מתוך מגזין ליכודניק לפסח – 2011
אדם- אולי לא רק אדם יהודי חייב- אלא שמאדם שנולד כבן חורין וגדל בחברה פתוחה וחופשית, החובה הזאת תובעת מאמץ מסוים: מאמץ של חשיבה ושל דמיון.
מי שמורגל לנשום אוויר חופשי נוטה לקבל את הנשימה החופשית כדבר מובן מאליו ואולי, כטבע האדם, רק יתלונן מפעם לפעם על איכותו של האוויר. כך אנו נתבעים למאמץ כדי לזכור שרוב בני האדם, לאורך רוב ההיסטוריה האנושית, היו נטולי חירויות בסיסיות: שעבדות נתפסה כנורמאלית וכנורמטיבית, שגחמותיהם של שליטים ושל אדונים היו לחוק, שילדים נחשבו לרכוש של הוריהם ונשים לרכושו של הבעל- לעשות בהם כרצונו. שחופש דת וחופש להביע דעה ולברר אמיתות ואפילו חופש תנועה – היו נחלתם של מעטים. מעטים מאוד.
לפני רוב החירויות מי שנולדו לתוך העידן החדש ומעורבים בדיון העכשווי נוטים לשכוח שרוב החירויות שנתפסות בעינינו כמובנות מאליהן היו בגדר פנטזיה בשביל בני האדם לאורך רוב ההיסטוריה. הן היו בגדר חלום. אך אנשים חלמו על חירות, גם כשלא היתה לנגד עיניהם שום דוגמה של חירות – כי נפש האדם מטבעה נכספת לחופש. תובעת חופש. החירויות שמהן אנו נהנים כיום קיימות משום שאנשים התעקשו להוסיף ולחלום, התעקשו להיאבק על חלומם, והיו מוכנים לשלם מחיר יקר כדי שיתגשם. מיליונים שילמו בעצם חייהם. לפיכך, חוב מצפוני הוא בעיני, לזכור את האנשים שבזכותם יש בעולם דמוקרטיות; את האנשים שבזכותם אנו חיים בארצנו כיהודים חופשיים; את הנשים שבזכותן אנו מורשות להחזיק חשבון בנק, ליהנות מזכויות ירושה, לבחור לעצמנו גבר, להשכיל ולרכוש מקצוע, לקחת חלק בפוליטיקה, לבחור ולהיבחר. מעת לעת, לפחות פעם בשנה, לפחות בחג הפסח, ראוי שנעלה בזיכרוננו אחדים מהמאבקים ההיסטוריים לחירות. ומעת לעת, בפסח לפחות, ראוי אולי שנזכור גם כי רוב בני האדם שחיים כיום ברחבי תבל – עוד לא זכו לצאת מבית עבדים.
זהו הזמן לגלגל בעיני רוחנו את הגלובוס, לעבור מדינה-מדינה, ולהכיר בכך שברוב מוחלט של המדינות- זכויות אדם בסיסיות הן בגדר חלום. האם גל ההתקוממות ששוטף היום את העולם הערבי יוביל להקמת משטרים שיש בהם יותר חירות? או שבהמשך הדרך בית עבדים אחד יוחלף באחר, אף אכזרי ממנו? אין עוררין שבלי חזון של חירות ובלי מאבק לחירות – אין חירות. ולכן, למרות הפחד הטבעי שהגעש הגואה סביבנו מעיר- דומה שעלינו לעקוב אחר המתרחש גם מתוך רגש של אהדה ושל תקווה שהרי ברור לעין כל שבורכנו ולנו יש את שלהם אין.
בכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים. בעיני, זהו ציווי מוסרי חשוב, אלא שבתי העבדים שהיו קיימים לאורך ההיסטוריה רבים מאוד, ובתי העבדים הקיימים כיום עוד רבים, וגם אם אשתדל מאוד לא אצליח לשוות בעיני רוחי את כל הנפשות האנושיות המייחלות לחירות. כיוון שכך, בפסח הזה, לצד המחשבות הכוללות על חירות, אקדיש זמן חשיבה מרוכז לאדם אחד שחירותו נשללת ממנו מזה למעלה מחמש שנים: לגלעד שליט. לגלעד שליט, שאולי בליל הסדר ידמיין את משפחתו יושבת ליד שולחן הסדר, ומדמיינת אותו: אותו, את שביו, ואת היום שבו יצא מבית עבדים ויחזור ויצטרף לשולחן.
יתכן שברגע מסוים בערב פסח, גלעד יחשוב על המוני המשפחות שמסבות עכשיו בישראל לחוג. ולו רק מפני שיתכן שכך הוא יחשוב – אני רואה חובה לעצמי לחשוב עליו באותו הזמן.
הכותבת היא חברת תנועה מזה שנים רבות, משפטנית בהשכלתה, תושבת העיר העתיקה בירושלים, פעילה חברתית בגופים ובפורומים ציבוריים ומוכרת כפעילה פמיניסטית רבת זכויות.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
