על דרכו של יצחק שמיר וראייתו הנכונה את הנולד

ליצחק שמיר שמור מקום של כבוד והערכה בדפי ההיסטוריה על תרומתו העצומה לתחיית עם ישראל במולדתו ההיסטורית והיחידה ,ואין עוררין על כך שמדובר באחרון מדור הנפילים

 ,אשר אורח חייהם האישי והמקצועי מאופיין בנטייה לטובת הכלל על פני האינטרסים האישיים,עם הסתלקותו מהחיים הפוליטיים הסתלקו יחד גם מאפיינים אלו מיתר המנהיגים

 

שמיר היה אדם אמיץ ונועז באופן בלתי רגיל לאדם מן הישוב, לא חשש אף להקריב את נפשו למען קידום רעיונותיו ולא היסס אף לחסל פיזית באופן אישי צוררים שמדיניותם מהווה סכנה להגשמת חזון החירות של עמנו,דוגמת  חיסולו של הרוזן פולקה ברנדוט שהיה נציב מטעם האו"ם על ארץ ישראל שגרס כי חובה למסור את הנגב וירושלים לערבים ולהפסיק את העלייה היהודית לארץ.

על אף מימדיו הצנועים  הוא היה אדם ענק בכל פרמטר אפשרי ,כריזמטי ,שנון,אמיתי ,ריאליסט ומאמין כצוק איתן בצדקת דרכו המדינית ,הוא לא ידע להיכנע לשום לחץ מארה"ב ובטח  לא ללחץ מהעולם הערבי כיוון שהאמין בכל מאודו שאילו נשכיל לקבוע עובדות בשטח מחד, ונגדע את ידו של האויב בכל הזדמנות אפשרית מאידך ,זו למעשה תהיה מדיניות ההסברה האידאלית לכל העולם המערבי על כך שעל נחלת אבותינו אנו שוכנים . ראייתו לטווח הארוך היתה חדה מאין כמותה,אין מנהיג אשר חיזק וביסס את ההתיישבות כמותו ובתקופתו תעשיית הבנייה ביהודה ושומרון עשתה חייל והיוותה מענה לצרכיהם של צעירים רבים ולאלו שאין ידם משגת לרכוש בית באזור החוף,מדיניות זו היתה חלק ממכלול תוכניות שנועדו בסופו של יום לגרום לאויב להתמוגג כעשן,וכך היה,בשנת 92' אש"ף בראשותו של ערפאת הארור היה על סף פירוק,לארגון הזה אזלו הכספים והמוטיבציה למאבק מול היד הנוקשה ששמיר הפעיל,צנחה לקרקע,אלא שעליית ממשלת רבין ופרס לשלטון הרסה כל חלקה טובה ,היא הפיחה רוח חדשה במפרשיו של אש"ף והחדירה בו את התקווה שהמאבק והרצח מקנה הישגים טריטוריאלים,כך נוצר מצב בו מי שמדינת ישראל דאגה לסלקו מירדן באותו ספטמבר השחור ,ומלבנון בשנת 82' במלחמת לבנון ה-1 ,מצא את עצמו מנהל ישות עצמאית ברמאללה ,קילומטרים בודדים בלבד מירושלים, ומייחל בכל דרך אפשרית ליישם את תוכנית השלבים לחיסול ישראל . מבחן המציאות ומבחן התוצאה מחדדים בכל אחד מאיתנו את המסקנה אליה הגיע שמיר בזמנו "הים אותו ים והערבים אותם ערבים,, מאז ומתמיד לא חל כל  שינוי בעמדתם של הערבים  לעומת זאת ישראל לאורך השנים משנה את מדיניותה לעיתים תכופות ,אינה מאמינה דיו בזכותו של העם היהודי על מולדתו מהירדן עד הים ונכנעת לכל לחץ מהמערב,את החולשה הזו הערבים מנצלים ומי שמשלם על כך זה חיילי צה"ל ואזרחים תמימים .שמיר הלך מאיתנו ולא ישוב עוד ,אילו היינו שואלים אותו כיצד הוא היה רוצה לראות את ישראל הוא היה משיב  :שמירה על כל הישובים ,בנייה מאסיבית ,הגדלת  הרוב היהודי,עידוד עלייה ,מאבק בלתי מתפשר בטרור. זו מורשת שמיר וכולי תקווה שנשכיל להגשים אותה ולנהוג על פיה ,כבר ראינו במבחן המציאות שהיא הראויה ביותר והמתאימה ביותר