12.9 C
תל אביב
23 בנובמבר 2019
ליכודניק
יחיאל לייטר

חוק ‍דרומי: חיוני, לגיטימי, מציל חיים / מאת:יחיאל לייטר – פורסם ב"ישראל היום"

הכנסת ה17-מסיימת בימים אלה את המושב האחרון שלה. כנסת זו לא בלטה בחקיקה מיוחדת ודאי לא מצד חברי הכנסת של הקואליציה. אחת מנקודות האור הבודדות שהיא אולי התיקון החשוב ביותר לחוק שעבר בשנה האחרונה היא תיקון מס' 98 לחוק העונשין שידוע בציבור כ"חוק ‍שי ‍דרומי." על פי התיקון: "לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף מי שמתפרץ או נכנס לבית המגורים בית העסק או המשק החקלאי המגודר שלו או של זולתו בכוונה לבצע עבירה או מי שמנסה להתפרץ או להיכנס כאמור."

זכותו של אדם להגן על עצמו איננה עומדת בסתירה לצורך בממשל תקין ובמערכת חוקים. דווקא אלה שהניחו את התשתית לדמוקרטיה ראו בכך חלק ממערכת הצדק.
מדובר ביוזמת חוק ברוכה של ח"כ ישראל כץ שהבשילה לכדי חקיקה בחודש יוני האחרון. החוק שעבר בתמיכת 44 ח"כים (שלבני לא היתה אחד מהם) זכה גם לביקורות רבות דווקא מצד אנשים שמציגים את עצמם כאבירי זכויות אדם והוצג על ידם כחוק לא מוסרי שיביא לאצבע קלה על ההדק.

האמת ראוי לומר הפוכה לחלוטין.

זכותו של האדם להגנה עצמית שמקורה במקורות היהודיים בתורה שבכתב ובתלמוד אומצה גם על ידי הוגי דעות מערביים בולטים כזכות מוסרית בסיסית של היחיד. המקור בתורת משה הוא בספר שמות פרק כא: "אם במחתרת ימצא הגנב והכה ומת אין ל דמים" ומסביר הפרשן רש"י כי "אין לו דמים" פירושו שהוא כבר חשוב כמת ולכן ההורגו איננו רוצח.
רש"י ממשיך ומוסיף "אם בא להורגך השכם להורגו וזה להורגך בא שהרי יודע הוא שאין אדם מעמיד עצמו ורואה שנוטלין ממונו בפניו ושותק לפיכך על מנת כן בא שאם יעמוד בעל הממון כנגדו – יהרגנו."

ג'ון לוק הוגה דעות אנגלי בן המאה ה17-שנחשב לאחד מאבות הליברליזם המערבי אימץ את העיקרון הזה כמעט מילה במילה.

לוק אשר הושפע עמוקות מהתנ"ך מיישב במסכת השנייה על הממשל המדיני את מה שעלול להתפרש כסתירה לעיקרון ה"מידתיות" שבמשפט. לוק עושה זאת כשהוא מסביר כי במקרים מסוימים שבהם היחיד מושם בעל כורחו במצב של מלחמה הרי שהוא מקבל סמכות מכוח החוק הטבעי להגן על עצמו.

להלן הציטוט (בתרגום חופשי:("הדבר מתיר לאדם להרוג גנב שלא פגע בו ואף לא הצהיר על כוונה לפגוע בו יותר מאשר דרוש לו כדי לקחת ממנו ממון או כל דבר אחר (משום ש)אין לי שום סיבה להניח שזה אשר גזל ממני את חירותי לא יגזול ממני – במצב שבו אני תחת רשותו – את הכל" קובע ג'ון לוק במשנתו. "מכיוון שכך הרי זה חוקי מצדי להתייחס אליו כמי שהכניס את עצמו למצב של מלחמה נגדי כלומר להרוג אותו אם אני יכול שהרי זו הסכנה שהביא על עצמו."

לוק לא לבד. גם הוגה הדעות ההולנדי הוגו גרוטיוס שחי קצת לפני לוק ושנחשב למניח התשתית למשפט הבינלאומי אימץ את העיקרון העברי של "גנב הבא במחתרת."

זכותו של אדם להגן על עצמו איננה עומדת בסתירה לצורך בממשל תקין ובמערכת חוקים. להפך דווקא אלה שהניחו את התשתית למערכת חוקים דמוקרטית ראו בכך חלק אינטגרלי ממערכת חוקים שנועדה להבטיח צדק לאדם ולחברה.

הסמכות של האדם להגן על עצמו היא רק במצב של "מלחמה" נכפית באותם מקרים שבהם זכויותיו הבסיסיות של היחיד מופרות ושבהם אין בידי הרשויות כוח או יכולת להגן עליו. החוק של חבר הכנסת ישראל כץ אם כך הוא בגדר תיקון מוסרי חשוב ביותר לחברה המאמינה בזכויות אדם. אולם בכך לא מסתיימת המלאכה. במקביל על מדינת ישראל לשים לה למטרה בממשלה ובכנסת הבאות להחזיר את הביטחון האישי לאזרחי המדינה כדי שמספר המקרים שבהם יהיה צורך לעשות שימוש בחוק ‍שי ‍דרומי ילך

Related posts

הפריימריס וצפצוף הזרזיר של הציפורה לבני/ מאת : יחיאל לייטר

אריק זיו ויזר

מדיניות ההחלשה של ציפי לבני / מאת יחיאל לייטר

אריק זיו ויזר

הכל אודות ביבי/מאת:יחיאל לייטר

אריק זיו ויזר

"כשמדובר באכיפת החוק- בדואי שווה יותר מיהודי "/מאת: יחיאל לייטר:

אריק זיו ויזר

"‍כל ‍נדרי:" המרחב שבין וול-סטריט לירושלים /מאת : יחיאל לייטר פורסם ב "ישראל היום"

אריק זיו ויזר

על חטא שחטאנו במילים ריקות/מאת:יחיאל לייטר

אריק זיו ויזר

השאר תגובה

דילוג לתוכן