“בלעדי הנוער לא תיתכן תנועה” אמר זאב ז’בוטינסקי אבל בניגוד לעבר, הליכוד כבר לא מצמיח מנהיגות צעירה – הוא גורם לה לברוח למפלגות אחרות. אלו שבליכוד יכולים בנקל להתכנס תחת הקטגוריה : פראריים לא מתים, הם פשוט לא מתקדמים
פרויקט ליכודניק : בחזרה ל – 73′ – כיצד הופך הליכוד ללא רלוונטי – לחצו כאן
הכנסת ה – 19 תצא לפעילותה הממשית מחר. עתה, לאחר שקמה הממשלה יחלו מערכות השלטון את מסען לעבר שינוי המציאות בישראל של 2013. 49 פנים חדשות בכנסת אבל המפלגה היחידה שאין בה באמת פנים חדשות היא הליכוד : שכן, צחי הנגבי כיהן לא רק כח”כ מטעם הליכוד אלא גם כשר. ומה באשר למשה פייגלין ? מי שהתמודד על ראשות תנועת הליכוד ומי שנבחר כבר לכנסת ב – 2009 אבל נדחק בהליך טכני, אין אפשרות לומר עליו שהוא פנים חדשות. כל שאר 18 חברי הכנסת של הליכוד כבר כיהנו בה בכנסת הקודמת. וצריך לשים לב גם לעובדה הבאה : בליכוד אין אף מועמד מתחת לגיל 34. ומה עם הפרט הבא : אין בליכוד עוזרים פרלמנטרים חדשים. בקיצור : הליכוד נתפס כמפלגה ישנה. עתיקה. חסרת רלוונטיות. גם במובן האנושי. בייחוד בהיבט הצעירים. ואין תימה כי מרבית הצעירים פנו למפלגה שהבטיחה ש”יש עתיד”. קל היה למכור סיסמאות אבל מה נאמר על פעילי ליכוד שהתייאשו מהמערכת ופנו למפלגות אחרות ? ל”בית היהודי” למשל?
פעם, שימש הליכוד בית גידול למנהיגים צעירים שפנו אל הכנסת. אלו, לקחו חלק בתאי הליכוד השונים באוניברסיטאות השונות ומשם צמחו כמנהיגות עתידית צעירה והגיעו להנהגה הארצית בכנסת. ישראל כץ, צחי הנגבי, גלעד ארדן, דן מרידור, לימור לבנת, יריב לוין, דני נווה ורבים וטובים אחרים קרעו את סוליות נעליהם בפעילות לאומית באוניברסיטה והשכילו להתרומם מעלה מעלה כי היה מי שיקלוט אותם. ואם לא הגיעו להיות ח”כים הרי שפעילים פוליטיים של הליכוד באוניברסיטאות הגיעו לכל הפחות להיות עוזרים פרלמנטאריים ויועצי שרים, דירקטורים ומובילי חברה בישראל. כן, הם שאבו מתורת ז’בוטינסקי וממעשיו וחזונו של בגין והביאו את המטען הערכי שלהם לציבור.
הבעיה היא בעיה הרבה יותר חמורה ממה שנדמה. היא נובעת מהאווירה המעיקה שצמחה בליכוד בשנים האחרונות. בבחינת “כל דקלפים גבר”, הווה אומר, הכל מתבצע ברוח הבאה לידי ביטוי מובהק בסדרה “בית הקלפים”. משמעות הדבר היא שאני לא תומך במי שבמפלגה שלי אלא שאני מחסל אותו. אני מקדם את מי שאיננו ליכודניק. תשאלו למשל את יפעת קריב – לשעבר מינוי של סילבן שלום באחד ממשרדיו הממשלתיים והיום חברת כנסת מטעם “יש עתיד”. יפעת קריב היא אישה ראויה. לא ליכודניקית. אני בטוח שהיא תצליח בעבודתה הפרלמנטארית אבל נשאלת השאלה מדוע צעירי ליכוד רבים שיש באמתחתם את היכולת לתרום למערכת מוצאים את עצמם בחוץ?
לפני ההכנה לפרויקט הזה ביקשתי את רשותם של צעירי ליכוד מוכשרים, שנפלטו מהמערכת על אף שיכלו לתרום לה, לספר את הסיפור שלהם. כיצד הכשרון שלהם לא נוצל לטובת המדינה דרך המערכת הפוליטית אלא שהם יצאו החוצה והצליחו בשוק הפרטי. וכאלה כידוע יש לא מעט. מי שמסתובב במעגלים הפנימיים יודע בדיוק על מי אני מדבר.
