להתחיל מחדש : פרשת בראשית

כהרגלו מדי שבוע, גם השבוע, אלי כהן עם הפרשה   "ומעץ הדעת טוב ורע – לא תאכל ממנו" וַיְצַו יְהוָה אֱלֹהִים, עַל-הָאָדָם לֵאמֹר:  מִכֹּל עֵץ-הַגָּן, אָכֹל תֹּאכֵל.  וּמֵעֵץ, הַדַּעַת טוֹב וָרָע--לֹא תֹאכַל, מִמֶּנּוּ:  כִּי, בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ--מוֹת תָּמוּת.  ( בראשית א', ט"ז-י"ז) פרשת בראשית מתארת את הסיפור הידוע על אדם וחווה, שאכלו מפרי עץ הדעת בגן-עדן. האירוע הזה באמת מזעזע, בהתחשב בעובדה שהאדם הראשון שמע את המצווה שלא לאכול את הפרי, ישירות מן האלוקים. ובכן, מה השתבש? ה' אמר לאדם: "ומעץ הדעת טוב ורע – לא תאכל ממנו". אבל האדם הראשון רצה לנקוט אמצעי זהירות יתרים, ולכן כאשר דיווח לחווה על הציווי, הוא אמר לה גם לא לגעת בעץ כפי שאומר המדרש. הנחש השתמש בשינוי הזה כבסיס למזימה הערמומית שלו. הוא שאל את חווה – "מה הסיפור עם העץ הזה?" ועל כך השיבה חווה, שהאלוקים אמר לא לאכול ממנו וגם לא לגעת בו. בנקודה זו, כפי שאומר המדרש, דחף הנחש את חווה אל העץ ואמר לה – "רואה? נגעת בעץ ולא קרה לך כלום!" חווה נבוכה, והנחש מנצל זאת להנחתת מכת המוות ואומר: "אלוקים אמר לכם להתרחק מהעץ רק כדי לשמור על מעמדו. את יודעת מאין הייתה לאלוקים היכולת לברוא את העולם? מזה שהוא אכל מפרי עץ הדעת! עכשיו את מבינה למה הוא רוצה שכל האחרים יתרחקו ממנו!" "אבל", ממשיך הנחש, "את נגעת בו... ושום דבר לא קרה! אז תמשיכי הלאה וגם תאכלי ממנו!" חווה אכלה, ועד היום אנחנו חשים בתוצאות. עכשיו, לפי רצף ההתרחשויות הזה. העובדה שהאדם הראשון אסר על חווה לגעת בעץ הייתה אמצעי זהירות, שבא למנוע את הסכנה שסימל העץ.  כשבונים בניין  עושים גדרות סביב בורות מסוכנים כדי שיסמנו את הסכנה ולהתריע עליה ולמנוע מעידה , האדם הוסיף מדעתו לא לגעת בעץ רצה להרחיק ולמנוע הפרה של דברי ה'? אבל טעותו של אדם הראשון הייתה בכך שהוא לא מסר לחווה את ההבדל הברור בין מצוות האלוקים, לבין גדר הביטחון של האדם. זו הסיבה שלאורך ההיסטוריה היהודית כולה, התאמצו חכמינו רבות לעשות בקביעות את ההבחנה בין מצוות התורה לבין מצוות הרבנים (מצוות דאורייתא לעומת מצוות דרבנן). טעותו הפטאלית של אדם הראשון הייתה בכך שלא הדגיש בבירור את השוני הזה. מכאן המסר כשיש סטייה מהדרך או מן העיקר יש לתת הסבר לבל תהיה פרשנות שונה ממה שהתכוונו אליו. שבת שלום אלי כהן ירושלים לנצח