מי אתה, ח"כ מנסור עבאס?

ח"כ מנסור עבאס- שותף שפוי או מסית סמוי?

מתי בפעם האחרונה נחשפתם לח"כ מהרשימה המשותפת שבפנים גלויות מספר על האינטרס המשותף שלו עם ראש ממשלה בישראל, בדגש על ראש ממשלה ימני?.
בנימין נתניהו, בחוכמתו, ומבלי שנשים לב, ידע ליצור סל של אינטרסים שאותם יוכל להשיג בשיתוף פעולה עם ח"כ בכיר מהרשימה המשותפת. קוסמות?, מפתיע?, לא אם מדובר בנתניהו.
עבאס, שמדלג מאולפן לאולפן, נהנה כעת מהחיבוק החם התקשורתי. לא מצמצץ, מיישיר מבט, וחושף כיצד הוא "מנצל" את רוה"מ.
באוכלוסייה הערבית, יש שיגידו שנתניהו הוא המנהיג הכי גדול שהיה לישראל. אני אישית מכיר מס' תומכים כאלה- ויש הרבה, מה שנקרא- שותפים רדומים. בקלפי, בוודאות, מ.ח.ל היה וימשיך להיות הפתק שלהם.
עבאס, מציב את עצמו לכאורה כשותף פוליטי לשעת אינטרס. הוא התבדל מחבריו למשותפת, הניח את ההסתה בצד, ובעצם עלה לשחק במגרש של הגדולים. עבאס מבין, שלמשותפת אין כל סיכוי לשבת סביב שולחן הממשלה בשנים הקרובות. עבאס משחק את המשחק. המשחק הפוליטי, משחק שאותו חברי המשותפת לא מכירים מסתבר.
במקום לשרת נאמנה את הציבור ולדברר את הפעילות החברתית כלכלית שלהם, ויש כזו, הם עושים ההיפך. כל משפט מסית כנגד צה"ל, יוצר בצד השפוי, תסיסה שמביאה עימה ליבוי שנאה לציבור שבסה"כ רוצה למגר את הפשע, חינוך, מקומות עבודה ובמילה אחת- יחס.
הציבור הערבי המתון משווע לנבחרי ציבור ממלכתיים, לא מסיתים, שותפים שפויים.
עבאס כאמור, נראה כאחד שיישם זאת בערמומיות ובתחכום חיובי. בסופו של יום, עבאס, מצטייר אולי כשחקן לגיטימי, אך נתניהו, בניסיונו הפוליטי, הוא זה שמנווט ומנהל את כל המשחק, מ- א' ועד ת'. כך זה היה, ועד להודעה חדשה, כך זה יישאר. נתניהו בהבנתו, רצונו ועזרתו, ממשיך לפעול למען הסיוע האלמנטרי למגזר הערבי.
עצם האידיליה שנרקמה בין נתניהו לעבאס, מסקרנת. נתניהו, מתבלט כמנהיג היחיד מזה עשרות שנים שמעניק ונותן תקציבים לחברה הערבית. המנהיג שפעל בעבר ופועל גם היום לטובת הציבור הערבי מבין כל ראשי סיעות הבית. נתניהו, ממצב עצמו כמנהיג הימני היחיד שבאמת דואג לציבור הערבי וכאחד שמבין יותר את צרכיהם. לדוגמא, הציבור הערבי נהנה כיום מתקציב גבוה של 15 מיליארד ₪ תחת תוכנית 922 בשיתוף השלטון המקומי בראשות חיים ביבס. תוכנית זו תסייע לחברה הערבית לשפר את איכות חייה ולטפל בתשתיות, חינוך, ביטחון פנים וכו'. נתניהו בהתנהגותו ופעולותיו, מאתגר את הרשימה המשותפת.
עבאס מבין ,שנכון להיום, מי שירצה להנהיג בעתיד את הציבור הערבי בישראל, צריך לדאוג בראש ובראשונה לאזרח הערבי ולצרכיו. לא לאיראן, לא לסוריה, לבנון או אפילו במידה מסוימת גם לשכנינו הפלשתינים. המשחק השתנה, ועבאס קורא את המפה. ההכרה של מדינות המוסלמיות בישראל, פתח הזדמנויות גדולות עבור ישראל ואזרחיה. עבאס רואה את מדינת ישראל רוקמת קשרים עם העולם המוסלמי ורוצה גם הוא לקחת חלק בתהליכים מעין אלו.

כל עוד נתניהו פועל למען המגזר הערבי, אין סיבה שמנהיגי המשותפת לא ישתפו פעולה. הציבור הערבי זועק שנים רבות ליחס, לאיכות חיים. עצם עלייתו של עבאס לכותרות המהדורות, מנציח בדרך הכי קלאסית, את הסטטוס שנתניהו יצר לעצמו- ה-מנהיג היחידי שדואג לערבים.

ימים יגידו, אם האתגר הזה שנתניהו יצר, יגרום לחברי המשותפת "לחזור בתשובה". יישור קו של מנהיגי החברה הערבית חייב לקרות- לא רק עבור מדינת ישראל, אלא גם עבור האוכלוסייה הערבית בפרט.