אחת מהן אמרה לי כהאי לישנא : “ברוך השם שלא התקבלתי בסופו של דבר למשרת השר. יצאתי החוצה והיום אני פורחת. ובכלל, אני מסתכלת על ההתנהגות של חלק מהשרים ואני אומרת לעצמי – מדוע אני צריכה את זה? מה שכן, חבל שהשקעתי ימים ולילות רבים עבור הליכוד באוניברסיטאות. זה היה בזבוז זמן. בינתיים, הצבעתי ליש עתיד כי בליכוד אין עתיד. קח את לשכת ראש הממשלה כמקרה בוחן. מי שמביט עליה מבין שבשביל להגיע לשם אני צריכה להיות בבית היהודי ולא בליכוד. מי שפעיל ליכוד, מוכשר ככל שיהיה וסופרמן ככל שיהיה, בחיים לא יצליח להתקדם לשם. איך אמר דוד לוי ? קופים שירדו מהעץ? ככה מביטים בנו”.
ומה עם גבי קדוש ? אני מנסה להקשות.
“גבי קדוש הוא אדם קדוש. באמת. הוא אדם טוב לב שעושה רבות למען הציבור אבל הבט על הגיל שלו. הוא מעל גיל 40 לפחות והוא מהדור הישן. הנה, ראש הממשלה מחפש מזכיר ממשלה בנרות. יש לו כל כך הרבה מועמדים כשרוניים מהליכוד. צעירים איכותיים וטובים, חלק מהם מרצים באוניברסיטאות ואנשים מצוינים כלשעצמם. הוא אפילו לא יודע עליהם וכאשר הוא מביט בהם הוא מביט בהם על פי התדמית שהוא קיבע לעצמו : שהם פעילי ליכוד שטחיים כמו אלו שצווחים עליו במרכז. אבל מי שמכיר את המציאות יודע שזה לא כך. מצד שני, תסתכל על בנט. הוא התעקש לקחת את שלום שלמה. נלחם עליו כמנכ”ל המשרד שלו וברגע שזה לא הסתייע מינה אותו לראש מטה. מי בליכוד פועל ככה ? גלעד ארדן שפיטר את כל הצוות שלו? גדעון סער שהביא מנכ”ל ודוברת שעבדו עם יולי תמיר ? סילבן שלוקח ליכודניקים רק על מנת להיות העבדים השחורים שלו? ישראל כץ שיודע להשתמש בפעילי ליכוד אבל לתקוע אותם במקום? לימור שדיברה על הג’ובים במרכז ומסתכלת על הכשרוניים ביותר כעל סוג, תסלח לי, של ברברים?
ואתה יודע מה ? אין צורך לשלב פעילי מפלגה בלשכות השרים אבל הם יכולים למנות דירקטורים במועצות ציבוריות”.
“זה בלתי אפשרי. השבתי. ואת יודעת את זה”.
הבעה של אכזבה ניכרה בפניה : “אל תיתמם. לשרים ולח”כים נוח עם המצב שבו הפקידים שולטים עליהם. נוח להם שגם האנשים האינטליגנטים ביותר יהיו המשרתים שלהם. אתה היית שם כעוזר פרלמנטארי וכיועץ שר עם גדעון סער ואתה יודע בדיוק איך זה מתנהל. כאשר דוד שרן – יועצו לשעבר של שר האוצר התחמק מליכודניקים אבל דאג בדלת האחורית למינוי אנשי קדימה אף אחד לא הרים את קולו”.
הדגשתי : “הנה, אופיר אקוניס פועל אחרת. הלשכה שלו היא לשכה של ליכודניקים. אנשים ראויים. משכילים ואידיאליסטיים”.
היא השיבה :
“אקוניס לא מייצג. אתה יודע זאת היטב. הוא יוצא דופן ויוצא מן הכלל שאיננו מעיד על הכלל. אקוניס, גם בניגוד לרבים מהם הוא אדם עם לב טוב באמת שמנסה לקדם צעירים כי הוא היה שם”.
ומה המסקנה ?
“המסקנה היא לא לקח חלק בפעילות פוליטית של צעירים בליכוד אלא לבוא מלמעלה. קח את חוטובלי למשל. היא מעולם לא הצביעה ליכוד לפני שנתניהו ראה אותה בטלויזיה. היום היא סגנית שר מהליכוד. שיהיה לה לבריאות – אני אעשה זאת מ”יש עתיד” או מ”הבית היהודי”. ובכלל, אתה צריך להבין שהליכוד גמור. לא תבין את זה עכשיו – תבין את זה בבחירות הבאות. אבל אתה יכול להיות מרוצה כי מטפורית אתה הולך להיות סוג של פרארי. כמו שפרארי מייצרת סדרה מוגבלת מסוימת כך גם אתה תשתייך לסדרה מוגבלת. לא יהיו הרבה כמוך בעולם”.
