הכיפות הסרוגות מהוות כיום את אחד מהיסודות הטובים ביותר של הצבא. אך יש לומר את האמת : הם זוכים לתנאים מפליגים אל מול החילוני – מסורתי המתגייס. השוויון בנטל הוא לא רק מול החרדי אלא גם מול כל שאר האוכלוסיות. כאשר באים אלה הקובעים כי ישרת בחור בישיבת הסדר רק 16 חודש, וחייל בעתודה משרת שלוש שנים ועוד קבע, נוצרת אפליה .
חייל המתגייס לגולני או צנחנים משרת 36 חודש , חייל בהסדר משרת 16 חודש. הצדק רחוק. רחוק מאוד פה. לכן,שוויון בנטל חייב לא להיעצר רק אצל החרדים. אם אנו עוסקים בשוויון בנטל אז צריך לסגור את כל המגזרים.
מה שמעניין הוא שבנט יודע ומכיר את עומק הבעיה והוא נכנס לנישה שהוא דואג למגזר ולא לכלל. ראו מה קורה ?כיצד בחירה של רב ראשי מושכת את כל האנרגיות והעשייה של שרי הממשלה מהבית היהודי. במקום שנשמע את השרים אורי אריאל ובנט מסבירים לנו איך ירדו מחירי הדיור וכיצד יפתח שוק המזון לתחרות והמחירים ירדו לרמה נורמלית, אנו מגלים שכל מה שעושה בנט זה רק לקבוע מי יהיה הרב הראשי. במקום לבטל את המוסד הישן ולקבוע רב אחד ושיתחילו ברב ספרדי, אז יש לנו רב ראשי ספרדי ויש רב ראשי אשכנזי, ורבני הציונות הדתית קובעים עכשיו מי הרב הראשי. הם בסופו של דבר קובעי סדר היום של הכיפות הסרוגות. הרי היינו שם בעת הבחירות. אנחנו טענו כי בנט מוביל את הציבור הזה חזרה לגטו. הסברנו אז כי הכיפות הסרוגות חוזרות לימים שהם היו מגזרים.למעשה אין עוד הבדל בין החרדים לדתיים הלאומיים. הפלגים הקיצוניים השתלטו על הבית היהודי. אמרתם בית יהודי אמרתם כצל’ה ובן ארי. אמרתם משהו משיחי שולט על הבית היהודי. את אותם משיחיים לא מעניין שבנט הביא את הסחורה במנדטים. בשבילם בנט הוא המכשיר. בנט לא המנהיג. להם יש רבנים והם האוטוריטה.
אז בנט היה המסכה מאחורי המסכה. יש שם את אורית סטרוק. בנט אתה לא משהו חדש ,אתה ישן נושן. פשוט הציבור בחר בבנט וקיבל אורלב חדש.

הבית היהודי משול עכשיו להפוך להיות אמבה שתתחלק כל הזמן. עכשיו נשאר לראות את מי מעדיפים הרבנים החרד”לים : את נתניהו או את הבועה שלו בנט? מכיוון שהגנטיקה שלהם היא פלגנות משיחית אנחנו נמצא את עצמנו בעתיד הקצר עם פילוג בלתי נמנע.

מאז שהודח יוגב נעשו תרגילים על מנת שלא יתמנה יו”ר לרכבת. כך בא יוגב והתפטר בדקה ה -90 כדי שלא יהיה קוורום אך שר האוצר ושר התחבורה חתמו על ארכה וכך נסללה הדרך למינוי של דורון וייס כיו”ר הרכבת, במקומו של אורי יוגב שהיה ממלא מקום היו”ר. וייס הוא הבחירה המועדפת גם על שר התחבורה,ישראל כץ. כבר לפני מספר חודשים הודיע כץ ליקיר נערי האוצר כי הוא לא יכול להמשיך להיות יו”ר הרכבת. עיתון גלובס פרסם כבר לפני מספר חודשים כי מבקר המדינה, יוסף שפירא, בודק את מעורבותו של אורי יוגב, שהיה יו”ר רכבת ישראל בשנתיים האחרונות, בהליכי רכש קרונות הרכבת מבומברדייה הקנדית. בדיקת המבקר החלה לפני חודשים ספורים, ובמסגרתה הועברו שאלות לרכבת, למשרד התחבורה וליוגב עצמו. מדובר במכרז לאספקת עשרות קרונות דו-קומתיים לרכבת, שבו זכתה חברת בומברדייה.
השרים לפיד וכץ דאגו למנוע תרגילים שישתקו את עבודת הרכבת, כך למרות התרגיל של יוגב הם האריכו את הכהונה שלו עד לסוף החודש ובכך נבחר יו”ר רכבת.

אם אנו מזכירים את יוגב ישנה שמועה כי הוא הולך לקבל תפקיד בכיר מלפיד. האם לפיד שדיבר על פוליטיקה חדשה לא צריך לחכות ולבדוק מה יחליט מבקר המדינה בעניין המעורבות של יוגב בקניית הקרונות כאשר היה יו”ר הרכבת?

