16.1 C
תל אביב
20 בפברואר 2024
ליכודניק
ממשלה

השר בוגי:דו"ח גולדסטון הוא עלילת דריפוס של המאה ה – 21

ערב טוב,

לכבוד הוא לי להופיע הערב בפניכם, ידידינו, הפועלים להידוק הקשר העמוק בין צרפת לישראל.

עוד בטרם הקמתה של מדינת ישראל, פעלה אגודת הידידות צרפת-ישראל, נמרצות בזירה הבינלאומית, כדי להגביר את התמיכה בזכות קיומו של העם היהודי ועל ביתו הלאומי.

לאגודת הידידות תפקיד מרכזי בהעמקת היחסים בין ישראל וצרפת, והיא מהווה היום עמוד תווך הכרחי ביחסים בין שתי המדינות שלנו.
העמותה המאחדת בתוכה דמויות ציבוריות בולטות ומתנדבים רבים, נשים וגברים, נטלה על עצמה מתוך אמונה, את המחויבות לעמוד לצידה של מדינת ישראל ולשמר את הידידות בין שתי המדינות.

אגודת הידידות צרפת-ישראל ממלאת את תפקידה באמצעות ביטויי סולידאריות ובאמצעות מסעות הסברה להכרה הדדית של שתי החברות, כדי להילחם בדעות קדומות ובדיסאינפורמציה.

אני רוצה לשבח את עבודתם המדהימה והראויה לשבח של נשיא האגודה מר ויליאם גולדנדל, ושל סגנו שארל מאיר, ויחד איתם ראויים לתודה ולברכה כל חברי אגודת צרפת-ישראל השותפים לחיוניות ולדינאמיות של העמותה, הבאה לידי ביטוי במספר הרב של הרב של סניפי האגודה בכל רחבי צרפת.

אמש המראתי מנמל התעופה על שם דוד בן גוריון ולאחר כ- 4 שעות נחתתי בנמל התעופה על שם שארל דה גול. המסלול הזה עורר בי זיכרונות מילדותי, שעמדה בסימן הקשר האמיץ ששרר בין שני המנהיגים הגדולים האלה וההתפתחות העצומה שהוא חולל ביחסים בין ישראל הצעירה לצרפת הגדולה באותם ימים.

בשרותי הצבאי כצנחן, קפצתי עשרות פעמים ממטוס הנורד הצרפתי, וצנחתי עם מצנח שקראנו לו "מצנח צרפתי". מאז ידענו גם תקופה של שפל ביחסים בין שתי המדינות, אבל הבסיס הערכי המשותף – כמו גם המחויבות של ידידי ישראל בצרפת והפעילות חסרת הפשרות של אגודת הידידות צרפת – ישראל – אפשרו לשתי המדינות להתגבר על הפערים ולצאת שוב לנתיב של ידידות אמת ושל ראיית עולם קרובה יותר ויותר, המבוססת על ערכים ואינטרסים משותפים.

צריך לזכור בהקשר זה ששני העמים שלנו – העם היהודי והעם הצרפתי – חולקים פילוסופיה משותפת שכל אחד מהם תרם לה מרכיבים בעלי חשיבות היסטורית ראשונה במעלה – העם היהודי העניק לעולם את ספר הספרים שבמרכזו האמונה באל אחד, ומערכת הערכים שבמרכזם קדושת החיים והחשיבות של השגת האושר באמצעות הכרת הטוב, ואילו העם הצרפתי תרם את עקרונות הליברליזם וההומניזם המודרני – החופש, השוויון, הסובלנות, העוז לדעת, האחווה והאמונה בטבעו הטוב של האדם. שני העמים לחמו לאורך ההיסטוריה על חירותם ולא איבדו לרגע את האמונה ביכולתם להשיגה.

