הסקרים רחוקים מדיוק

הסקרים האחרונים מראים שגוש הימין עובר להוביל והליכוד עובר את כחול לבן. לפי שלוש מערכות הבחירות האחרונות השמחה מוקדמת, שלא לומר מוקדמת מדי. יש עוד המון עבודה לעשות   הנה תופעה : בתקשורת מתחילה להצטייר תמונה כאילו אנחנו מובילים בסקרים והמגמה השתנתה. אז ראוי לחשוב על כך שוב משום שהדבר יוצר שאננות. המציאות מראה שכמעט ללא יוצא מהכלל מ - 1996 כל הסקרים והתחזיות פשוט לא נכונות. חלק מהסיבות לכך הן שישנו קהל מצביעים שלא מחליט מה יצביע עד הרגע האחרון. בחירות 1981 ובחירות 1988 הוכיחו בכלל שיכול להיות אירוע או שורה של אירועים שהם לכאורה קטנים אבל כאלו שיכולים להכריע בחירות : ב - '81 זכורים בעיקר דודו טופז עם הצ'חצ'חים שלו ותקיפת חיל האוויר בעיראק. בבחירות 1988 נרצחו רחל וייס ושלושת ילדיה ז"ל בפיגוע ליד יריחו ולדעת רבים היה זה אירוע ששינה לא מעט מתוצאות הבחירות.   החלטתי לבחון את שלושת מערכות הבחירות האחרונות :   בחירות 2015 הן אולי המפורסמות יותר מכל : הליכוד עמד על 22 מנדטים וסיים עם 30. מבט על המפלגות האחרות מראה שהתוצאות, כאשר מדובר בלא מעט מפלגות, שונות לחלוטין ממה שסקרי היציאה העריכו. ראו לדוגמא כאן :  סקר בחירות 2015    בבחירות 2013 הסיפור לא שונה מהותית. הליכוד ישראל ביתנו עמד על 34 וסיים עם 31. יש עתיד עמדה על 11 וסיימה עם 19. להרחבה ראו כאן : סקר בחירות 2013    בחירות 2009 מראות שדבר דומה התרחש אם כי לא זהה : לליכוד צפו 26 מנדטים והוא סיים עם 27. אבל, שימו לב לקדימה : צפו לה 23 והיא סיימה עם 28, בין השאר, הודות לקמפיין המבריק "ציפי או ביבי". לישראל ביתנו צפו 19 והיא סיימה עם 15. לעבודה צפו 17 והיא סיימה עם 13. למר"צ צפו 6 והיא סיימה עם 3. להרחבה ראו כאן : סקר בחירות 2009   מה משמעות הדבר ? שאסור, פשוט אסור לנו, להיות שאננים. עוד 20 יום נדע האם אנחנו בדרך להקמת ממשלת שמאל שהאידאולוגיה שלה כל כך מופרכת וחסרת אחריות לבין ממשלת נתניהו שקולה ונבונה.