11.2 C
תל אביב
7 בדצמבר 2019
ליכודניק
זאב בן יוסף

האם הליכוד יגיע לשלטון?

חשיפת ההגמוניה השמאלנית בהחלטות על זוכי פרס ישראל מעלה את הבעייה העמוקה יותר של שלטון השמאל על כל מערכות המדינה והעובדה שמדיניות הליכוד מעולם לא הוצאה לפועל למעשה


 

השאלה שמעלה כותרת המאמר איננה צריכה להפליא איש, כי הסערה סביב פרס ישראל לספרות חשפה למעשה בעייה עמוקה: מאז ומתמיד שולטות למעשה בישראל העליתות של השמאל. בפועל – הליכוד לא עלה לשלטון ב-1977, הוא לא שלט במדינה מאז ועד היום. רק עכשיו, אם הליכוד ימשיך לנטרל את שליטת השמאל, כפי שהחל לעשות עתה נתניהו, אולי לאחר הבחירות הקרובות יגיע הליכוד לשלטון אמיתי. כי מאז ומעולם – רק השמאל שלט כאן. מפלגת שלטון שמדיניותה השורשית איננה מתבצעת, שהביצוע בשטח הוא ברוב המקרים מדיניות של יריבותיה הרעיוניות – איננה שולטת למעשה.

 

 

החטא הקדמון מתקופת בגין

 

 

מפלגה קיימת בשל השאיפה להגשים את מדיניותה ואם היא איננה מבצעת זאת, למרות שיש לה רוב בעם – אין לה כל זכות קיום. הליכוד לא יכול היה לשלוט מעולם מאחר שכל עמדות המפתח בממשל, בתרבות ובתקשורת היו תמיד בידי אנשי שמאל והליכוד לא דאג לשנות זאת.

 

החטא הקדמון רשום על שמו של איש גדול ברמה האידיאולוגית התיאורטית, אולם אותו איש לא השכיל לתרגם את כוחו לשפת הביצוע בשטח, של המדיניות שתמיד רצה בה. מנחם בגין ז"ל היה זה שטבע את המונח "משרת הציבור" = "סִיבִיל סֶרְבֶנְט", התגאה בכך שהשאיר בעמדות המפתח של הממשל את המינויים הפוליטיים הכושלים של מפא"י והמערך. הליכוד הגיע לשלטון בתחושה שעשו עימו חסד ולא בזכות אמון העם, תחושה של נחיתות עמוקה הנמשכת למעשה מאז ועד היום. בגין ז"ל רצה להוכיח כי שהוא משאיר אנשי מקצוע בתפקידם ואלה הם אותם אנשי המקצוע שלא סייעו לו להצליח בתפקידו.

 

 

קביעת מדיניות איננה ביצוע המדיניות

 

 

בארה"ב, כל ממשל המגיע לשלטון מפטר 3,000 פקידים בכירים שמינה הממשל הקודם וממנה 3,000 חדשים הנאמנים לממשל החדש ומזדהים עם מדיניותו. ידוע הסיפור בו רונלד ריגן (הרפובליקני) ביקש בכל לשון של בקשה מג'ורג' בוש האב (הרפובליקני) להשאיר חלק מהפקידים שמינה. בוש האב הסתכל בעיניו ואמר: "אני מצטער, אדוני הנשיא, אבל לא אוכל".


לא רק בארה"ב, גם בכל המדינות הדמוקרטיות הקלאסיות במערב אירופה נהוגים מינויים פוליטיים בהרבה או במעט, בראשם – בריטניה, צרפת ואפילו שבדיה הצדקנית.

 

יש לחשוף את השקר המקובל הזה, לפיו מינויים פוליטיים (גם של אנשים מתאימים) ואת הקביעה המופרכת שמינויים פוליטיים נחשבים לעבירה פלילית, למרמה והפרת אמונים.


אפשר לנהוג כמו בארה"ב, למנות מינויים פוליטיים שועדת כנסת תוודא שהם מתאימים לדרישות המקצועיות, או כמו במערב אירופה, שם הפקידים הבכירים (המתאימים!) מתמנים על ידי הנבחרים הפוליטיים.


אם העם העניק אמון לקו פוליטי מסויים, הוא היה רוצה גם שהמדיניות שבחר תבוצע בפועל ולא תהיה רק על הנייר.


