הסטנדרטים הכפולים חוגגים ו”הגמלים לא רואים את הדבשת של עצמם”. הארות והערות בעקבות פסק דין צחי הנגבי
לאחר מלחמת השחרור כתב אורי אבנרי את אחד הספרים שלעניות דעתי הוא אחד הספרים החשובים על המלחמה – “הצד השני של המטבע” – והוא מוביל אותי לסוגיה שלעניות דעתי חשוב היום, יותר מתמיד, לשים אותה בפרספקטיבה הנכונה שהיא “הצד השני של מטבע המינויים הפוליטיים”.
צחי הנגבי מינה. מינה הרבה מינויים. צחי הנגבי לא לבד. אינדיבידואלים רבים בחברה הישראלית ממנים. ואולם, בעוד מינויים במגזר הפרטי נחשבים ללגיטימיים שכן בעל חברה פרטית יכול להפסיד את כספו כאוות נפשו, הרי שמינוי בשירות הציבורי נחשב, כיום ואני חוזר ומדגיש כיום, פחות לגיטימי.
ואולם, מספר שאלות עולות בהקשר של הנגבי.
ראשית, האם הנורמות השתנו ? ואם כן, באיזו צורה?
שנית, מה המצב כיום?
על מנת לענות על השאלות צריך להתחיל מבראשית :
את המינויים לא המציא צחי הנגבי. את המינויים המציאו אנשי מפא”י, השמאל, המפד”ל ובהמשך אנשי ש”ס. צחי הנגבי, צריך לומר ביושר, הבין את השיטה כמו שכל אחד היה מבין אותה. ברם, הפרקליטות ניסתה להכיל על הנגבי נורמות שלא רק שלא היה קיימות אלא גם שהפרקליטות עצמה, מערכת המשפט, המערכת האקדמית וצה”ל לא מכילים אותן על עצמם. לפיכך, קל להם להתלבש על פוליטיקאי עולה.
לכן, עצתי לפרקליטות : תעמידו קודם את עצמכם לדין ורק אחר כך את הפוליטיקאים. יתר על כן, אנשי מפא”י רוצים לשמר את השלטון, גורמים בתקשורת הם מפא”יניקים שלא מבינים שאיבדו את ההגמוניה ורוצים לשמר את כוחם במשרדי הממשלה. אין להם בעיה לחבור לאנשי השמאל הישן בפרקליטות ובתקשורת וכך הנגבי הפך לקורבן. לא מאמינים ?
פואד ממנה מינויים במשרד התמ”ת. לפני כמה שנים דיברו על חקירה. מה קרה איתה ? לאלוהים פתרונים. בואו נמשיך הלאה. כך כותב היום בן דרור ימיני ב – NRG : “מכיוון שמאז תחילת שנות השבעים קורה בישראל דבר מרתק: יש ניסיון קבוע, מתמיד, לצמצם את סמכויות הנבחרים, לטובת מנגנונים אחרים, כביכול “מקצועיים”. המנגנון שטיפח את כוחו באופן מפחיד הוא המנגנון המשפטי-שיפוטי. ושם המצב הרבה יותר גרוע. נפוטיזם בהתגלמותו. הבן של שופט עליון א’ מתמחה אצל שופט ב’, והבת של מספר אחת בפרקליטות אצל שופט בעליון, ולהפך”.
“הגמל לא רואה את הדבשת של עצמו”.
נלך הלאה : אני מציע להקים ועדת בדיקה בראשות השופט טירקל שתבדוק את הנפוטיזם ששורץ בצבא. הבן של אלוף פלוני משרת בתפקיד נחשק. לבת של סגן אלוף אלמוני סידרו תפקיד בקרייה. כולם יודעים אך לא רוצים לדבר על כך. עוד : באקדמיה. הבן של המשיך הלאה בזכות אביו. הבת של המשיכה הלאה בזכות אימה. צריך רק לבדוק.
אינני מטיל ביקורת על ההתקדמות. רבים האנשים וטובים הם. הבעיה היא שאת הפוליטיקאים של הימין שופטים בצורה מחמירה ולא בצדק. הסתכלתם פעם על שאלון ועדת המינויים, מה שידוע לכל בשם ועדת שפניץ. זה מטורף. אחת השאלות שם היא האם אתה מכיר את השר הנוגע בדבר? חברים, החלקנו על השכל.
הגיע הזמן לשים את הדברים בפרופורציה הנכונה.
בארצות הברית יש מינויים פוליטיים וזו הנורמה. אגב, זה עוזר למשול טוב יותר, תשאלו את שרי הליכוד שמפחדים מהצל של עצמם ושבויים בצילם של היועצים המשפטיים ושל הפקידים שרק הורסים את מדינת ישראל.
שרשרת האשמים
מקרה הנגבי מזכיר לי את אחת הפרסומות הפרובוקטיביות ששודרו בעבר בישראל : “אם אתה שוכב עם החברה שלך, סימן שאתה שוכב עם החבר שלה, ששכב עם החברה שלו”. פרסומת שאם זכרוני איננו מטעני הבאה לעודד השימוש בקונדום ולהזהיר מפני איידס. אם נשתמש בפרפזה אומר כי “אם אתה מרשיע את צחי הנגבי, סימן שאתה צריך להרשיע את דליה איציק ואת רפול ואת אורה נמיר ואת יוסי שריד ואת רוני מילוא ואת כולם!
כותב תומר זרחין היום בעיתון “הארץ”: השופטים במשפט צחי הנגבי ציינו בפסק הדין: שרים נוספים מינו מקורבים. ד”ר יוסי ענבר, ששימש סמנכ”ל תשתיות במשרד: גם בתקופת דליה איציק היו די הרבה מינויים פוליטיים. וכך ממשיך זרחין ומונה את כל המינויים כולם. כל השרים כולל רחמנא ליצלן יוסי שריד שביקר את הנגבי על התנהלותו גם מינה.
על שריד אפשר לומר : “עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפנחס”.
טוקבק לטוקבקיסטים
עקבתי אחר הטוקבקים שגידפו את הנגבי כאן באתר. ייתכן והנגבי ראוי לגידופים בנושאים מסוימים אבל חברות וחברים בנושא המינויים הפוליטיים על צחי הנגבי צריך להגן כי בהגנה עליו אנו יוצאים נגד הנורמות הפסולות והסטנדרטים הכפולים של שונאי הפוליטיקאים.
לסיכום, רוצים לשנות? רוצים להכיל נורמות? בואו נעשה זאת על כל המערכת
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
