15 C
תל אביב
22 בדצמבר 2024
ליכודניק
תסכול עמוק: שלטון ללא שלטון, בית-דין גבוה לצדק ללא צדק
דעות

תסכול עמוק: שלטון ללא שלטון, בית-דין גבוה לצדק ללא צדק

לקראת ההצבעה על חוק ההסדרה אני בעיקר מתוסכל. המשחק מכור מראש, הצדק איננו צדק, הסעד איננו סעד, וגם החוק, אם יעבור, לא פותר את הבעיה.

 

אני הולך לישון היום בתחושת תסכול עמוק. הרי בראשות הממשלה יושבת מפלגת ימין, שהדבר האחרון שהיא אמורה לעשות, על פי האידיאולוגיה של חבריה, זה בדיוק מה שהיא הולכת לעשות בכל זאת. “אנו באנו ארצה לבנות ולא להתפנות”, אומרת סיסמה פוליטית ישנה של הימין מלפני יותר מעשור, כשזה עוד היה טרנדי להדביק מדבקות פוליטיות על הדלת של הבגאז’ של האוטו ואריק שרון עוד היה ימני. אבל התסכול הוא לא רק על עצם הפינוי, אלא על כל הסאגה.

מצד אחד, הימין כועס על בג”צ. זה לא סוד, כמה שהשמאל יכחיש זאת, שבג”צ יושב בכיסו. שופטים ממנים שופטים שממנים שופטים ויוצרים מעגל אינסופי של ‘אנשי שלומנו’ ששומרים על הגחלת המפא”יניקית בהיכלי הצדק אחרי שזו כבר כבתה מזמן במוסדות השלטון הנבחרים. גם השררה שנטל לעצמו בג”צ בתור הרשות בעלת המילה האחרונה מסריחה ונוגדת את עקרון הפרדת הרשויות. העיקרון אומר שאף רשות לא אמורה להיות מעל כל השאר. כל רשות שומרת על אחיותיה. הכנסת מפקחת על הממשלה, בג”צ מפקח על הכנסת, ומי מפקח על בג”צ?

אבל מצד שני, איך אפשר לבוא בטענות לבג”צ? הרי כשבאו אנשי “שלום עכשיו” וטענו ש’הקרקע פרטית’, אף אחד לא ביקש מהם “תוכיחו”. הפרקליטות בשם המדינה פשוט אמרה בסדר. אם זה פרטי, נתפנה. ובג”צ אמרו, אח’לה. אם כולם מסכימים, אז כולם מסכימים- תפנו את הבתים. ובעלי הבתים, מה עליהם? אותם אף אחד לא סופר. אם הפרקליטות לא עושה את עבודתה ולא מגנה עליהם, מי יגן? קשה לבוא בטענות לבג”צ כשהעותרים אומרים שצריך לפנות את הבתים והמשיבים אומרים שצריך לפנות את הבתים. קשה לדרוש מבג”צ, אם כן, שתפסוק שלא צריך לפנות את הבתים.

מהצד השלישי, נניח ומחר הכנסת תצביע בעד הצעת החוק של ח”כ זבולון אורלב מה”בית היהודי”, שלפיו בית שנבנה על קרקע פרטית לא יפונה אם בעל הקרקע נזכר אחרי יותר מ-4 שנים לתבוע בעלות על הקרקע, ובמקום זאת הוא יקבל פיצוי כספי- גם אם ההצעה תעבור, זה לא פותר את הבעיה. בדמוקרטיה, כללי המשחק לא יכולים להשתנות רטרואקטיבית. זה כמו להחליט באמצע משחק טאקי, כששחקן נשאר עם שני קלפים בידו, שאת ההצהרה “קלף אחרון” יש להחליף בהצהרת “שני קלפים אחרונים” ולדחוף לשחקן הזה עוד 8 קלפים ליד. אי אפשר לשחק כך בדמוקרטיה, ולכן חוק ההסדרה לא יכול לחול על שכונת האולפנה או על מגרון. ובכלל, הבעיה היא לא שהבתים נבנו על קרקע פרטית- אלא הקלות הבלתי נסבלת שבה אפשר פשוט להצהיר “קרקע פרטית” מבלי להוכיח דבר, וכל המערכת מיד אומרת “הן”. התסכול שלי נובע מכך שעם כל ההתראה המוקדמת שהייתה לעניין, אף אחד לא השכיל לייצר מגננה אפקטיבית כלשהי, וכל מה שיש לימין להציע זה חוק הסדרה שלא מסדיר את הבעיה הנוכחית.

