12.9 C
תל אביב
23 בנובמבר 2019
ליכודניק
כללי

בחזרה ל – 73' – פרק ראשון : הרשימה הצבועה

בניגוד לעבר, שבו ברשימת הליכוד הוצבו מועמדים לאומיים אך גם מועמדים ליבראליים, הרי שהפעם הליבראלים נמחקו ואיתם נמחקו עוד מנדטים פוטנציאיליים

 

 

פרויקט ליכודניק, לחצו למבוא : בחזרה ל – 73' – כיצד הופך הליכוד ללא רלוונטי 

 

ב – 1973 נוסד הליכוד. אז התאחדו להם יוצאי תנועת החרות, יחד עם יוצאי התנועה הליבראלית, שכבר רצו במשותף בגח"ל בבחירות הקודמות ובאלו שלפניהן, אלא שהפעם הבין מנחם בגין, אשר האופוזיציה הפכה למקומו הטבעי, שעל מנת לנצח בבחירות הכלליות עליו לצרף כוחות נוספים, מגוונים יותר. וכך מצאו את עצמם אנשי הרשימה הממלכתית יחד עם אנשי התנועה לארץ ישראל השלמה והמרכז החופשי, ברשימה אחת. ומוכרחים לשים לב לזה : הרשימה הממלכתית היית הרשימה שנוסדה על ידי דוד בן גוריון. לבני הדור שלנו כמעט בלתי אפשרי להבין את המשמעות : רשימה שייסד בן גוריון רצה בבחירות תחת מנהיגותו של בגין.

 

ומאז, הרכיבו את רשימת הליכוד כוחות לאומיים אך גם כוחות ליבראליים. זה היה אחד מסודות ההצלחה של התנועה –  לפנות לקהל מגוון. ובתווך : התפשר מנחם בגין על האידיאולוגיה שבה האמין שנים כה רבות וחתם על הסכם השלום עם מצרים והגה את רעיון האוטונומיה הפלסטינית. בגין הבין שעקרונות ואידיאלים חשובים אך המדינה חשובה הרבה יותר.

 

אין תשובה ברורה אם העם בישראל זז ימינה או שמאלה. שכן, מצד אחד, מבחינה מעשית, מדינה פלסטינית עוד לא קמה אך מבחינה דקלרטיבית אי אפשר להתכחש לעובדה שמרבית העם בישראל קיבל את עקרון שתי המדינות. מצד אחד, עלתה בקשה עממית להילחם עד חורמה בטרור הפלסטיני, וזאת הסיבה ששרון ניצח בבחירות 2003 בצורה מכרעת, אך מצד שני רעיון שתי המדינות מקובל היום על קהלים שבעבר לא דמיינו שיקבלו את הרעיון.

 

אז הנה כי כן, מאז 1973 ועד 2009 יכולים היינו למצוא את הגיוון. וגם אם במקרים מסוימים הכוחות הלאומיים עלו על הליבראליים הרי שהגוון הליבראלי נותר והותיר חותם עמוק. יש שיגידו לטוב ויש שיגידו לרע.

 

אבל בתוך כך, הכוחות הימניים בליכוד לא הפסיקו להביע את התרעומת שלהם על כך שהכוחות הליבראליים פוגעים בהתיישבות ביהודה ושומרון, בין אם בהפרעה לבנייה ובין אם בתמיכה בבית המשפט העליון. העובדה כי המגן הגדול של בית המשפט העליון היה מנחם בגין ולאורו המשיכו דן מרידור, מיקי איתן ובנו בני, לא הפריעה למבקרים לאבד לעיתים פרופורציות בביקורת. והם רצו לנקום.

