השערורייה שטלטלה את המדינה: האם מערכת הביטחונית הרימה את הנטל להפריך את השאלות הקשות שעלו בעקבות הפרסום של ח״כ טלי גוטליב?
שנת 2023, הייתה השנה המטלטלת והקשה ביותר שחוותה מדינת ישראל הן בהיבט החברתי והן בהיבט הפוליטי במאבק המדמם בין הימין לבין השמאל. בשנה זו המרקם החברתי העדין נאלץ לעמוד באתגרים רבים שהציבו גורמים אשר מתפרנסים מהפצת השנאה ופילוג. לאחרונה התבשרנו באמצעות פרסומה של ״עדנה קרנבל״, לפיו ארה״ב יירטה שיחה שהתקיימה לכאורה בין יחיא סינאוור לבין בעלה של שקמה ברסלר, שאותו הדהדה ברשתות החברתיות ח״כ טלי גוטליב. מה שהכה גלים בציבור והציף מחדש את שאלת אמון הציבור בגופי הביטחון על רקע אוקטובר השחור. לטענתה של ח״כ גוטליב, פרסום זה מאשש ידיעה שפרסמה מהחודשים האחרונים, בדבר מפגש שהתקיים לכאורה בין שקמה ברסלר לבין ראש המוסד שהוכחש בזמנו. רה״מ נתניהו אף התייחס לעניין זה במסגרת מסיבת עיתונאים, לאחר שהתבקש להגיב לדבריה של החכ״ית, והגיב שמשרדו כבר גינה את הדברים, לרבות חשיפת זהותו של איש שירות הביטחון הכללי על ידי חברת הכנסת. מה שבוודאי לא טרם לסיום חרושת השמועות מסביב לפרשייה. אמנם כמו כל נטייה של גופי תקשורת ורכילאים להיתפס על פרטים עסיסיים, מה שלעיתים מסית את הדיון הענייני, בין היתר בשל האינטרסים השונים של הגורמים האמונים על תיווך המידע לציבור, לא לחשוף את כל המידע שברשותם. כך שלא תמיד ניתן לשאול את השאלות הנכונות, על מנת שנוכל לשפוך אור על המשמעויות שעולות בשערוריות שמתפרסמות לעיתים בגופי התקשורת, לרבות בפרשה דנן.
בשנים האחרונות ידענו שורה ארוכה של שערוריות אשר אפפו את מדינת ישראל לאורך העשור האחרון במערכת הציבורית. ראשית, תיקי האלפים וטענות בדבר עבירות פליליות חמורות לכאורה של צמרת המערכת המשפטית ואכיפת החוק, הכוללת הגשת כתבי אישום כוזבים נגד רה״מ, סחיטת עדים באמצעות בני משפחה, והשתלת רוגלות. שבעקבותיהם המדינה נכנסה לסחרור של כ-5 מערכות בחירות, ששיסעו את החברה הישראלית עד לסיומן בתקדים היסטורי של רוה״מ עם שישה מנדטים ולראשונה בקואליציה עם מפלגה ערבית בניפוץ הסטטוס-קוו ההיסטורי בין הימין לשמאל מקום המדינה. כל זאת, בזמן שביהמ״ש העליון מנהל מאבק איתנים מול ממשלת ישראל לאחר עשור של מלחמה קרה, שהחל עם חקיקת חוק יסוד הלאום, שהגיע לשיאו עם פסילת התיקון לחוק יסוד הממשלה לעניין הסבירות ובתנועת המחאה נגד הרפורמה שליוותה את האירוע. במסגרת זו, כבר נשאל האם ישנו הגבול שהמערכת המשפטית והממסד לא יחצו על מנת להגן על המורשת של אהרן ברק, גם אם באופן אירוני באותו פסק דין ביהמ״ש התנער מכל ערך שבשמו אהרן ברק הצדיק את אותו פסק דין שערורייתי, שניתן במחטף כשבוע לאחר רצח רבין, ובעל דמיון מצמרר לנסיבות הטרגיות שאפפו את פרסומו של פסק הדין לעניין הסבירות בשיאה של מלחמת חרבות ברזל.