צריך לומר בהקשר הזה, שלצרפת היה גם חלק, באחד מרגעי השפל שלה, בתהליך לידתה של התנועה הציונית, שכן עלילת דרייפוס הייתה זו שהביאה את בנימין זאב הרצל, שהיה אז עיתונאי אוסטרי בפריז, להכרה בצורך להקים מדינה עצמאית לעם היהודי, היא מדינת ישראל. זאת, מתוך ההבנה שעלילה כזאת אפשרית רק כאשר היהודים נעדרים יכולת להגן על עצמם ולזכות למשפט הוגן.

מדינת ישראל מתמודדת היום עם עלילת דרייפוס של המאה ה-21 – עם ניסיון לעשות דה-לגיטימציה למדינה, ולזכותה להגן על עצמה.

ממשלת ישראל רואה בדו"ח ועדת גולדסטון כחלק ממערכה לשוב ולשלול ממדינת ישראל את היכולת להגן על עצמה, באמצעות טענות שווא, שהמקוממת מביניהן היא הטענה שישראל פעלה בכוונה תחילה כדי לפגוע באוכלוסיה האזרחית.

כמפקדו של צה"ל בעבר יכול להעיד בפניכם שערכיו ופקודותיו של צה"ל מבוססים על ערך קדושת החיים ומחייבים הימנעות ככל האפשר מפגיעה באזרחים, גם תוך כדי לחימה קשה. אך כאשר אויבים שהם ארגוני טרור, כמו חמאס וחזבאללה, יורים בכוונה באזרחינו, ומסתתרים מאחורי אזרחיהם כ"מגן אנושי", נפגעים גם אזרחים. זהו עוד הבדל מוסרי בין חיילי צה"ל, היוצאים קדימה כדי להגן על אזרחינו, לבין מחבלי החמאס המסתתרים מאחורי אזרחיהם כדי להגן על עצמם.

הניסיון לפגוע בלגיטימציה של מדינת ישראל במערכת הבינלאומית הוא האתגר הראשון במעלה מולו אנו ניצבים. למדינת העם היהודי, שאך לפני 65 שנה חלקו הושמד בכבשנים של אושוויץ ומיידנק, אין שום יכולת או אופציה לוותר על מחויבותה לערכים של קדושת החיים.

מי שלא מבין זאת, או רוצה ממניעים שונים לפגוע בדימויה של ישראל, אין מושג מה הם ערכי המוסר שגרמו לכך שהעם היהודי שרד לאורך יותר מ- 3,000 שנות היסטוריה.

עלינו לזכור כי ישראל נמצאת אמנם בחזית המאבק, אך בפועל היא משמשת בהקשר זה כחומת המגן של העולם החופשי מול הניסיון של האסלאם הג'יהאדיסטי לקעקע את אושיות הסדר העולמי. גורמי הטרור ושולחיהם הפוגעים במכוון באוכלוסיה אזרחית ומשתמשים באזרחיהם כבמגן אנושי, מנסים להפוך כל פעולה הגנתית נגדם, לפשעי מלחמה.

אם תישלל מישראל היכולת להגן על עצמה, תישלל גם מנאט"ו היכולת להגן על כוחותיו ועל אוכלוסייתו במרחבי העימות עם גורמי הג'יהאד, הנהנים מתמיכתם של משטרים כמו בסוריה ובאיראן.

צה"ל הוא צבא מוסרי ביותר הפועל, כאמור, לאור הערכים שהזכרתי קודם לכן, ובראשם קדושת החיים. כל מקרה של חריגה מערכים אלו מגונה בכל תוקף ומטופל במלוא הנחישות על ידי הרשויות המוסמכות. אבל חובה עלינו להבין שהשינויים בטבע האיום שיוצרים גורמי הטרור בעולם, תוך הפרת חוקי המלחמה, מעמידים את כל מדינות העולם החופשי בפני מציאות מורכבת. גם במציאות מורכבת זו, אסור שתישלל מאיתנו יכולת ההגנה העצמית.

בכל מקרה מדינת ישראל לא תשלים עם הניסיונות למנוע ממנה להגן על קיומה ועל ביטחון אזרחיה ולא תהסס לעשות את הדרוש, אם תעמוד שוב בפני אתגרים דומים.

