הליכוד מאבד את הזהות שלו
מפלגת הליכוד סובלת מכיבוש עויין : אלפי מתפקדים לא מצביעים מח"ל ומשפיעים על הליכוד. זה עיוות הדורש תיקון
תנועת הליכוד יצרה חוקה דמוקרטית שההשפעות שלה מביאות לאובדן הזהות של הליכוד. כך בשנות ה - 90 התפקדו אלפי חרדים. אחריהם הגיעו היהדות המשיחית מסגנונו של פייגלין וקבוצת שטרן, אלון חסן מנמל אשדוד, התפקדות של המגזר הערבי, ועכשיו תנועת הקבלה המשיחית.
כל הגורמים שהוזכרו הם מתפקדים למען השפעה על הליכוד אך לא מצביעים ליכוד.
הליכוד נמצא בתהליך של כיבוש זוחל על ידי קבוצות אינטרסנטים בעלי אינטרסים זרים שמסכנות את קיומו.
״אתה לא חותם לליכוד, אתה חותם בשבילי, נרצה או לא נרצה הליכוד מפלגת שלטון״
הבלוגרית טל שניידר מנסה להבין מהיכן מגיעים 26 אלף המתפקדים החדשים שהצטרפו לליכוד מראשית 2014?
מסמך, משעשע בתמימותו הגיע לידי ובו פירוט תסריט לשיחת טלפון יזומה בין טלפן/נית מטעם תנועת הקבלה למתפקדי ליכוד פוטנציאלים. נייר ההדרכה שעל פיו צריכים הטלפנים להציג את היעדים של גיוס מתפקדים לליכוד פורט על נימי האחדות בעם, בתקופה של אחרי המלחמה ומציע אידיאולוגיה של ערבות הדדית וסולידיריות חברתית (״להכין תכנית לאיחוד עם שתונח על שולחן הממשלה״) כאלמנט המרכזי האמור למשוך אנשים להתפקד לליכוד ולהשפיע מבפנים.
סיעת ׳ביחד׳, שהכניסה 4 חברי מועצת עיר לפתח תקווה, ומחוברת לצמרת הליכוד באמצעות יועצו הפוליטי של ראש הממשלה, גבי קדוש, מציעים למתפקדים להשפיע מבפנים, באמצעות קבוצות לחץ, כפי קבוצות הקיימות כיום בליכוד. בעבר אנשיהם טענו שהם פקדו 5000 איש לליכוד בחודשים האחרונים.
בתוך הליכוד יש קבוצות התקפדות נוספות: אלפי אנשים באשקלון, בהובלתו של ראש עירית אשקלון, איתמר שמעוני (בעבר הוא פקד עבור קדימה, אח״כ הבית היהודי). היום יש לשמעוני קבוצת השפעה ענקית בתוך הליכוד. יש קבוצות ההתפקדות הגדולות מן ההסתדרות (רועי שרעבי, יו״ר סיעת הליכוד בהסתדרות) ויש את קבוצות אנשי יש״ע (שבח שטרן ועוד).
אך בסיעת ׳ביחד׳, כך על פי הטלפנים שלהם, לא מחפשים השפעה ישירה על החלטות בנושא נמלי ישראל או הרחבת ההתנחלויות, אלא קבוצת לחץ פנימית שתדרוש את אחדות העם. מונח מעט אמורפיי עבור הפוליטיקה הישראלית. הם חוזרים ומדברים על התפקדות למען מטרות חברתיות, מדגישים התנדבות חברתית, פוליטיקה נקיה וכו׳ -אך מעבר לסיסמאות לא נכנסים לפרטים ממשיים. אני מביאה כאן את המסמך המלא, כי הוא מאפשר הצצה לאופן שבו אנשים מנהלים את שיחות הטלפון האלה, בהן משכנעים אנשים להתפקד (״לא חובה באשראי, אפשר גם בהוראת קבע״)