במהלך הבחירות האחרונות נפגשה אחת המועמדות לכנסת מטעם הליכוד עם עיתונאית בכירה. שיחה שהייתה אמורה לקחת 5 דקות הפכה לשיחה ארוכה ומרתקת. שתיהן הפכו להיות חברות טובות והיום הן עושות פעילות ציבורית ביחד. היא אמרה לי : “תשמע, לפני שהכרתי אותה ציירו לי את הליכודניקית כסוג של ברברית שלא מבינה שום דבר. היום אני מבינה מה הפסדתי כל השנים. הזלזול הזה בפעילי ובפעילות ליכוד הוא אולי הדיסוננס הכי גדול של הפוליטיקה הישראלית. שרי הליכוד ונבחרי הליכוד בכלל מציירים חלק מהפעילים כנבערים. אתה כעיתונאי, אשר גם ככה יש לך תדמית שלילית על עסקנים, מאמץ את זה והתוצאה היא השקר הכי גדול בפוליטיקה הישראלית. אגב, מאז שהכרתי את המועמדת אני מבינה כמה אנחנו וראשי המפלגה שלך מפספסים. וחבל, כי מדינת ישראל מפסידה מזה”.
אני באופן אישי לא שמתי לב לדברים אלא שלפני שנתיים הסב את תשומת ליבי לעניין צעיר ליכודי מבית שמש. הוא אמר לי את הדברים הבאים : “שים לב, אבל אין לנו עתודה מנהיגותית. לא מפתחים אותה ולאף אחד לא אכפת. אבל אין מי שימלא את הוואקום הזה. הכל בתהליכי גסיסה וזה ימות בשנים הבאות. אתה אולי תראה זאת כבר בבחירות הקרובות”.
אמר, צדק ולא ידע עד כמה.
ובכלל, צעירי הליכוד נתונים בבעיה משום שהם התפצלו למספר קבוצות. מהרגע שהברזים נסגרו, התקציבים פסקו והנהגת התנועה לא מאמינה בצעירים הרי שאן דור עתיד. אם נביא בחשבון שחלק מהצעירים בתנועה תומרנו כמו בובות על ידי שרים מסוימים כנגד שרים וח”כים אחרים, נוכל להגיע בנקל למסקנה כי האידיאולוגיה מתה. לפחות בעניין הזה.
מקדמת דנא פעלו להם צעירי הליכוד. לפני מספר שנים מונו איתמר דוננפלד ועומרי אקוניס להיות רכזי הצעירים של התנועה. הם עשו ככל שביכולתם להשאיר את צעירי הליכוד עם הראש מעל המים. הם נלחמו עם אלעד המאירי, האחראי על הכספים בליכוד, על מנת שיתקצב פעילויות אבל לא ניתן להם גיבוי. גם המאירי, דרך אגב, עבר ל”יש עתיד”.
צעירים אחרים שנפגעו מהנהגת התנועה הפכו את דוננפלד ואקוניס לשעירים לעזאזל. במקום להצביע על האחראים האמיתיים בדמות מנהיגי התנועה הם בחרו להרוג את השליחים. מדוע? כי זה הכי קל וגם אין צורך באחריות רבה מדי.
אז לפני כמה שנים קמה לה קבוצת הדור הצעיר בליכוד. הקבוצה עשתה מספר פעילויות יפות אבל המציאות הוכיחה כי הליכוד מבחינת הדור הצעיר גמר את הקריירה.
ועדיין, ישנם תאי ליכוד באוניברסיטאות שונות בארץ אבל מי שמביט על הפעילים יודע שלמרות שהכישרון הרב שהם הולכים להציע למערכת הרי שהסיכוי שלהם להשתלב הולך להיות קטן עד אפסי. או כמו שאמרה לי פעילה של חיים אמסלם באשקלון, בעבר פעילה ידועה של הליכוד בעיר : “פראריים לא מתים, הם פשוט לא מתקדמים”.
ולמה הדבר יוביל ? לכך שבשנים הבאות מי שיכנסו לכנסת יהיו ידוענים כמו סתיו שפיר ואיציק שמולי וכך בעצם תגיע לסופה, לפחות בליכוד, משנתו של ז’בוטינסקי בעניין הנוער. מצד שני, כאשר רוב נבחריו לא מכירים באמת את האידיאולוגיה שלו ואחרים בזים לו ולתפיסותיו, הרי שזה יהיה סימבולי.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
