלוותו העליונה.
לאחר ביקורם השמיני של הכומר האל ואשתו בכלאו, ציינה הגברת האל: איני יכולה למחוק את דמותו מנגד עיניי, הייתה לו הבעה כזו של פחד בפניו; אותה הבעה שגרם למיליוני קורבנותיו; עתה הוא חש אותה על גופו שלו…”
הצעדה אל התלייה
הסוהר פנה לכומר ובקשו לצעוד בראש.
תוך כדי הצעדה המוזרה, נעצר רגע אייכמן ופנה לסוהר בבקשה לקנח אפו…
התהלוכה עצרה, והסוהר ניגש בדממה לאייכמן ונטל מכיסו ממחטה. הוא קינח לו את אפו, והמשכנו לצעוד…
אייכמן הוכנס לתא הגרדום. חבל עבה התנופף מעל לראשו. עמדתי במרחק מטר אחד ממנו וצעקתי בכל כוחי: ישו! ישו! ישו!
הוא הביט בי, אולם לא הראה כל סימן ששמע את דברי.
עתה נקראו העיתונאים פנימה. הם התקבצו לצדו של אייכמן, ומיד החלו לרשום.
אייכמן צעק בגרמנית: “תחי גרמניה! תחי ארגנטינה! תחי אוסטריה! אלו הן שלוש המדינות, שאני קשור אליהן ביותר – – – אני מברך את אשתי, את משפחתי ואת כל ידידי. עלי היה להישמע לחוקי המלחמה…אני מוכן! “
ומאוחר יותר: “ג”נטלמנים! ניפגש בקרוב! זהו גורל כל אדם. האמנתי באלוהים כל חיי, ואני מת באמונתי באלוהים”.
הוא סירב שיסתירו את ראשו.
המשמר נטל, לאחר מכן, את החבל, והחל להכינו כדי לענדו סביב צווארו…
החבל נענד. המשכתי לצעוק את שמו של ישו, אולם הוא לא הגיב כלל על קריאותיי.
פתחתי בתפילה, והסיבותי ראשי הצדה …
” מוכן! “
“פעל! “
המנוף הוסט. אייכמן נפל אל תוך הבור. העיתונאים הציצו אל החור. לא יכולתי להסתכל. איש לא דיבר.
יצאנו החוצה. לא חשתי משהו מיוחד. צער מילא את לבי, שנפש אחת חזרה לאלוקים מבלי לקבל את הצלתה.
כך חי, וכך מת – אחד הרוצחים הגדולים בתולדות האנושות:
ללא חרטה, ללא מחילה, וללא מוסר כליות, בהאמינו עד הרגע האחרון לא רק בגזע עליון, אלאגם באלוקים עליון, “שאין לו פנאי לבעיותיהם הפעוטות של בני האדם ומותיר להם לפתרןבעצמם “..
“בכל מהלך חייו של אייכמן, לא היה משהו ראוי לציון, או הערצה”, מסכםהכומר האל: “עד הרגע האחרון ניתנה לו ההזדמנות להביע חרטה ולחזור בו ממעשיו הנפשעים– אולם הוא מאן בעקשנות להכיר באשמתו”. “אילו ניתנה לו ההזדמנות מחדש – אין ספקבלבי, שהוא היה חוזר שוב על מעשיו האיומים..” הביעה דעתה אשתו של הכומר, הגברתהאל .
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
