הקונספציה נכשלה, ונכשלת שוב !

הקונספציה של פגע וברח נכשלה, גלנט מפקיר לוחמים , מדיניות ההכלה של נתניהו מול גלנט והרמטכ"ל נכשלת שוב.

במשך תקופה ארוכה מערכות השלטון, מערכות הביטחון ובכלל והמוסדות הישראליים הובילו אותנו להאמין בדוקטרינה מסוימת: האמונה שצה"ל בלתי מנוצח, שחמאס נרתע מפעולותינו ושהענקת סיוע כלכלי ואפשרויות תעסוקה לתושבי עזה יבטיחו שקט בגבולותינו. סבלנו תוקפנות קלה, מדי פעם בלוני תבערה, ואפילו אובדן חיילים. הכל תחת מעטה שמירה על הסדר, משוכנעים שחמאס עדיין בשליטה.

ואולם, אירועי ה-7 באוקטובר ניפצו אשליה זו והובילו לאמונה שיש צורך בגישה תוקפנית יותר, כזו שאינה מבדילה בין לוחמים ללא לוחמים. ההצלחות המוקדמות בעימות, כך נראה, אישרו אסטרטגיה של מעורבות עם האוכלוסייה המקומית והדגימו שצה"ל יכול לאמץ טקטיקות חלופיות. אך אופטימיות זו הייתה קצרת מועד. האסטרטגיה הראשונית שהציעו הרמטכ"ל ושר הביטחון גלנט, שנמנעה מהקמת ממשל צבאי והעדיפה טקטיקות "פגע וברח", התפרקה במהרה. התברר שאזורים שננטשו על ידי צה"ל הפכו פשוט לבתי גידול להתעצמות מחודשת של חמאס.

דפוס זה של נסיגה וחזרה למעורבות הוביל למעגל של הרס ובנייה מחדש, כאשר חמאס צובר כוח באזורים שאובטחו בעבר על ידי צה"ל. הדבר הביא לחידוש ירי הרקטות על יישובי עוטף עזה ואפילו אשקלון, מה שממחיש את כישלון הגישה האסטרטגית הנוכחית. ההסתמכות על כוחות מיוחדים, חיל האוויר ומודיעין, תוך הדרה של זרועות צבאיות אחרות כמו חיל השריון, הוכחה כלא מספקת.

יתרה מזאת, היחס לחיילים, ובמיוחד אלו מיחידה 100, לאחר מעורבותם, מהדהד את הצעדים השגויים שנראו בפרשת אלאור אזריה. רדיפתם של חיילים אלה על ידי הפרקליטות הצבאית, בהנחיית הרמטכ"ל, בניסיון לכאורה לרצות גורמים בינלאומיים, עושה עוול לצה"ל ולמדינה. שחרורם של קטעי וידאו ערוכים לתקשורת, שמרמזים על מעשים פסולים מצד חיילים אלו, רק פוגע עוד יותר בתדמיתו ובמורל הצבא.

כישלונו של שר הביטחון גלנט להסתגל או ללמוד מטעויות העבר מציב אותו בעמדה שלילית בהיסטוריה, ומסמן את כהונתו כלא אפקטיבית במיוחד. מאידך, ראש הממשלה נתניהו נושא באחריות העליונה למצב הנוכחי, לאחר שהיה דמות מרכזית בעיצוב תורת הביטחון השלטת בשני העשורים האחרונים.

חוסר יכולתו להתעמת עם העמדות המקובעות בתוך צה"ל ובגופי הביטחון או לבצע בהן רפורמה רק החריף את הבעיה. החלטותיו עם שובו לתפקיד, ובמיוחד המינויים שביצע, משקפים היעדר ראייה אסטרטגית. מינויו של צחי הנגבי לעמוד בראש המועצה לביטחון לאומי, במקום דמות אסרטיבית יותר שמסוגלת לאתגר את ההנהגה הצבאית, היה שגיאה משמעותית.

כניעתו של נתניהו כאשר רצה להחליף את המזכיר הצבאי, ורמטכ"ל התנגד.

השילוב של ראש המל"ל חלש, ומזכיר צבאי לעומתי, כאשר לראש הממשלה אין אמון בו.

 מדיניות ההכלה של נתניהו מול גלנט ורמטכ"ל נכשלת שוב.