ליצמן עובר בכנסת. פונה אליו ישראל כץ ואומר לו : “לפיד קרא לכם אחי היהודים”. ליצמן עונה בבוז : “גם טיבי קורא אחי המתנחלים”.

השבוע התכנסו פורום סגני ראשי רשויות כדי לדון על הבחירות המוניציפליות אך המתכנסים לא יכלו להתעלם מכניסתו של המנכ”ל המודח / מוחזר גדי אריאלי. גדי נכנס עם חיוך ניצחון. ניצחתי את ביבי, אני נשאר לעוד מספיק זמן  אין ספק כי נאמני נתניהו מאלה שנשארו חרקו שיניים למראה המנכ”ל הכושל שחזר.
ללא ספק תנועת הליכוד ממשיכה להיות משותקת, יש מנכ”ל ממוחזר.
אחד ממקורבי נתניהו אמר כי נתניהו צריך להגיע להחלטה מהר ומיד.

בליכוד מחכים להכרעה מכיוון שלא הגיעו להסכמה על בחירת בית הדין של הליכוד. יש הצעה כי גם בית הדין ידחה לאחר הבחירות המוניציפליות .

מה שברור הוא כי הועדה המוניציפלית עוד לא קמה והשיתוק בליכוד כמו אבן רחיים.
אל הואקום שנוצר נכנסים עסקנים שמיצרים אווירה של פעילות מגזרית ומצומצמת.
בשבועות האחרונים פנו אלי לא מעט חברים מהליכוד כאשר הם מבקשים שאחזור לליכוד אחרי ההדחה שלי ע”י גדעון סער וגלעד ארדן .
אז חברים אני נשארתי ליכודניק רק לא חבר בליכוד .
תנועת הליכוד איבדה את מקומה בליבי ובלב רבים בעם .
זאת התוצאה של אטימות יהירות ושחצנות של מספר מהמובילים במיוחד השניים שהובילו את הליכוד לאסון שממדיו עוד יתבררו בבחירות הבאות. 
בעבר, לליכוד הייתה שדרת הנהגה שדיברה אל כל הזרמים בעם  , היו בליכוד מגאולה כהן ועד דן מרידור ומאיר שיטרית דוד לוי רוני מילוא עוזי לנדאו .
הליכוד דיבר בצורה פתוחה והיה מקום שהיו בו מאבקים.
היום הליכוד אפילו לא מדבר בקול אחד פשוט שותק וממתין למאורעות שיתנו לו כיוון .
בעבר, הליכוד היה אבן שואבת לצעירים, הליכוד היה פתח תקווה לצעירים, אך הליכוד של היום הוא מקור הייאוש לצעירים. ראו למשל את גדעון סער : הוא יחסית נחשב צעיר, אך בבסיסו הוא מיושן, מקובע, וכל מי שעבד איתו מרגיש יאוש. סביבתו היא שייכת לשמאל . כאשר נכנס למשרד החינוך הוא מינה מנכ”ל איש שמאל, אז ייחסו את זה לכך כי גדעון מעדיף מישהו עם ניסיון מכיוון שהוא שר צעיר פעם ראשונה. זה היה יכול להישמע הגיוני אלא שמתברר כי אצל גדעון זה קו ברור. כמו שנתניהו מעדיף את הכיפות הסרוגות גדעון מעדיף אותם ממפלגת העבודה.כך מינה את המנכ”ל שלו במשרד הפנים, יגאל צרפתי. מה עם איציק תומר ? תומר, המזוהה עם מפלגת העבודה,מונה לראש מועצת אל-קסום. על מה ולמה?  שמואל אבואב איש מפלגת העבודה מונה להיות ראש הועדה לבדיקת שעון הקיץ. נו באמת, איקי כהן לא יכול לעמוד בראש ועדה שתקבע ששעון הקיץ יאורך בעוד חודש, או קובי ילוביץ מה לא יכול מנכ”ל משרד הפנים? רק להשוואה לקובי יש יותר נסיון מקצועי מאשר לצרפתי, קובי היה מנכ”ל עיריית גבעתיים ומנכ”ל מוצלח, קטי שיטרית הביאה היישג אדיר בבחירות המקדימות ולא נבחרה לכנסת, הייתה ראש מטה מבריקה, וגם ממנה גדעון מתעלם, למה? כי עדיפים אנשי מפלגת העבודה.

כך גדעון שם תקרת בטון על כל מי שהיה איתו. הוא לא מסוגל לראות אותם מצליחים ומשגשגים. עובדיו לשעבר נטשו אותו. הם בקושי מקיימים איתו קשר. אם הצעירים מסתכלים מי יכול להתקדם אז ביש עתיד למשל יש דוגמה מוחשית : תומר כהן שהיה דובר של דני דנון. אחרי שגמר את הבחירות המקדימות בליכוד הלך לעבוד עם יש עתיד.מי שהיה ראש השב”כ ומונה לשר המדע, יעקב פרי, לקח אותו ליו”ר מטה. בליכוד היה מקסימום מחפש עבודה.