אנו נוהגים להתלונן על כך שמפלגות אינן נאמנות למצען. חלק מתופעה זו נגרם מהמניעה של מינויים פוליטיים של פקידים בכירים שיזרזו ולא יטרפדו את ביצוע המדיניות. המינויים הפוליטיים יבטיחו שתופעה בלתי דמוקרטית זו לא תישנה.

 

השלטון נמסר אומנם לידי קובעי מדיניות של הליכוד, אבל קביעת מדיניות איננה מבטיחה את ביצוע המדיניות. כל עוד אנשי המפתח שידם על הברז של המשאבים, הכספים, משאבי האנוש וההסברה אינם ששים לבצע את מה שמבקשים קובעי המדיניות – הם יטרפדו ויעכבו את מה שהתבקשו לעשות, ובמקרים רבים יבצעו את מה שלדעתם צריך לעשות.


הרי היינו כל כך הרבה שנים בסרט הזה, או נכון יותר – בסידרה הזו. "יֶס מיניסטֶר" ו"יֶס פריימיניסטֶר". זוכרים?

 

 

שקר "המיליארדים ששפכו בשטחים"

 

 

כך אירע שמדיניות ההתיישבות ביהודה ושומרון, למשל, הביטוי המעשי לשורשי האידיאולוגיה הליכודניקית, לא בוצעה בפועל. האגדה הרווחת בציבור הם הסיפורים כאילו "נשפכו מיליארדים בשטחים", בעוד שבפועל, ולאחר קיזוז כל ההוצאות שהיה צריך להוציא ממילא על אותם 400 אלף אזרחים גם אילו היו גרים בתוך הקו הירוק – מדובר על מיליונים מעטים, לעג לרש. אילו באמת היו מושקעים בשטחים אלה אותם משאבים שהאשימו את הליכוד בהוצאתם, היו יכולים לשבת שם היום גם שני מיליון יהודים ואיש לא היה יכול לדבר היום על טרנספר של יהודים מהשטחים הללו.

 

מי שמבצע בפועל את המדיניות הם קודם כל פקידי האוצר הבכירים (במיוחד החשבים של משרדי הממשלה), המנהלים הכללים, הממונים הבכירים על ההסברה, הסמנכ"לים, מנהלי הכספים ומנהלי כוח אדם.


לאחר הבחירות, בהנחה שהליכוד ירכיב את הממשלה, נתניהו ושרי הליכוד צריכים לבחון קודם כל את רשימת הליכוד לכנסת. מבין אלה שלא ייבחרו כח"כים יש שם למעלה ממאה שמות של אנשים מוכשרים וראויים בעלי ניסיון בתחומים רבים ומגוונים, המייצגים חלקים נרחבים בציבור. אם ישובצו אנשים אלה ופעילי ליכוד מוכשרים נוספים בתפקידי המפתח של מערכות המדינה – יש סיכוי שהליכוד יגיע סופסוף לשלטון. שלטון אמיתי ולא רק על הנייר. שלטון שמדיניותו גם תבוצע בפועל.

 

 

 

הכותב, זאב בן-יוסף, הוא ממייסדי הליכוד, חבר מרכז, חבר מזכירות וחבר לשכה, מוותיקי תנועת בית"ר, עיתונאי, פובליציסט, עורך כתבי עת, איש הסברה ויחסי ציבור מזה יובל שנים, בעל תואר ראשון במדע המדינה ויחסים בינלאומיים מהאוניברסיטה העברית, משלים בה תואר שני בפילוסופיה של המדעים. 

Related posts

הוויתור על קיר הברזל

אריק זיו ויזר

סערת סער כסימפטום לעתיד הליכוד

אלי חזן

הַשְּׂמֹאל מְשַכְתֵב אֶת הָהִיסְטוֹרְיָה

אלי חזן

מצפון אישי מול קיום לאומי

אלי חזן

נטע זר והזהות האמיתית של הליכוד

אלי חזן

להחליף את היועץ המשפטי של הליכוד

אריק זיו ויזר

תגובה 1

זאב בן-יוסף 16 בפברואר 2015 at 12:35

האם באמת יש לליכוד איזשהו סיכוי להגיע אי פעם לשלטון?
ממש לא בטוח, לאור מה שראינו מאז 1977.

הגב

השאר תגובה

דילוג לתוכן