אויבינו, החוגגים את דו"ח גולדסטון, שכמעט ואיננו עוסק בפשעים החמורים נגד האנושות שהם מבצעים, אינם נחים לרגע וממשיכים לאיים לפגוע באוכלוסיה האזרחית בישראל ולצבור נשק שיאפשר להם לממש את זממם. כל זאת בגיבוי וסיוע מסיבי של סוריה ואיראן, שאינן מוזכרות כלל בדו"ח.

החמאס הצטייד לאחרונה ברקטות ארוכות טווח מתוצרת איראן, המאפשרות לו להגיע למרכז מדינת ישראל, והספינה FRANCOP עמוסת הרקטות ופצצות המרגמה שהיו מיועדות לחזבאללה ואשר חיילי חיל הים הישראלי תפסו את המשלוח בשעה שעשה דרכו מאיראן לסוריה, היא רק בבחינת דוגמה לנשק שאיראן וסוריה מספקות לארגון הטרור, המתחמש למרות החלטות מועצת הביטחון האוסרות זאת, ועל אף השתתפותו בממשלת לבנון.

הניסיון ליצור איום על האזרחים במדינת ישראל בגיבוין של איראן וסוריה בא לידי ביטוי הן בחימוש ארגוני הטרור בטילים וברקטות, והן בניסיונות של סוריה, ובמיוחד איראן, להצטייד בנשק בלתי קונבנציונאלי. זאת כמרכיב במאמציהן להרחיב את "מחנה המאבק" (כפי שהם מכנים זאת), בדרך לשינוי הסדר העולמי כולו.

סוריה כבר ספגה מכה קשה בניסיונה להשיג נשק גרעיני, אך איראן ממשיכה לתעתע במערכת הבינלאומית ולהתקדם לקראת מימוש יעדיה כמעט באין מפריע. היא כבר צברה כמויות מדאיגות של אורניום מועשר ברמה נמוכה, וכוונתה להפעיל את מתקן ההעשרה, שנחשף לאחרונה בקום, מעידה כשלושת אלפים עדים (כמספר הצנטריפוגות המתוכננות במקום) על כוונותיה האמיתיות.

המערכת הבינלאומית חייבת למנוע מאיראן להצטייד בנשק גרעיני, ובמצב הנוכחי נראה שאין מנוס לשם כך מלשמור את כל אופציות הפעולה על השולחן, אם העולם החופשי אכן מתכוון להשיג יעד זה.
כישלון בהשגתו, יסמן נקודת תפנית מסוכנת ביותר במערכה על הסדר העולמי בין הכוחות הג'האדיסטים לבין הגורמים המתונים בעולם בכלל ובמערכת הערבית-אסלאמית בפרט.

בעקבות פגישת ראש הממשלה נתניהו עם הנשיא סרקוזי לפני שבוע, אני יודע שההנהגה הצרפתית רואה באופן דומה מאוד לזה של ההנהגה הישראלית את חומרתו של האיום האיראני.

בטחונה של ישראל ויציבות המזרח התיכון והעולם, מחייבים הסרת האיומים הללו. יקשה על כוחות העולם החופשי להתמודד עם אתגרים אלה, ללא איחוד כוחות, נחישות ואסטרטגיה בהירה הנשענת על בהירות מוסרית.

במקביל, עלינו לחתור ולהגיע להסדרי שלום עם כל שכנותינו ובפרט עם הפלסטינים, באופן שיבטיח יציבות וביטחון באזורנו. הסדר כזה חייב להיות מוסכם ואיננו יכול להיות פרי של מהלכים חד צדדיים, העלולים לסכן את מסד ההסכמים שעל בסיסו צעדנו עד כה. יציבותו של ההסדר מותנה בכך שהוא יוכר כסוף הסכסוך וסיום התביעות ההדדיות ויתבסס על הכרה פלסטינית בישראל, בגבולות עליהם יוסכם, כמדינת העם היהודי.

