ראש העין רוצה להיות עיר תאומה של דכאו. העניין ממש לא כצעקתה. ערים, כמו בני האדם המאכלסים אותן, הן ישויות חברתיות. את ההוכחה ניתן למצוא כמעט בכניסה לכל עיר בישראל, שם לצד הציון המוניציפלי מופיעה רשימת “הערים התאומות” שלה. הכוונה היא כידוע לאותן ערים המרוחקות גיאוגרפית, שמבקשות לאמץ ביניהן קשרים תרבותיים. בישראל התופעה פופולרית ביותר, וערים רבות מטפחות אחיות רבות. הבולטת שבהן היא תל אביב שבמשפחתה המורחבת ניתן למנות לא פחות מ-26 ערים שכאלו.
בחינה של רשימת הערים התאומות בארץ מגלה כי לאלו הישראליות יש חיבה יתרה לגרמניות. כמעט כל עיר מתהדרת בתאומה גרמנית, רבות מהן אפילו חולקות את אהבתן עם ארבע וחמש ערים. כך למשל, לרמת גן ולתל אביב לא פחות משלוש תואמות גרמניות, וחיפה מטפחת ידידות אמיצה עם ברמן, מנהיים, ארפורט, דיסלדורף, מיינץ. את הרשימה מובילה בגאון נהריה עם לא פחות משש ערים תאומות שמקורן ברייך ההיסטורי.
אם זו המציאות, מה הפלא שגם ראש העין חפצה בעיר תאומה זהובת תלתל וכחולת עין? לאחר שעפולה כבר מתהדרת באוסנבריק ואינגלהיים, רמת השרון תפסה ברגע האחרון את גיאורגסמריינהוטה וחדרה התאמתה עם נירנברג, איתרע מזלה ולא נותר לה אלא להתנחם בדכאו.
אפשר להבין מדוע מעורר החיבור דנן סערה גדולה. שהרי דכאו, להבדיל מיתר הערים הנזכרות, היא מותג נאצי ידוע. כזה ששמו מעורר מיד את הזיכרון ההיסטורי הקולקטיבי הקשור בארובות ומספרים כחולים החקוקים על הזרוע. על כן הוא גם הביא למורת רוח רבה.
אך בכל זאת אפשר לתהות יותר על עומקו של קנקנן הבירה הגרמני שהחברה הישראלית כה כמהה ללגום ממנו עוד ועוד.
בדיונים שהתקיימו בישיבת מפא”י על אישור הסכם השילומים, טען בן גוריון כי “יש עולם, ובעולם הזה יש גרמניה”. היום, בפרפראזה, ניתן בהחלט לומר כי “בעולם הזה יש גרמניה ובגרמניה יש ערים וחברות”. והרי אזרחי ישראל חיים עם עובדה זו בשלום רב ובנוחיות רבה עוד יותר. את ההוכחה ניתן למצוא במכשירי החשמל תוצרת AEG ו-Siemens המפארים את הבתים, ובדגמי BMW ומרצדס הנוצצים, שדוהרים בכבישי שלמת הבטון והמלט של ארצנו.
אמנם בן גוריון היה הראשון להכשיר את השרץ, אך אנו כמדינה ופרטים נהנים מפירותיו הנאה רבה, ויש להודות: גם נעזרים בשירותיו לא מעט. אם כך, מה לנו כי נלין על ראש העין האומללה, שבסך הכל רצתה להיות כמו אשקלון, נהריה וקריית ביאליק שנאלצו להסתפק כל אחת רק בפרבר ברלינאי אחד, לפי שהעיר כולה גדולה כנראה על מידותיהן?
ליאור אלפרוביץ, מרצה להיסטוריה של השואה במרכז הבין תחומי בהרצליה
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
