15.6 C
תל אביב
28 במרץ 2020
ליכודניק
דעות

פליטים מפה ושם

הצפת סוגיית המסתננים היא הזדמנות לבחון את ההגדרות הבינלאומיות בנושא הפליטים שנוגעות גם לסכסוך הישראלי-ערבי

 

 

סוגיית הפליטים, המסתננים ומהגרי העבודה מהוות בעיה המאיימת על צביונה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

 

כיום, רבים מתייחסים לבעיית הפליטים במובן הצר שלה בהקשר הנוכחי, אולם יש לזכור כי מדובר בסוגיה בינלאומית מורכבת ורבת פנים – שפתרונה נעוץ בראש ובראשונה  בהבנה אמיתית של המונח "פליט" ובשינוי תפיסות והגדרות בינ"ל שטומנות בחובן עיוותים היסטוריים.

 

בשיח הבינ"ל ישנה התייחסות לשני סוגי פליטים סוג אחד מעוגן באמנת או"ם חל על כל פליטי העולם וקובע כי פליט הוא אדם הנמצא מחוץ לארץ אזרחותו בשל פחד מבוסס מרדיפה וכי הוא אינו יכול, או אינו רוצה לחזור לאותה ארץ בגלל החשש האמור. בהקשר זה, חשוב להבחין בין פליטים לבין מהגרי עבודה לבין מסתננים.

לפי ההגדרה מעמד הפליט מוענק רק לאדם עצמו ואינו חל על צאצאיו.  מעמדו של הפליט מותנה – בין היתר – בהיותו של האדם חסר אזרחות ולבסוף, מעמד הפליט נשלל לחלוטין, מקום בו אותו אדם מבצע פשע מלחמה או פשע נגד האנושות.

 הסוג השני, הוא הסוג אותו "המציאה" הסוכנות לסיוע ורווחה לפלסטינים הפועלת תחת האו"ם – UNRWA (אונר"א). לפי הגדרה מלאכותית זו, הזכאים לשירותי הרווחה אותם מספקת אונר"א ואשר אותם מכנה הסוכנות תחת התיאור המטעה "פליט פלסטיני", הם מי שישבו בארץ ישראל מיוני 1946 עד מאי 1948 ואשר איבדו את ביתם או מקור מחייתם כתוצאה מהסכסוך הערבי-ישראלי ב-1948. אונר"א מחילה את הגדרת הפליטוּת גם על בני זוגם של אותם "פליטים" ועל צאצאיהם, עד כדי כך שמספרם" במקום לקטון עם השנים גדל מכ-700,000 בשנות ה-50 לכחמישה מיליון כיום.

על פי החוק הבינלאומי מעמד הפליט אינו "ניתן לירושה" לצאצאיו ו/או בני/בנות זוגו של הפליט. חשוב מכך, רעיון "זכות השיבה" ל-700,000 פליטי 1948, שרובם אינם בין החיים, אינו מעוגן באף החלטה של האו"ם.

 

הדרך המוצעת להתמודדות עם נרטיב הפליטות המלאכותי ועם הקשיים אותם הוא מערים על הסיכויים להגיע להסדר כלשהו, היא כדלקמן:

 

·         על האו"ם להטמיע את אונר"א בנציבות הפליטים העליונה (UNHCR) שמטרתה היא להטיב את מצבם של כלל הפליטים ברחבי העולם, באמצעות הטמעתם במקומות בהם הם התיישבו.

עד לפני כ-60 שנה  כ 850,000 יהודים חיו במאות קהילות, בנות אלפי שנים, בצפון אפריקה, המזרח התיכון והמפרץ הפרסי.  יהודים אלו, הפכו בעל כורחם לפליטים ונאלצו לעזוב את מקום הולדתם ולהותיר אחריהם רכוש,וממון רב, מפחד רדיפה. כיום, כמעט ואין כל נוכחות יהודית במרחב המוסלמי העצום וזאת להבדיל מכ 1.5 מיליון ערבים שנהנים משוויון זכויות מלא במדינת ישראל. יש להעמיד בראש מורם את סוגיית הפליטים היהודיים ולהקים – ברוח יוזמת קלינטון והתוכנית הסעודית שקוראת לפתרון מוסכם וצודק לבעיית הפליטים– קרן בינ"ל, שבתמורה לפירוק 58 מחנות הפליטים הפלסטיניים ואזרוחם בארצות מושבם, תעניק פיצויים לפליטים לשעבר – יהודים וערבים כאחד.

אני מאמינה כי פתרון סוגיית הפליטים תלוי – בראש ובראשונה  בהבנה ברורה של החוק הבינ"ל לגבי מי הוא פליט אמיתי. הבנה של נושא זה תקל לא רק לטפל בסוגית המסתננים ומהגרי העבודה הבלתי חוקיים אלא גם ובמקביל בסוגיית הליבה של הסכסוך הערבי-ישראלי.

Related posts

תום הסנקציות על איראן : חוסר האחריות של אובמה

עינר אביב

100 ימים של חסר

אריק זיו ויזר

להמשיך בדרך הליכוד

אלי חזן

על הניסים

אריק זיו ויזר

The Rotten Fruit of Diplomacy

Limor Samimian Darash

ריאליטי קשה

אריק זיו ויזר

השאר תגובה

דילוג לתוכן