באותה תקופה תנועת המחאה הובילה יחד עם קבוצה של אנשי ציבור, גנרלים ושרים בדימוס הפגנות והפרות סדר קשות שיצרו כאוס ענק, בגיבוי התקשורת הממסדית שסיקרה את המחאות בהרחבה, ועשתה רומנטיזציה לאנשיה תחת האצטלה של ערכי הדמוקרטיה, חירות וחופש ביטוי. חלילה לא כאקט אלים או כוחני כפי שרבים בציבור באמת תפסו אותו, בין היתר כניסיון לסכל הבטחת בחירות של ממשלה נבחרת ברדיפה וניסיון להלך אימים על נבחרי הציבור ומשפחותיהם, שמה יעזו למלא את חובתם כלפי הבוחר. בראשית כל האירועים האלה אנו מציינים שנה של אלימות שהחלה ב-19 בפברואר אשתקד מפגינים חסמו את הכניסה לביתה של טלי גוטליב על מנת לחסום אותה מלהגיע להצבעה בכנסת, כאשר היא מתחננת אליהם שיתנו לה לצאת מהבית מאחר ועליה להסיע את בתה שהיא ילדה בעלת צרכים מיוחדים למסגרת. כמו כן, בהזדמנות אחרת מפגינה הכתה באמצעות מקל את שר החקלאות אבי דיכטר בראשו בעת שצעד לעבר לרכבו. ב-27 בפברואר ״משמרות הבושה״ איתרו את שר הכלכלה ניר ברקת במסעדת טורקיז בתל אביב שלאחר דין ודברים עם השר, הורחקו על ידי משטרת ישראל כאשר 2 מהם נעצרו. כאשר רק בשבועות האחרונות דווח על ידי השרה עידית סילמן שמפגינה סתרה לה מה שהוליד בסופו של דבר כתב אישום שעוד צפוי להתברר בביהמ״ש. לכן, בצל האירועים אלו מהווים תמצית של אירועים שלאור היקפם כל אדם סביר, כבר לא יכול שלא לפחות לתהות האם מישהו לוחש על אוזנם של אנשי קפלן אודות הימצאותם של שרי הממשלה וחברי הכנסת מטעם הקואליציה, לנוכח היכולת המסחררת של אנשי המחאה לנטר אותם בכל מקום שהוא, ולהופיע כמו פטריות לאחר הגשם כאשר הם חמושים בזמבורות ותופים. במקרה בולט נוסף בו איתרו מפגינים את אשת רה״מ במספרה בלב תל אביב, כאשר בתוך זמן קצר צבעו על המקום אלפי מפגינים, עד שהוזנקו למקום כוחות כבדים של משטרה על מנת לחלצה מן המקום, מה שאף העלה בזמנו שאלות וספקולציות אודות המידע והמקור שבאמצעותו המפגינים הצליחו לחשוף את מיקומה.
במסגרת ההשערות שהועלו בעקבות אותו הפרסום, לא למותר לציין שלעצם החשיפה של מיקומו של בעלה של שיקמה ברסלר בהיררכיה הארגונית בשירות הביטחון הכללי, יש ערך ענק ביכולת לשפוך אור על מעורבותו של השירות באותה תקופה שקדמה למתקפת הטרור על רקע הרפורמה המשפטית, באופן שנשאל האם יכול לבסס קשר בין אירועי ה7 באוקטובר, לכל ההתנהלות שקדמה לה בשב״כ. לכן בין אם מדובר בידיעה כוזבת ביחס לשיחה שהתקיימה לכאורה בין מנהיג החמאס בעזה יחיא סינאוור לבין בעלה של שקמה ברסלר, לא מייתר בפנינו שאלות קשות שעולות בעקבות הפרסום שעדיין דורשות תשובות. כאשר שר המשפטים יריב לוין הודיע על השקת הרפורמה ובתוך שבועות מספר תנועת המחאה הצליחה לבסס שלד ארגוני בצורה מעוררת פליאה והשתהות לנוכח הבמות, שלטי החוצות, וכמויות הכסף הגדול שהוזרם מיהדות התפוצות ומאנשי עסקים פרטיים, כבר אז הוטל ובצדק ספק באותנטיות של המחאה ולאור המעורבות הדומיננטית של משרדי הפרסום בקידום המחאות.
