תם הטקס , מוחמד בכרי שקרן !
המקרה של סרטו של מוחמד בכרי "ג'נין ג'נין" הוא דוגמה מובהקת לסוגיות העומק במערכת המשפט. לאחרונה קיבל בית המשפט העליון החלטה סופית, האוסרת לצמיתות על הקרנת הסרט ומחייבת את בכרי בתשלום פיצויים. עם זאת, במשך 21 שנים הרס בכרי את שמם הטוב של החיילים, צה"ל ומדינת ישראל באמצעות התעללות משפטית.
בכרי, שחקן ובמאי ידוע, הוציא סרט מלא שקרים ועלילות נגד חיילי צה"ל. הוא האשים אותם בפשעים מחרידים נגד האנושות, וגרם לזעזוע בקרב השופטים שצפו בסרט. למרות זאת, נדרשה נחישות מדהימה של כמה לוחמים, יחד עם הגנה משפטית פרו בונו, של עו"ד נבות תל צור, כדי לאסור סוף סוף את הפצת הסרט ולקבל פיצוי.
הפרשה החלה כשבג"ץ התיר את הפצת הסרט, תוך מתן עדיפות לחופש הביטוי על פני הכפשת החיילים וצה"ל. השופטים בקושי הרשו לנציג הלוחמים לדבר ונתנו לבכרי אישור להפיץ את הסרט.
בנוסף לכך, היועץ המשפטי לממשלה סירב להגיש תביעת דיבה פלילית או להעמיד לדין את בכרי, בטענה שלא נהוג להשתמש באמצעים אלה. בעקבות זאת הגישה קבוצת לוחמים תביעת לשון הרע לבית המשפט המחוזי מרכז, שם קבע השופט כי בכרי שיקר ואין לו הגנה. עם זאת, השופט סבר בטעות כי לא ניתן למצות את הדין עם בכרי משום שהשמיץ קבוצה מסוימת של אנשים. גישה פגומה זו אושרה בערעור לבית המשפט העליון.
הפרשה הגיעה לסיבוב שלישי כאשר לוחם אחר הגיש תביעת לשון הרע בשל השימוש בדמותו בסרט. הפעם קיבל שופט במחוז מרכז החלטה שהצילה את כבוד המערכת והמדינה כולה בכך שהתגברה על שורה של מכשולים משפטיים.
יש הסבורים כי נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות התכוונה לסיים את הפרשה ברוח פסק הדין של בית המשפט המחוזי, ומינתה את השופטים השמרנים סולברג, מינץ ושטיין לדון בערעור. עם זאת, כאשר סולברג פסל את עצמו, השופט הפרוגרסיבי עמית החליף אותו, ויצר מחלוקת שהבליטה את הסוגיה העקרונית במערכת. שני השופטים השמרנים דחו את הערעור וקבעו כי בכרי יפצה את התובע ולא יורשה להקרין את הסרט. השופט עמית, לעומת זאת, קבע כי יש להתיר את הקרנת הסרט אם רק תוסר תמונתו של התובע.
לאחר שהרוב החליט להחרים את הקרנת הסרט ולדרוש פיצויים מבכרי, החיילים וההורים השכולים יכולים סוף סוף להרים את ראשם ללא חשש. עם זאת, קשה להבין כיצד צה"ל, היועצים המשפטיים ורוב שופטי בית המשפט העליון לא הצליחו לעצור לאלתר את רצח האופי שבוצע נגד החיילים והמדינה במשך 21 שנה. פרשה מעידה זו צריכה להדאיג את כולם, שכן היא מדגישה את הסבל העמוק במערכת המשפט ואת הצורך ברפורמה שתבטיח יחס הוגן וצודק לכל הצדדים המעורבים.