מהצד הרביעי, יש את הליכוד. הליכוד שנבחר על מצע לאומי, שלא כולל בתוכו הריסת בתי יהודים, עושה בדיוק את זה. כולם או כמעט כולם מתנגדים להריסת הבתים. ובכל זאת, שלטון ללא שלטון, אימפוטנציה שלטונית, פליטים יהודים ובתים הרוסים.

מהצד החמישי יש את התקשורת שזועקת על כך ששלטון החוק ייפגע אם חוק ההסדרה יעבור בכנסת. בואו רק ניזכר בשיעור אזרחות קצרצר: שלושה רשויות לשלטון, הכנסת היא הרשות המחוקקת. מחוקקת = היא זו שקובעת מהו החוק. הכנסת לא יכולה לפגוע בשלטון החוק, אם היא זו שקובעת מהו החוק. זעקות “שלטון החוק” בכל פעם שהכנסת מחוקקת משהו שלא מתאים לרוח השמאל הן עלבון לאינטלגנציה.

ומהצד השישי, היכן עוד במדינת ישראל ראינו אכיפה כל כך קפדנית של דיני קרקעות והריסת בתים שנבנו שלא כחוק? בשכונות הערביות של מזרח ירושלים כ-90% מהבתים נבנו שלא כחוק. שמעתם על מבנים שנהרסו לאחרונה? הנגב כולו מרוצף בבנייה בלתי חוקית בדואית, שמעתם על מבנים שנהרסו שם לאחרונה? יש רק מגזר אחד שמחויב בפני החוק במדינת היהודים: היהודים.

 

“מקום המשפט שמה הרשע, ומקום הצדק שמה הרשע” (קהלת ג’:ט”ז)

 

והצד השביעי הוא שמכל הסיפור הזה יוצא שבמדינת ישראל אין צדק ואין משפט. משפחות שגרות כבר 12 שנים בבתים שנבנו, ככל שידעו, כחוק, הולכות להיות מפונות מבתיהם וייהפכו לפליטים, וכל זאת בגלל שארגון שמאל קיצוני טען שהקרקע שייכת למישהו אחר, מבלי לספק הוכחות ומבלי לשמוע את טענות הנוגעים האמיתיים בדבר. וגם אם יוכח שהקרקע שייכת למישהו, הוא הרי לא יוכל לעבד את הקרקע, שכן הקרקע נמצא בתוך בית-אל. הסעד שמציע בית המשפט לא עוזר לאף אחד. במשפט היהודי גם יש כלל: “המוציא מחברו, עליו הראיה”- כשאדם תובע משהו ממישהו אחר, החובה לספק הוכחות היא על התובע ולא על הנתבע. אין צדק ואין סעד, השלטון הנבחר ללא שלטון. 

 




אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר

אולי גם זה יעניין אותך

עצות להתנהלות תקשורתית לחברי הכנסת החדשים

אלי חזן

הצעה ראשונה לשינוי השיטה

אלי חזן

המרכז שלי.

אריק זיו ויזר

למה לי פוליטיקה עכשיו?

אלי חזן

הפרשנות הסוערת של מזל מועלם

אלי חזן

תרגיל בגיור

אריק זיו ויזר
דילוג לתוכן