ריבונות עכשיו

אחרי ההצגה הגרנדיוזית של תכנית המאה בבית הלבן לצד הנשיא טראמפ ומיטב ידידי ישראל במפלגה הרפובליקנית כמו טד קרוז ורון דסנטיס, ואחרי שלוש שנות ציפייה מהן שנה שלמה של דחייה – אסור בתכלית האיסור לחזור אחורה. אין לאן לחזור. ישראל חייבת לקיים את חלקה בתכנית המאה משום שלעולם לא תתקבל תכנית טובה יותר עבורנו. היות והפלסטינים לא מתכוונים לקיים את חלקם, ישראל גם מספחת את הישובים וגם קובעת רשמית את העובדות בשטח. ומכיוון שהפלסטינים לא יקבלו את התכנית (כצפוי מהם) ישראל תוכל גם לספח שטחים נוספים ואולי אף ליצור רצף טריטוריאלי בין ישובייה. הממשל הנוכחי לא יישאר לזמן רב. ייתכן שטראמפ יפסיד בבחירות ויעלה במקומו ממשל אוהד הרבה פחות בראשות ג'ו ביידן או ברני סנדרס, ולידם, הטירוף של ממשל אובמה ייראה כמו משחק ילדים. המפלגה הדמוקרטית הולכת ומקצינה בכל נושא, וישראל תהיה הראשונה להיפגע ממדיניות החוץ החדשה של נציגיה. לכן עלינו לקבוע את העובדות בשטח מהר ככל האפשר. הסיפוח עצמו צריך להיעשות שבועיים לפני הבחירות, כך העצימות של המהלך תישמר והצד השני לא יוכל לשנות נושא חזרה לסיפור המשפטי. לראשונה יש בוושינגטון ממשל כה אוהד שהוא מוכן להכיר בחוקיותם של היישובים ביהודה ושומרון. אסור לנו לפספס את ההזדמנות הזאת.   אוגנדה תציל? בהמשך לנושא הריבונות ביו"ש על ישראל לבצע מהלך ריבונות נוסף: במידה ואוגנדה אכן תסכים לקחת לשטחה את המסתננים, עלינו לחתום על הסכם איתם מהר ככל האפשר ולפתור אחת ולתמיד את הנושא. דרום תל אביב כבר מאופיינת במקומות שאין בהם יהודים בכלל, ומילה אחת בעברית לא נאמרת בהם. תושבי דרום העיר משוועים לחבל הצלה -עלינו לפעול ולסלק את הסיוט האריתראי מחייהם ומיד.