על המחאה ניצחה שקמה ברסלר שהפכה ל׳רוקסטארית׳ בין לילה בחסות הסיקור התקשורתי המחבק ולמעמד שאנשי ציבור עולים אליה לרגל כאשר היא זאת שקובעת מי יעלה לנאום בבמה המרכזית ומי ישאר בצד. אז חשבנו, ד״ר מעט סהרורית לפיזיקה ממכון ויצמן שנקלעה לאירוע ומצאה את עצמה ביום בהיר אחד מובילה של מחאה אזרחית עממית לכאורה ואותנטית. אולם בעקבות החשיפה שהביאה לידיעת הציבור את אודות מיקומו של בעלה, לא מן הנמנע שישאל כעת האם היינו תמימים לחשוב שכל האירוע נוהל מכוח האינרציה ונעשה באופן ספונטני על ידי אזרחים מודאגים, כאשר למעשה הייתה יד נעלמה שהכווינה את האירוע מאחורי הקלעים כל אותו הזמן. כך למשל ניתן לשאול שאותה פסיכולוגית שלכאורה הפיצה את תמונתה של אשת רוה״ב נתניהו שבה תלו את אותו אירוע, הייתה בעצם רק הש.ג, כאשר זה היה גורם אחר שחשף את מיקומה של אשת ראש הממשלה, על מנת לאפשר את אותו אירוע מוטרף? מה שאירוני פי כמה וכמה לנוכח כך שבשיא האירוע שבו דווח כי רה״מ פנה בעצמו לשב״כ בעצמו לסייע באותו מקרה. לכן אם אכן הייתה יד נעלמה שמעורבת באירוע, האם מן הנמנע שנשאל האם השב״כ היה מעורב בתכנון מחאת קפלן כך שהפעיל את שקמה ברסלר לצורך כך באמצעות בעלה? אחרת חובה עלינו להניח שמדובר בצירוף מקרים שאישה שעד לפני כמה חודשים, הייתה אנונימית לחלוטין והפכה ביום בהיר למנהיגה חברתית. כל אלה מתחדדים לנוכח אותו הפוסט שהעלתה שיקמה ברסלר כחודש לפני מתקפת הטרור של חמאס על עוטף עזה ברשת ״X״ במילים הבאות ״אנו יודעים בוודאות: ממשלה שלא תציית לבג״צ תמצא את עצמה ללא צבא, ללא שב״כ ובלי מוסד מעלה תהיות לגבי המידע שהיה ברשותה באותו זמן. לכן כאשר מילים מסוג זה נאמרות על ידי פעיל פוליטי שמנסה לקושש תמיכה ציבורית ולהתבלט זה דבר אחד. אך כאשר אשתו של בכיר (מאוד) בארגון שירות הביטחון הכללי אומרת דבר כזה, המילים מקבלות משמעות חדשה לחלוטין, בתור מישהי שיודעת פרטים ומחזיקה בקשרים עם גורמים שלא נגישים לאדם מן היישוב. במיוחד שבתקופת הרפורמה השאלה הבוערת שהגדירה את המשבר החוקתי שפקד את המדינה, הייתה בשאלת הציות של גופי הביטחון לממשלה או לבג״צ. באותה תקופה ראשי הביטחון הרצי הלוי, רונן בר ודדי ברנע ראש המוסד, אשר מונו בתקופת ממשלת לפיד- בנט, הקפידו לשמור על עמימות בשאלת הציות ונמנעו מלהצהיר כי יצייתו לממשלה.