זה עדיין לא קרה: לא באוסלו, לא בקמפ דיוויד ולא באנאפוליס. גם ההנהגה הנוכחית של הרשות הפלסטינית, הנחשבת למתונה יחסית, אינה מכירה בזכות העם היהודי לבית לאומי, ומכחישה כל זיקה בין העם היהודי וארץ ישראל.
השר ז'אן פרנסואה קופה התייחס בדבריו לראש הממשלה הפלסטינית, סלאם פייאד, וציין כי הוא פרגמאטי. עלי להזכיר שגם מר סלאם פייאד עדיין לא אמר שהוא מוכן להכיר בזכותה של מדינת ישראל להתקיים כמדינת הלאום של העם היהודי. כמו-כן, גם מר סלאם פייאד נימנה על מכחישי הזיקה בין העם היהודי לארץ ישראל: בנאום שנשא בוועידה הבין דתית בניו-יורק, לפני למעלה משנה, דיבר על קדושתה של ירושלים לנצרות ולאסלאם. מה עם קדושת ירושלים ביהדות? גם זה מחייב הסבר מצד הנהגת הרשות הפלסטינית.

ראש הממשלה נתניהו חוזר ואומר שירושלים אינה נושא למשא ומתן, ואני חוזר ואומר זאת כאן.

יציבות ההסדר גם מחייבת שיישומו יתבצע רק לאחר שתושג התקדמות משמעותית נוספת בתהליך הבניה של הרשות הפלסטינית מלמטה למעלה "BOTTOM UP", בראש ובראשונה באמצעות חינוך לשלום והפסקת ההסתה, יצירת תשתיות שלטוניות שיבטיחו משילות, קידום היכולות הכלכליות ומרכיבי "השלום הכלכלי", ביסוס החוק והסדר ואימוץ מדיניות בלתי מתפשרת ומקפת של לחימה בטרור על ידי ה"רשות".

למערכת הבינלאומית, ובכלל זה לצרפת, יכול להיות תפקיד חשוב בהובלת התהליך של בניין התשתיות האלה וממשלת צרפת בהחלט מכירה בחשיבות תהליך זה.

ישראל מצידה מוכנה להיכנס מיידית, וללא תנאים מוקדמים, למשא ומתן מקיף עם הפלסטינים על כל הסוגיות ולקדם אותו. כדי לשפר את המצב בשטח וכדי לחזק את הגורמים הנחשבים כפרגמאטיים יותר במערכת הפלסטינית, נקטנו גם שורה של צעדים שאפשרו שיפור משמעותי באיכות החיים של הפלסטינים, ואף הבענו נכונות להגביל את הבניה ביהודה ושומרון באופן חסר תקדים, למרות שאנחנו חושבים שאין זה המכשול לשלום.

בשלב זה, לצערי, הפלסטינים עומדים בסירובם להיכנס למשא ומתן, ולהכיר במסגרתו בישראל כמדינת העם היהודי. מדיניותם מחייבת הסבר!

ממשלת ישראל בראשותו של בנימין נתניהו מנסה ליישם לקחים שלמדנו מן הכישלונות בניסיון להגיע להסדר עם הפלסטינים. אחד החשובים שבהם הוא שאין די בלחיצות ידיים והסכמים בין מנהיגים. שלום צריך להתקיים בין עמים, וצריך להיבנות מלמטה למעלה.

זו הייתה אשליה לחשוב שניתן לקיים הסכם חתום, כמו הסכם אוסלו, כאשר הדור הצעיר הפלסטיני התחנך ומתחנך מגיל גן הילדים לחגור חגורות נפץ ולהעריץ את המחבלים המתאבדים.

זו הייתה אשליה לחשוב שלחיצות ידיים בין מנהיגים יכולות להוביל לשלום, כאשר דור צעיר מתחנך לקדש את המוות ולא את החיים. כמובן, שתרבות המקדשת מוות היא גם תרבות המשמידה את עצמה, כפי שראינו במלחמה בין חמאס לפתח ברצועת עזה, אך בדרך גם פוגעת בחיים בקרבתה.

