הורדת דירוג האשראי של ישראל: מכה קלה בכנף או מהלך בעל משמעויות כלכליות קריטיות למדינת ישראל?
סוכנות דירוג האשראי מודי׳ס פרסמה אמש (יום ו׳) דו״ח שבמסגרתו הודיעה על הורדת דירוג האשראי של ישראל, מתחזית A2 לתחזית A1, עם צפי שלילי בעקבות השלכות המלחמה.
בימים האחרונים אנו מציינים שנה שקדמה למלחמת חרבות ברזל, עם ההכרזה על הרפורמה המשפטית והמחאות שבאו בעקבות כך, שבהן הושמעו איומים שונים לפיהן אם הממשלה תמשיך בקידום המדיניות בנוגע לרשות השופטת, דירוג האשראי יפגע.
תגובות השמאל להורדת הדירוג לא איחרו לבוא, שנראים כעת תחת אופוריה לאחר שנה שלמה של מאמצים, שמלבד ללכת להפגין מחוץ לסוכנויות דירוג האשראי, עשו כל מאמץ אפשרי על מנת לפגוע בדירוג האשראי של ישראל ובחוסנה הכלכלי. כעת אותם אנשים עושים שימוש בהורדת הדירוג כקרדום לחפור בו לצורך הקמפיין הפוליטי הישן והמוכר לנגח את הממשלה והעומד בראשה.
כידוע בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל ובו פרסם ביהמ״ש פסק דין מכונן שעליו הסכימו 13 מתוך 15 שופטים שפסלו את החוק לעניין הסבירות. בהקשר זה, יש לציין שאילו החוק היה עובר, עוד היה ניתן לעשות מניפולציה ולרקום קשר לכאורה בין הטענות שקדמו להורדת דירוג האשראי מתקופת הרפורמה.
אולם, בכתבה של אלי שמעוני מ-2006 שפרסם העיתון הכלכלי דה מרקר סמוך לסיום מלחמת לבנון השנייה, בה דווח כי סוכנות הדירוג S&P תותיר את דירוג האשראי של ישראל ללא שינוי בסטטוס, שבאותה עת עמד על תחזית צמיחה ״יציבה״. בהמשך הכתבה צוין כי אילו הייתה נמשכת הלחימה שערכה 34 יום, היו צפויות ירידות בדירוג האשראי. מה שמחזק את טענתו של רה״מ נתניהו שאמר בתגובה לפרסם הדירוג אמש (יום ו׳) כי כלכלת ישראל חזקה וכי המלחמה היא הגורם העיקרי בשינוי בדירוג האשראי של ישראל.
בעמודו ברשת X פרסם אלי ציפורי נתונים אשר מראים כי בהתאם לדבריו של רה״מ נתניהו, הכלכלה הישראלית נותרה יציבה ואיתנה על אף הלחימה. בין הנתונים שהוצגו הראו כי המשק בתעסוקה כמעט מלאה למרות המלחמה, וכי בינואר האחרון נרשם עודף תקציבי של 2.5 מיליארד שקל (לאחר ניקוי הוצאות המלחמה) בעוד תקבולי המדינה ממיסים ירדו רק ב-1.5% לעומת ינואר בשנה שעברה.
במלחמת חרבות ברזל שרק לפני שלושה ימים ציינו ארבעה חודשים לתחילת הלחימה בהשוואה למלחמת לבנון השנייה שערכה כ-34 יום בלבד, בעוד הלחימה עדיין נמשכת ברצועת עזה בעצימות גבוהה כפי שמדווח מהקרבות בחאן יונס. כאשר סיום המערכה טרם נראה באופק על אף הלחצים מבפנים ומחוץ. שכן, רבים בציבור הישראלי מעוניינים כעת בהמשכת הלחימה בהתאם למדיניות שהממשלה מקדמת.
יש לציין כי אמנם לא ניתן לבטל לגמרי את ההשלכות של הדו״ח בהורדת דירוג האשראי ביחס להלוואות שישראל תאלץ לשלם בריבית גבוהה יותר. בנוסף להפחתה צפויה בערך אגרות החוב הממשלתיות. עם זאת במקרים רבים דירוג זה אינו תמיד מייצג את חוסנה הכלכלי של מדינה ולכן יש לקחת אותו בערבון מוגבל, מאחר ואינו לוקח בחשבון את המאפיינים הייחודים של אותה מדינה בהיבטים החברתיים והפוליטיים.