לא זו אף זו, הרצי הלוי נמנע מלגנות את גילויי הסרבנות בצה״ל באופן מפורש למעט אמירות חלושות שנאמרו מהשפה אל החוץ, מה שתדלק את היקף התופעה לדידם של רבים. באשר למעורבותו של ארגון הביון ׳המוסד׳, כאשר במסגרת הדלפה מהפנטגון שפורסמה בעיתון הניו יורק טיימס וושינגטון פוסט ובה נחשף כי בכירים במוסד עודדו את ההפגנות נגד הרפורמה בניגוד לדימוי הא-פוליטי שהארגון נהנה ממנו. לאור כל אלה ולאור הקשר המשחית שבין התקשורת הממסדית לראשי הביטחון, לא בכדי נעשו מאמצים כבירים על ידי אותם גורמים להסתיר מן הציבור את זהותו של בעלה של שקמה ברסלר ובשאלת היחס בין גורמי הביטחון השונים בהתנהלותם בתקופה שקדמה למתקפת הטרור, על רקע הרפורמה המשפטית. למשל ראש שירות הביטחון הכללי רונן בר שדרש בשבוע האחרון לאור הפרשה לפתוח בחקירה נגד ח״כ גוטליב על חשיפתו של איש השב״כ. יש לציין שהתנהלות מסוג זו לא בדיוק תורמת להפריך את ההשערות והשאלות הקשות שהועלו במסגרת הדיון, אם כי אין מידע קיים נכון לעכשיו בשביל לקבוע מסמרות בשאלה האם גם לראש השב״כ ולבכירים נוספים בארגון יש מה להסתיר בעקבות הפרשה. אולם עצם זה שראש השב״כ מצא לנכון לנטוש עיסוקיו בשביל להתייחס לספקולציות לכאורה של ח״כ שאינה דומיננטית בקבלת החלטות מעלה תהיות כשלעצמו.
שכן בנוסף באותו השבוע שבו דרש לפתוח בחקירה כנגד ח״כ בוצע על ידו של ראש השב״כ סבב מינויים בעיתוי מעט שנוי במחלוקת, שבמסגרתו הודיע על זהותם של ראש אגף חקירות וראש מרחב דרום שיכנסו לתפקידם בקיץ, המקבילים לדרגת אלוף בצה״ל. לכן על מנת ליישב את הביקורת כלפי אותו פרסום שערורייתי שהתפרסם באתר של ״עדנה קרנבל״, שהדהדה ח״כ טלי גוטליב שזכתה לגינויים מכל הקשת הפוליטית, אם עד כאן כולם מסכימים שפרסום זה לכל הפחות מציף שאלות קשות, אז מדוע כולם באים בטענות לח״כ טלי גוטליב על כך שמעלה אותן?
עד כה ח״כ טלי גוטליב מסרבת לחזור בדבריה ועומדת בדבר אמיתות הפרסום למרות הלחצים הכבדים שהופעלו עליה להניח לנושא. כעת בצל של שערורייה ביטחונית נוספת בדבר צעיר שהתחזה לקצין צה״ל ואסף מידע סודי ביותר מהשטח לאחר מתקפת הטרור שחשף אלמוג כהן, שבעקבות כך נטען כי נפתחה כנגדו של ח״כ בחקירה באשמת תקיפה וגרימת חבלה חמורה מתקופת שירותו במשטרת ישראל כשוטר מלפני למעלה מעשור, שנועדה להשתיק את הפרשה. לכן, בשאלה האם יש קשר בין מחאת קפלן לבין התנהלות השב״כ וכוחות הביטחון במתקפת הטרור של ה-7.9, עוד חזון למועד ומה שבטוח זה שצפויות לנו עוד התפתחויות נוספות בפתח, כאשר עוד רב הנסתר על הגלוי בכל הנוגע לפרשה שהסעירה את המערכת הפוליטית והביטחונית.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