השינוי הנדרש הוא שינוי עמוק, הוא איננו קשור למה ישראל תיתן במשא ומתן, ואינו יכול להישען על לחיצות ידיים או הסכמים חתומים בין מנהיגים תוך זמן קצוב, בוודאי לא תוך שנתיים. השינוי המתחייב בחינוך כמו גם בתחומים האחרים, הוא תהליך ארוך, אשר משכו תלוי בהישגי הפלסטינים.

זה מחייב אסטרטגיה ארוכת טווח המחזקת את הפרגמאטיסטים מול הג'האדיסטים. זו דרך ארוכה, שאין בה קיצורי דרך. אך למדנו שהדרך הארוכה, היא הקצרה ביותר!

למרות גודל האתגרים אני חדור אופטימיות. אני מאמין בכוחה של מדינת ישראל, בכוחו של העם היהודי ובכוחן של מדינות העולם החופשי, ביניהן ידידתנו צרפת, להתמודד עם אתגרים אלה, להגן על ערכינו ודרך חיינו, ולהביס את הכוחות המאיימים עלינו.

את האופטימיות שלי אני שואב מהישגיה של מדינת ישראל. מדינה קטנה בשטח ובאוכלוסיה, אך גדולה בהישגים. מדינה שאין בה אוצרות טבע, אך יש בה הון אנושי.

את האופטימיות שלי אני שואב ממה שכבר השגנו במדינת ישראל במשך 62 שנות עצמאות: בתחומי הביטחון, המדע והטכנולוגיה, הרפואה, החקלאות, חיי התרבות והרוח ועוד.

את האופטימיות שלי אני שואב מידיעתי האישית שסבי וסבתי אשר התפללו בפולין "לשנה הבאה בירושלים הבנויה" וניספו בשואה, לא יכלו לדמיין את הקמתה של מדינת ישראל ואת מה שהשיג העם היהודי תוך פחות מ-70 שנה. כל אלה הם עדות חיה למימוש סיסמתו של הרצל "אם תרצו – אין זו אגדה".

את האופטימיות שלי אני שואב מהיכרותי הקרובה את הדור הצעיר במדינת ישראל, עליו פיקדתי בצה"ל, במשך קרוב ל-40 שנה.

את האופטימיות שלי אני שואב מההתעוררות, גם אם היא איטית, של גורמי העולם החופשי, להבנה בהירה של האתגרים של דורנו.

את האופטימיות שלי אני שואב מניסיון העבר. גם לפני 70 שנה, לבסוף העולם החופשי התעורר.

את האופטימיות שלי אני שואב מן העובדה שבראש מדינותינו עומדים היום מנהיגים כמו הנשיא ניקולא סרקוזי וראש הממשלה בנימין נתניהו, אשר חלקו ביניהם שוב בשבוע שעבר, את ראייתם המשותפת את האתגרים העומדים בפנינו ואת הדרך להתמודד עימם, כדי להגן על מדינותינו, על ערכינו ועל דרך חיינו.

את האופטימיות שלי אני שואב מן האווירה ומהרוח הנושבת בערב זה. רוח הנשענת על פעילות רבת שנים של אגודת הידידות צרפת – ישראל.

ביחד נמשיך לבנות, ליצור, נתמודד עם האתגרים, ונוכל להם, למען מדינותינו.
Vive La France, תחי מדינת ישראל!

תודה רבה לכם.



אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמןלפנות להנהלת האתר

אולי גם זה יעניין אותך

השר יולי אדלשטיין : "מברך על מסקנות דו"ח לוי"

אלי חזן

ריבלין: "המערכה על ירושלים מתחילה במעלה אדומים"

אלי חזן

אדלשטיין: "האנטישמיות היום – כמו ערב השואה"

נבחרי הליכוד סופדים לחיים חפר

אלי חזן

תגובת סגנית השר גילה גמליאל ‏(נשים)‏ לדברי הרבצ"ר

אריק זיו ויזר

"השקט הביטחוני עלה לליכוד בכמה מנדטים"

אריק זיו ויזר
דילוג לתוכן