שכן, בקביעת דירוגי האשראי והתחזיות, סוכנויות דירוג כמו מודי׳ס לוקחות בחשבון בעיקר פרמטריים פוליטיים וחברתיים של מדינה. פעמים רבות מבלי להתחשב במאפיינים הייחודיים של אותה המדינה. החיוניים לטובת היכולת לתת תחזית מדויקת בתחומים המצריכים הכרות עמוקה עם התרבות הפוליטית והחברתית בה.
בייחוד אם היא רב תרבותית כמו מדינת ישראל. כמו כן, הערכות אלה בתחומים חברתיים ופוליטיים נעשות במקרים רבים על סמך העיתונות המקומית ופרסומים בערוצי החדשות, שלא תמיד ניתן להסתמך על ניתוח המציאות שלהם, על מנת לקבל תמונת מצב מדויקת.
כיום אנו נזכרים לאור הורדת הדירוג גם בתחזיות של מחנה הימין מאותה תקופה. באותה תקופה הזהירו כי איומי הסרבנות והפרות הסדר בהפגנות, מייצרים מדרון חלקלק שמחליש את החוסן הלאומי, לרבות בהוצאת כספים מן הארץ ונרמול התחושה הכללית בציבור שמוצדק ואף רצוי לשתק מדינה שלמה במשך חודשים.
לכן נשאל כיצד התנהלותה של תנועת המחאה החלישו את מעמדה וחוסנה הכלכלי של מדינת ישראל?
במקרה מפורסם מתאריך ה-12 ליולי ובו פורסמו הקלטות מישיבה שבה נכחו רה״מ ושר המשפטים, יחד עם פרקליט המדינה עו״ד עמית אייסמן, ובו ביקר רה״מ את מדיניות האכיפה של הפרקליטות על רקע גילויי הסרבנות. לפי טענות שאינם לוקחים בחשבון את הפגיעה בהרתעה, כאשר הם מבקשים לבחון כל מקרה לגופו והזהיר ״שזה מקרה שפוגע בגוף המדינה, בביטחון המדינה״. עוד הוסיף, “שזה לא רק ההשבתה של יכולות, זה גם מה שזה עושה לכוח ההרתעה שלנו.״
לנוכח כך, לא ניתן לפסול על הסף אפשרות שמה שתרם יותר מכל להחלשת חוסנה הכלכלי של מדינת ישראל על דירוג האשראי בתקופה שקדמה למלחמת חרבות ברזל, היה דווקא קמפיין הירידה מהפסים של הגורמים השונים בשמאל שהביעו התנגדות לרפורמה המשפטית.
אולם בשאלת התחזית לעתיד ביחס לדירוג האשראי של ישראל, בכתבה של איתן שבע מאתר ״דה מרקר״ מה-18 בדצמבר 2006 דווח שהעלאת דירוג האשראי זמן קצר לאחר סיום מלחמת לבנון השנייה, הקפיץ את הבורסה לשיא כאשר מדד המעו״ף עלה ב0.7% והתקרב ל950 נקודות.
בנוסף יש לציין כי רק בתחילת אוגוסט האחרון הורידה סוכנות פיץ׳ את דירוג האשראי של ארה״ב שהיא המעצמה הכלכלית החזקה ביותר כיום. ראשית לאור האינפלציה העולמית על רקע משברים עולמיים בהתפשטות מגיפת הקורונה ב-2021 ושנה לאחר מכן במלחמת רוסיה – אוקראינה, שהשפיעו באופן שלילי על השווקים בעולם ועל העלייה הרוחבית בסביבת הריבית העולמית.
לכן אם המשק יגיב בדומה לתרחיש שקרה לאחר מלחמת לבנון השנייה, יתכן ונוכל לצפות להחזרת הדירוג על כנו זמן קצר לאחר סיום הלחימה בעזה. יעם זאת, כפי שנזכר לעיל, סיום המערכה טרם נראה באופק עקב נחישות הדרג המדיני להכריע את ארגון ׳חמאס׳, כאשר מרבית הציבור מעוניין בהמשך הלחימה, כך שככל שתימשך, לא צפוי שינוי בדירוג האשראי של ישראל בתקופה הקרובה.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
