חוק גיוס מוסכם, עדיפות למשרתים, והכרעה מול חמאס – אלו האתגרים האמיתיים, ולא עוד איומי בחירות.
נתניהו מנווט בזהירות בין לחצים פנימיים וחיצוניים – האם שותפיו לממשלה יבחרו לנהל או לאיים?
אריה דרעי צודק. אם תוך חודשים לא יעבור חוק הגיוס – הממשלה צריכה ללכת לבחירות. בצלאל סמוטריץ’ צודק. אם לא תהיה המשך מלחמה נחושה בחמאס – הממשלה צריכה ללכת לבחירות. שניהם צודקים, אבל שניהם גם טועים.
הבעיה היא לא בעצם הדרישות שלהם, אלא בדרך שבה הן מוצגות. כשבכירי הקואליציה מאיימים על יציבות הממשלה בכל ראיון, הם לא רק מחלישים את עצמם, אלא גם משדרים חוסר יציבות פנימית. במקום לאחד כוחות ולנווט את הספינה תוך כדי סערה, הם מעדיפים להילחם זה בזה בתוך הנגמ”ש.
על שולחנו של שר הביטחון, ישראל כץ, ושל יו”ר ועדת חוץ וביטחון, יולי אדלשטיין, מונח פתרון לחוק הגיוס. הם חייבים לנתב את הדיון לאפיק פרקטי, כזה שיבטיח גיוס בהסכמה ולא בכפייה. חוק הגיוס חייב להגיע יחד עם חבילת הטבות למשרתים – עדיפות בדיור, באקדמיה ובתעסוקה. אי אפשר להמשיך עם מציאות שבה מי שמשרת נדחק הצידה בעוד אחרים נהנים מהקלות.
לגבי סמוטריץ’ – הוא צריך לזכור שהוא שר בכיר בממשלה, לא אופוזיציה. אפשר לדרוש מלחמה תקיפה, אבל אין צורך להפוך ל”בן גביר 2.0″. עד כה, נתניהו מוביל את המערכה מול חמאס בחוכמה. יש כאן דינמיקה מורכבת של מלחמה, לחץ בינלאומי ומעבר שלטוני בארה”ב. חשוב לזכור: ההסכמים עם לבנון ועם עזה לאורך השנים אולי לא היו טובים, אבל הם היו הפחות גרועים בזמן אמת.
נתניהו פועל בזהירות כדי למנוע נזקים אסטרטגיים בתקופת המעבר בין ממשלים בארה”ב. הוא למד היטב מה קרה ב-2016, כשאובמה השאיר “מתנות פרידה” עוינות לישראל במועצת הביטחון רגע לפני כניסת טראמפ לתפקיד. לכן, במלחמות הצעקות והאיומים בתוך הקואליציה, צריך לזכור שעדיף ניהול חכם על פני פופוליזם מתלהם.
חוק גיוס מוסכם, המשך הלחימה בחמאס, יציבות שלטונית – אלו האתגרים האמיתיים. מי שמושך לחירות בכל מחיר, עלול לגלות שהמחיר כבד מדי, גם למדינה וגם לו עצמו.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר