10.6 C
תל אביב
29 בינואר 2020
ליכודניק
אלי חזן

הדמיון המזרחי של שטרנהל

אי ההצבעה של מזרחיים לשמאל הישראלי מקורו ברציונאליות אלקטוראלית ובניגוד למתואר לא ברגשנות לבנטינית 


 


ניתוח מעניין אך כוזב ומוטה הוא מאמרו של פרופסור זאב שטרנהל "תולדות הניצול המזרחי" (הארץ, 23.8.2013) שם התמקד בהסברת תופעה הנושאת עימה פצעים מן העבר המסרבים להגליד בצורה שבה הוא רוצה שהם יגלידו. שטרנהל כותב : "זאת תמצית הבעיה. השכונות והעיירות מצביעות לימין הניאו־ליברלי, וביודעין מקריבות את האינטרסים הכלכליים שלהן על מזבח מיתוסים לאומניים ודתיים שהימין מספק להן". הוא מספר בתחילת המאמר כיצד נפגש זמן קצר לאחר בחירות 2003 עם פעילים חברתיים מאחת השכונות העניות בירושלים ושם הוכיח אותם על טעותם באי הצבעה למר"צ.


מה שמטריד בשטרנהל הוא התעלמות מעובדות : לא רק הליכוד אימץ מדיניות ניאו ליברלית אלא גם שכל ממשלות השמאל שלאחר המהפך של בגין אימצו מדיניות הפרטות מואצת. מצד אחד, שטרנהל לא מצליח להבין למה המזרחיים לא מצביעים למר"צ אך מצד שני הוא לא מציין שאותה מר"צ הייתה שותפה מלאה לממשלות רבין וברק והובילה בצורה אקטיבית הפרטות בתחומים שונים. כך למשל שולמית אלוני, אמנון רובינשטיין ויוסי שריד – שלושתם שרי חינוך ממר"צ – הם אלו שבתקופתם החלה תופעת מורי הקבלן.


יתר על כן, המזרחיים שלחו את הליכוד ואת הימין לאופוזיציה שלוש פעמים מאז המהפך של בגין : ב – 1992 הם העלו את רבין לשלטון. התוצאה הייתה שנים של טרור בלתי נגמר בעקבות הסכמי אוסלו אך גם הפרטה של שירותי הבריאות. ב – 1999 הם עשו זאת שוב כאשר העלו את ברק והעבודה לשלטון וראו כיצד "הזקנה מהמסדרון" מקבלת מעמד של קבע בבית החולים בנוסף לכך שמדיניות הפייסנות של השמאל הובילה לנהרות של דם, יזע וים של דמעות באינתיפאדת אל אקצא. כלומר, מה ששטרנהל טוען שהוא "מיתוס לאומני" של הפחדה היה למציאות טרור שאין בלתה. והנה, שוב ב – 2006. המזרחיים היו שותפים להצנחת הליכוד ל – 12 מנדטים. קדימה עלתה לשלטון אבל העם הבין מהר מאוד שהאלטרנטיבה של אולמרט מושחתת. יש שיאמרו מושחתת מדי. די אם היינו בוחנים בנוסף את ההרשעות של הירשזון וחיים רמון ושאר החברים באותה מפלגה. זאת ועוד, המזרחיים לא רוצים סוציאליזם משום שהם רואים כיצד השמאל, אותו שמאל שאמור "לדאוג" להם, מקריב את האינטרסים הכלכליים שלהם על מזבח המונופולים הגדולים במשק. אלו מקדמים חוסר שוויון וחוסר צדק משווע – די אם נבחן את התנהלות חברת החשמל, הנמלים ומקומות אחרים שבהם קיימים ועדים חזקים השומרים על מעמדם הלא יעיל על חשבון העם. כלומר, מר"צ, כמו גם מפלגת העבודה, אחראיות כיום באופן בלעדי להמשך אי פיתוחם לא רק של המזרחים אלא לשלל שכבות העם. לא בכדי הוא סיפר את אותו סיפור המפגש בינו ובין פעילים חברתיים. שטרנהל יכול היה באותה מידה להיפגש עם אין ספור קבוצות, אנשים וגופים בעלי שורשים מזרחיים שנתצו את תקרת הזכוכית ולא בעזרתם של אנשי שמאל אלא דווקא כחלק מהשתייכות לתנועת הליכוד.


ואולם, מה שמביך יותר מכל הוא ששטרנהל מפשיט את המציאות בצורה מאוד סלקטיבית. ממאמרו מתקבל הרושם שהוא חושב שאנחנו, "הפלבאים", נוהגים בצורה לא רציונאלית. אך אנחנו רציונאליים הרבה יותר ממה שהוא חושב שכן אנחנו אותו ציבור אשר ראה כיצד הליכוד מיטיב עם העם. גם אם יסרב להכיר בכך הרי שממשלות הליכוד יצרו בקע בלתי הפיך במדיניות האפליה של הסוציאליזם מבית השמאל הישראלי והוביל מדיניות ניאו ליברלית שעיקרה הטפה לעבודה קשה, חינוך לאמונה בעצמנו וחוסר תלות באחרים. במקביל הרחיב הליכוד את השורות באין ספור תחומים ויצר תחרות בונה בתחומים אחרים. כך למשל במוזיקה, בפוליטיקה, בצבא, במערכת החינוך, בכלכלה ובכל מקום שבו ניתנה לו האפשרות לעשות זאת. ניסיונו של שטרנהל להנחיל דיעה כאילו הימין פוגע בשכבות החלשות הוא ניסיון נואל ואילו הרצון שלו לקבוע לי מה לחשוב מזכיר לי את אותם ימים אפלים של מפא"י.


פרופסור שטרנהל צריך גם לשים לב לתופעה "מרתקת". דווקא במקומות בהם השמאל שולט ממשיכה להיות אפליה : באקדמיה, בבית המשפט ובחלקים מן התקשורת הישראלית. הוא מוזמן לקרוא את המאמר המרתק של אמנון רובינשטיין מהעיתון ישראל היום בדבר האפליה של הממסד האקדמי והמלחמה בו. הייתי מציע לו לבחון את המציאות במקומות הללו. בכנות. בצורה רציונאלית ולא אמוציונאלית.



הכותב הוא מרצה בכיר במרכז הישראלי להכשרה פוליטית

Related posts

קירוב לבבות? הצחקתם אותם

אריק זיו ויזר

"אחריי" זו לא רק סיסמה בצה"ל

אלי חזן

טרור נגד יהודים – לא בשל היעדר מו"מ

אלי חזן

ממשלה צנועה – ברוח התקופה

אלי חזן

לזכור את רצח העם הארמני

אלי חזן

אוסלו: ההסכם שלא כובד ע"י הפלשתינים

אלי חזן

השאר תגובה

דילוג לתוכן