 

וכך, בעוד המחנה הליבראלי עמד מלכת וחשב שהבחירה היא זכות היסטורית מוקנית, הבינו הכוחות הימניים בליכוד שיש לפקוד לתנועה, לפקוד לתנועה ועוד משהו קטן אך חשוב : לפקוד לליכוד. שכן, המתפקדים הם אלה שבוחרים בנציגים לכנסת. ושעת הנקם הגיעה : בפריימריז האחרונים שנערכו בתנועה הודרו מהרשימה כל השמות הליבראלים שצוינו לעיל. האם המשמעות היא שכל רשימת הליכוד היא לאומנית וקיצונית ? התשובה היא לא. לא רבתי. לא גדעון סער, לא סילבן שלום, לא יובל שטייניץ, לא צחי הנגבי ולא יולי אדלשטיין לאומנים קיצוניים אבל על פי תפיסת רבים מהמצביעים בבחירות הכלליות הדרתם של מרידור, בגין ושות' מהרשימה משמעותה נפילת הליברליזם.

 

התוצאה : מעבר מסיבי של מצביעים ליש עתיד ולרשימה של חיים אמסלם (לגבי השאר – בניתוחים הבאים). וצריך לזכור : קדימה התפרקה לחלוטין. הפוטנציאל של מצביעיה מהעבר היה אמור לחזור לליכוד אבל הוא ברח ליש עתיד.

 

וכן, גם האיחוד עם ישראל ביתנו גרם לבריחת מצביעים אלא שהאיחוד עם ישראל ביתנו היה כורח המציאות. שאם לא כן, הליכוד היה מפסיד בבחירות. יש לזכור שנתניהו החליט על האיחוד כאשר ראה סקרים בהם הליכוד צונח לסביבות 22 מנדטים בעוד העבודה עולה לסביבות ה – 20 מנדטים והיה חשש אמיתי שבמקרה הזה הנשיא שמעון פרס – שגם ככה לא מחבב את גישות הימין – היה ממליץ על יחימוביץ' לראשות הממשלה. מהבחינה הזאת, האיחוד עם ישראל ביתנו דווקא הציל אותנו. אלא שהמימד החסר של הליבראלים בליכוד פגם במספר המנדטים הרצוי.

ועוד הערה חשובה. לא אחת אמרו לי תומכי ימין בליכוד את הדברים הבאים בוורסיות שונות  : "אם הליכוד יהיה מורכב רק מאנשי ימין ובעל אידיאולוגיה ימנית בלבד  הרי שאנו נזכה בבחירות בקלות". אז הנה, קיבלנו רשימה צבועה בימין בוהק, צועק לשמיים. אבל לא רק שלא ניצחנו בקושי אלא גם שגוש הימין איבד מכוחו בצורה משמעותית. בבחירות 2009 היה לגוש הימין 65 מנדטים. בסקרים של בחירות 2013 הוא הגיע עד 70 מנדטים ובסוף סיים עם 61. כך יוצא שלא רק שהליכוד נחלש אלא שגם הימין נחלש ואיבד מכוחו.

 

ובכלל, בצורה אירונית כאשר חושבים על כך, מעבר המנדטים הוציא את מרידור ובגין מהרשימה אך העניק כוח ליאיר לפיד שהפך לשר אוצר, ליעל גרמן ולעדי קול. מעבר המנדטים שם את לפיד כשר מרכזי במקום את מרידור ובגין – מי שהוביל לכך היו אנשי הימין בליכוד. ומדוע הוזכרו גרמן וקול ? משום שכרמל שאמה למשל לא נכנס לכנסת אבל עדי קול כן. אישה רבת זכויות שמחזיקה בעמדות שמר"צ על ידן נראית כמו הבית היהודי. את הפרחים על בחירתה היא יכולה לשלוח לאחד הישובים ביהודה ושומרון – זו תהיה תודה סימבולית.

Related posts

פתרון ליפתא לפני עמונה

אריק זיו ויזר

נושאת הדגל

מערכת ליכודניק

התאגיד כאן לאן

אריק זיו ויזר

בכירי מטה הבחירות בליכוד נרדמו בשמירה

אריק זיו ויזר

הלוחש למפכ"ל

אריק זיו ויזר

הליכודניקים החדשים נחשפים בערוותם

הרויזיוניסט

השאר תגובה

דילוג לתוכן