דגל הדיו מול דגל ועידת התרבות של הארץ
ירושלים צריכה את ברקת, ארדן תוקף את סער, ליברמן משרת השמאל הקיצוני, דרישה להחזר הגרעון מהבחירות, רמי לוי במתקפה, יש חבר לציונות בבריטניה
גלעד ארדן נגד גדעון סער
ביום חמישי תקף סער את ממשלת הליכוד בסוגיית הביטחון, הליכוד הוציא נגדו תגובה חריפה וכינה אותו טוקבקיסט.
אמש תקף השר ארדן את סער ואמר שסער מגלה חוסר התמצאות וחוסר הבנה וכי המניע שלו הוא פוליטי.
זאת הפעם הראשונה שגורמים בליכוד תוקפים את סער בפומבי. סער צריך להפנים שההתקפות שלו כבר חורגות מהמלחמה האישית בראש הממשלה. ארדן הוא השר לביטחון הפנים ולתקוף את הממשלה בנושא הביטחון זה גם לתקוף את ארדן, גם את יעלון וגם את השר ישראל כץ המופקד על תיק המודיעין.
מאז שסער פרש מהפוליטיקה ארדן וכץ הם חברי הקבינט הביטחוני ושניהם קפצו כיתה מעליו בפוליטיקה. לסער מעולם לא הייתה אחריות ביטחונית מה שיש לכץ ולארדן; בקיצור, סער צריך לעשות חשב מסלול מחדש, זאת מאחר והחלל שהוא הותיר אחריו בליכוד נתפס על ידי אחרים, הוא לא יכול לתקוף את ממשלת הליכוד ולצפות שכולם יצפו מהצד כאילו זה מאבק בינו לבין נתניהו.
מלחמת התרבות או מלחמת הציונות?
השבוע אפתח את היומן בהמשך מלחמת התרבות שנכפתה עלינו על ידי השמאל. שרת התרבות נאמה באירוע של עיתון הארץ. היא הופרעה על ידי חסרי תרבות כשבהמשך אמן ביזה את דגל הלאום.
לא מפתיע שעיתון הארץ נותן במה לביזיון מהסוג הזה. מה שברור הוא שעיתון הארץ וחסרי התרבות הופכים לאט לאט לשוליים קטנים וסהרוריים. אותו אימבציל שביזה את דגל ישראל מזכיר לנו כי השבוע אנו מציינים 67 שנה להנפת דגל הדיו. ב 10 במרץ 1949 הונף דגל הדיו באילת על ידי חטיבת הנגב שהגיעה לחוף בשעה 15:00. אנשי החטיבה, שהגיעו ראשונים למקום, אלתרו דגל ישראל מדיו בעזרתה של פועה אראל, הפקידה הפלוגתית. אברהם אדן תלה את הדגל על תורן רעוע במרכזה של תחנת המשטרה הנטושה. ובשירת התקווה של חיילי הפלוגה, הסתיימה מלחמת העצמאות. לא יהיה זה מופרך לומר שאנחנו נמצאים בעיצומה של מלחמת העצמאות על התרבות של כולנו אל מול השמאל.
ליברמן משרת את השמאל הקיצוני
במקום לחזק ממשלה לאומית חובר ליברמן לאחמד טיבי וחנין זועבי להפלת ממשלה לאומית. אלו חבריך ליברמן. מכרת את נשמתך לרודפי המחנה הלאומי. כן, נזכור לך אחינו את המעבר לתמיכה בשמאל. עוד יוכח כי הבוחר ידע לתקן את העוול שאתה עשית למחנה הלאומי. נטשת ממשלה רק בגלל אגו מנופח. יבוא יום ונסגור את החשבון. ידע כל מצביע לליברמן כי אין בו נאמנות.
ליברמן זכור כבר כמי שעבר את הגבול אחרי מלחמת לבנון השנייה. אז ממשלת קדימה והעומד בראשה היו על הקרשים אך ליברמן היה זה שהכניס חמצן כאשר עזב את האופוזיציה לטובת אולמרט. נזכור את ליברמן שבמהלך "צוק איתן" מצא זמן לפצל את סיעתו מהליכוד.
נזכור את שש השנים של ליברמן כשר חוץ כשנים הכושלות ביותר של שר חוץ בישראל מאז קום המדינה.
