הקואליציה בשרות הדיפ סטייט עכשיו לשכת עורכי דין

הצעת חוק של חנוך מילבצקי שינוי דמי חבר בלשכת עורכי הדין היא תיקון לא נכון , כי היא משרתת ומשאירה שבעתיד הנושא יתוקן ע"י שר משפטים אחר, רק לשכה וולונטרית תביא את השינוי.

תפקידו של שר המשפטים בהקשר זה שנוי במחלוקת במיוחד. המבקרים טוענים כי מתן שליטה לשר על תפקידיה הכספיים והמנהליים עלול להוביל לניגודי עניינים. שר המשפטים, שהוא מינוי פוליטי, עשוי להשתמש בכוח הזה כדי להשפיע על לשכת עורכי הדין לרווח פוליטי, במקום להתמקד באינטרסים של מקצוע עריכת הדין והציבור.

מנגד אם שר משפטים קובע את גובה האגרה, מחר מגיע שר משפטים אחר והוא תחת לחץ פוליטי של לשכת עורכי הדין הוא מעלה את דמי החבר.

לכן לא צריך לעשות מהלך הפיך.

האם החברות בלשכת עורכי הדין צריכה להיות וולונטרית?

בהתחשב באופי הפוליטי של לשכת עורכי הדין, הן מבחינה היסטורית והן כיום, הרעיון להפוך את החברות לוולונטרית צבר תאוצה. המבקרים טוענים כי חברות חובה יוצרת מונופול שאינו משרת בהכרח את האינטרסים של כל עורכי הדין. על ידי הפיכת החברות להתנדבותית, לעורכי דין יהיה את החופש לבחור אם הם רוצים להיות חלק מהאגודה או לא, מה שעשוי להוביל לארגון תחרותי ויעיל יותר.

מניעת פוליטיזציה

אחד הטיעונים המרכזיים בעד חברות מרצון הוא מניעת פוליטיזציה. אם החברות היא וולונטרית, סביר להניח שלשכת עורכי הדין תהפוך פחות לכלי לקידום אג'נדות פוליטיות. הסיבה לכך היא שהיא תצטרך להיות קשובה יותר לצרכים ולאינטרסים של חבריה כדי לשמר אותם, ולא להסתמך על דמי חבר חובה.

יציבות בתוך שינויים פוליטיים

יתרון נוסף של חברות מרצון הוא יציבות. נכון לעכשיו, הפיקוח על דמי החבר מוצע להיות בידי שר המשפטים. המשמעות היא ששינוי השר עלול להוביל לשינויים באגרות ובתקנות אחרות, ולגרום לחוסר יציבות. לשכת עורכי דין וולונטרית תהיה פחות חשופה לתנודות כאלה, שכן היא תהיה כפופה להחלטות חבריה ולא למינויים פוליטיים.

שיפור סטנדרטים מקצועיים

חסידי חברות מרצון מאמינים שזה יטפח סביבה דמוקרטית יותר בתוך מקצוע עריכת הדין. עורכי דין שיחושו כי לשכת עורכי הדין אינה מייצגת כראוי את האינטרסים שלהם לא ייאלצו עוד לשלם דמי חבר. הדבר עשוי לדחוף את האגודה להיות קשובה יותר ואחראית יותר לצרכי חבריה, ובכך לשפר את הסטנדרטים והשירותים המקצועיים.

מנגד, יש הטוענים כי לשכת עורכי הדין חזקה ואחידה חיונית לשמירה על סטנדרטים מקצועיים גבוהים ולמתן קול קולקטיבי לקהילה המשפטית. הם חוששים שחברות וולונטרית עלולה להחליש את השפעת האגודה ואת יכולתה להסדיר את המקצוע ביעילות.

בסופו של דבר, ההחלטה להפוך את החברות לוולונטרית תלויה באיזון בין היתרונות של גוף מקצועי מאוחד לבין חופש הבחירה של הפרט. הוויכוח נמשך כאשר הקהילה המשפטית שוקלת את ההשפעה הפוטנציאלית של שינוי כזה על המקצוע בכללותו