האיש שהולך להביא לסולחה הגדולה בין טראמפ לביבי

בתקופת כהונתו של טראמפ כנשיא ארצות הברית היחסים בינו לנתניהו היו חזקים ועמוקים בעוד הם השיקו יחד רבים מהנושאים החשובים במדיניותם, משיתוף פעולה הדוק בסוגיות ביטחוניות, להסכמי השלום במזרח התיכון עם המדינות הערביות, העברת השגרירות האמריקאית לירושלים ועוד׳. כיום על רקע הסקרים המנבאים את זכייתו של טראמפ ברצוננו להעריך את עוצמת שיתוף הפעולה הצפוי בינו לבין ממשלת ישראל במידה ויבחר.

כמובן שיחסים בין מנהיגים הוא דבר מורכב בעוד כל פעולה של מנהיג פוליטי בינלאומי, במיוחד כאשר היא קשורה להחלטות מדיניות חשובות, עשויה להשפיע על היחסים עם מנהיגים אחרים. אולם נראה שמאז כניסתו של ביידן לתפקיד, לאור ברכתו של נתניהו שינתה את הדינמיקה בין המנהיגים,  ויעידו על כך התקפותיו הפומביות החוזרות ונשנות של טראמפ נגד נתניהו, שדווח אז שהעיד שנפגע מהתנהלותו של נתניהו לאחר הבחירות לנשיאות ארה״ב.

ברכתו של נתניהו לביידן נתפסה אז כחלק מהמאמץ לחזק את הקשרים עם הממשל האמריקני החדש בשיתוף פעולה עתידי. בהיותו מנהיג פרגמטי הניסיון של נתניהו להקנות את תמיכתו של ביידן והממשל האמריקני החדש למען מטרות ישראל, בלהדגיש את ההיסטוריה המשותפת בין שתי המדינות ואת התרומה המשמעותית ליחסי הביטחון והכלכליים בכניסתו לתפקיד.

אולם נראה שאותה ברכה על רקע האווירה הסוערת סביב הפסדו בבחירות של טראמפ והאמוציות שאפפו את אירועי הקפיטול, ככל הנראה נתפסו בעיניו של טראמפ באותה עת ככפיות טובה, או חמור מכך כאשר מדובר באדם כמוהו – כצביעות. אם כן, החשש הוא שהחתול השחור שעבר בין המנהיגים עלול להשפיע בעתיד, או להפחית את התמיכה או התיאום בין ישראל לארה״ב במידה וטראמפ אכן יזכה בבחירות כפי שעולה מן הסקרים בארה״ב וכפי שאנו מייחלים.

מקובל להניח בתרבות ההמונים שדונלד  טראמפ הוא אינה דמות רציונלית, בעוד שבפועל טראמפ מבין את היתרון האסטרטגי בהרתעת האויב ביצירת החשש מתגובה חסרת פרופורציות. בהתאם לכך מדיניות החוץ שלו ובניגוד לנתניהו מגלה נכונות (לפחות כלפי חוץ) להפעיל את הכוח הצבאי שעומד לרשותה של ארה״ב .

אפילו במהלך תכנית הפטריוטים המזוהה עם הימין, בשבועות האחרונים לאחר הצהרת תמיכה של יינון מגל בדונלד טראמפ, זכה להערה מאיתמר פליישמן בנוגע לטמפרמנט של טראמפ בחשש שאם טראמפ יבחר לאור יחסיו עם ביבי עלול לפגוע בישראל, שעל כך ענה לו ינון מגל שאם יש בעיות ביניהם ״אנחנו נסדר אותם״.

ואכן, הרציונלית של טראמפ גם כאיש עסקים בעבר, היא מה שתסלול בסופו של דבר את שיתוף הפעולה המחודש בין נתניהו וטראמפ, במידה ואכן יבחר למרות משקעי העבר. כמו כן, מאחר והבייס של שניהם מעוניין בשיתוף פעולה מחודש בין המנהיגים שכבר הוכח כפורה ויעיל במיוחד. מאחר ומשקעים אלה ששייכים בין היתר לגאווה ואגו מצד המנהיגים,  בסופו של דבר בטלים בשישים על רקע האינטרסים המשותפים והלחצים הפוליטיים וזו הנקודה שינון מגל זיהה כמי שמכיר יותר טוב מכל אחד אחר את כוחו של הבייס, כמי שמחזיק אותו בעבור נתניהו.

אולם, אין להמעיט בחשיבות של לנקות את האווירה העכורה בין המנהיגים והעבודה שטראמפ פגוע מתניהו שעדיין מצריכה מענה. החיבוק התקשורתי שמקבל טראמפ מערוץ 14 בהובלת יינון מגל, הוא צעד ראשון וסמלי בקריאה לפיוס מהבייס של נתניהו שמעוניין שטראמפ יבחר כמי שמבקשים ממנו לשים בצד את כעסי העבר ולפתוח דף חדש עם נתניהו.

השפעתו הרבה של יינון מגל כמעצב דעת הקהל המוביל בישראל אינה מוטלת ספק וככזה, עלינו להיות בטוחים שהוא ממזמן על הכוונת של יועצים פוליטיים וראשי סגל של סנאטורים אמריקאיים ואנשי תקשורת בכירים שמקבלים את מסריו כאשר הם מעוניינים לקבל תמונת מצב מייצגת של הפוליטיקה הישראלית.

אולם היופי ביינון מגל שהוא מתנהג כאילו שאינו מודע כלל להשפעתו הרבה בציבור, תוך כדי שהוא משרה אופטימיות ומשלב הומור שחשובים בעת הזאת לעם. הפשטות והנכונות לזרוק את כל המניירות מהחלון מרגשת ונוגעת ללב וחשוב מכך שמה את הצופים בפרופורציות ומעניקה להם מפלט ותחושת ביטחון בימים טרופים אלו. במובן זה הוא חריג בנוף הישראלי ומבלי לשים לב מקדם צעדים חשובים ברמה הלאומית, כמי שמייצג את נתניהו מול הציבור ובתקשורת הישראלית שבה נתניהו לא נוכח מספיק.