הקשר בין סערת יציאת הכנסת לפגרה לחוק הגיוס:

סערה התעוררה בערוצי התקשורת על רקע היציאה הקרובה של הכנסת לפגרה בהתאם למסר שחברי הכנסת מעדיפים את טובתם הפרטית ולכאורה אדישים לסבלם של החטופים ומשפחותיהם. זאת, בהתאם לטענה שיציאת הכנסת לפגרה עשויה להכשיל את הסיכויים ״לממש״ הזדמנות מדינית להחזיר את החטופים. 

ואכן איך היה מגיב כל הורה או קרוב משפחה של חטוף שסיפרו לו ש״החופשה״ של חברי הכנסת חשובה יותר מהילד שלו? כך שלמעשה לא רק שמדובר בטענה פופוליסטית אלא ברשעות של ממש.

ראשית, מאחר והכנסת היא זאת שיוצאת לפגרה בעוד שהממשלה היא זאת שאמונה כדין על השגת המתווה להסכם חטופים ומשרדיה ממשיכים לתפקד כרגיל. ברי, אין לפגרה למעשה שום משמעות אופרטיבית על יכולתה של הממשלה לקדם עסקת חטופים בעוד שאין מניעה לכנס את מליאת הכנסת במקרים דחופים. למשל, עסקת שליט הושגה בעת שהכנסת הייתה בפגרה.

לכן, לאור כל האמור לעיל, לא מן הנמנע שנשאל את עצמינו בכל זאת מה מטרת הקמפיין סביב הפגרה, מלבד הטנטרום הקבוע של השמאל על כל צעד ושעל של ממשלת הימין. על מנת לענות על כך, יש לשים לב לקמפיין פופוליסטי נוסף בעניין חוק הגיוס שיש להתפתחויות לגביו יכולת לשפוך אור בענייננו.

מה הקשר בין הקמפיין הפופוליסטי של יציאת הכנסת לפגרה לבין חוק הגיוס?

מלבד העובדה שפסטיבל הצביעות הקבוע סביב הדיון בגיוס החרדים לא יכלה להיות צורם יותר ושבאה כשנה וחצי בלבד לאחר כהונת ממשלת ״השינוי״ שישבה בהרכבה בקואליציה ללא חרדים ולא קידמה הצעה שתסדיר את נושא השוויון בנטל. בעוד אותם אנשים שישבו באותם הממשלה הם אלו אשר עומדים בראש המבקרים נגד חוק הגיוס שהוצע על ידי הממשלה.

היום בסיומו של יום מתוח במיוחד בקואליציה על רקע חוק הגיוס עם מחלוקות בין החרדים לימין בעוד היועצת המשפטית דוחה כל הסדר שהממשלה מציעה. מה שלטענת גורמים בממשלה מדרדר את הקואליציה לבחירות בשל שיקולים פוליטיים מצידה של היועצת להפיל את הממשלה.

שכן לעניין הפגרה, על רקע הקריאות ״בחירות עכשיו״ שנשמעות בהפגנות השמאל ובכלי התקשורת אשר מקדמים את הפלת הממשלה על ידי חוק הגיוס, לא עולים בקנה אחד במידה והכנסת אכן תצא לפגרה של כמה חודשים. במהלכם יאלצו להמתין כאמור עם תכניתם להוציא לפועל הצעת אי אמון להפיל את הממשלה.