ישראל כץ וחוק גירוש משפחות המחבלים
הצעת החוק לגרוש משפחות טרוריסטים רוצחים החלה דווקא בביקורת מאופוזיציה. כך הצליח השר ישראל כץ להפוך אותה למהלך שיעבור חקיקה. נתניהו שלח מכתב ליועץ המשפטי לממשלה לבדיקת הנושא, במקביל השר כץ ביחד עם ח"כ דוד ביטן, שלקח על עצמו להוביל את המהלך, ושניהם הצליחו להחתים על הצעת החוק את לפיד ופרי מיש עתיד. גם בכירים בשב"כ כפרי ודיכטר תומכים במהלך וכן גם לפיד ואחרי לפיד לליברמן אין ברירה אלא לתמוך בחוק.
אמנם ניסיון להכשיל את הצעת החוק הגיע דווקא מראשי הבית היהודי, אך נראה כי איילת שקד ובנט יצטרכו לפרגן ולהצביע בעד החוק.
שנה לבחירות וצמד הברברנים:
רק לפני שנה, בשבוע הזה, התרחש יום כיפור של הפרשנים והסוקרים. הליכוד החל את מערכת הבחירות כאשר הפרשנים והסוקרים נותנים לליכוד 18 מנדטים עד מקסימום 20, ולפי כל מומחי התקשורת נתניהו גמר ומרסק את הליכוד, הסיום היה ניצחון גדול של הליכוד ונתניהו.
השבוע לאחר שתיקה ארוכה שוב הסוקרים חוזרים ומסבירים שלנתניהו אין רוב היום אם הוא הולך ומתמודד. אם ניקח את תוצאות הבחירות ונשליך על הסקרים של השבוע האחרון דווקא נתניהו יכול לשבת על ערסל ולצחוק בדרך לקלפי הבאה.
לפיד, המוביל בסקרים מול הרצוג ,יצא קטנטן ועלוב כאשר לפני שבועיים הוא סיפר שפנה לראש עיריית לונדון וביקש ממנו שיוריד את שלטי השנאה נגד ישראל, ומה שמתברר הוא שלפיד לא דיבר, אלא רק ברבר, בתקשורת הישראלית. כנראה נדבק משותפו לאופוזיציה ליברמן בברברנות ריקה מכל תוכן.
ניר ברקת חייב להישאר בירושלים
ברקת נבחר לכהונה שנייה בכדי שיקדם את העיר. לפני שבועיים פורסם שההגירה השלילית מירושלים היא תופעה בולטת ביותר.
בשבוע החולף פורסם סקר דירוג ערים מבחינת יציבות פיננסית. ירושלים רק במקום ה 24 (!!!). אפילו לוד מקדימה אותה.
ב - 2015 ירושלים הייתה מקום 17, ירידה של 7 מקומות בשנה.
האם ברקת נוטש את ירושלים לטובת קריירה ארצית כשהוא מותיר אותה על הקרשים? אולי ברקת צריך לקחת רברס. תושבי ירושלים נתנו בו אמון בכדי שיעבוד עבורם, הנתונים לא מבשרים טובות.
מזכירות הליכוד
נראה כי הדרישה שהגיעה השבוע מחבר המזכירות זאב בן יוסף לדון על החריגה התקציבית של מערכת הבחירות תופסת תאוצה. חברי מזכירות נוספים פנו בכדי להצטרף אליו בדרישה לדון בהודעת מבקר הליכוד שי גלילי שעל מומו פילבר חובה להחזיר את הכספים.
זהו מקרה ראשון של דרישה להחזיר כספים של מי שממונה על הוצאת כספים במערכת המפלגתית. יש גורמים שמחכים לראות כיצד תנהג המזכירות. לא מן הנמנע שהנושא יעבור בנוסף בהמשך לערכאות משפטיות.
רמי לוי
כבר מספר שבועות אנו עדים לקמפיין מתוזמן ומוזר נגד רמי לוי. כנראה שיש גורם או גורמים שרוצים את הראש של רמי לוי. הוא מואשם בהאשמות שונות ומשונות ממעקב דרך רשת הסלולרי ועד רדיפת עובדים.
ברור כי יש כאלה שרואים בו איום כלכלי והם בתחרות אתו. ועכשיו יש גם את הסיפור של קניית מגה ויכול להיות שמכירת מגה מצריכה לנטרל את רמי לוי.
לא מן הנמנע כי כל הקמפיין הזה מיצר אווירה שלילית נגד רמי לוי. אווירה שתפקידה לכרסם בתדמית של רמי לוי כרובין הוד ישראלי, התדמית הזאת לא מתאימה להרבה גורמים הרואים בו איום.
ארדן נגד ההסתה ברשתות החברתיות
השר גלעד ארדן בהתקפה כללית על התנהלות פייסבוק וגוגל, שלא עוצרות את ההסתה לטרור ברשתות שלהן. ארדן מתכונן לבצע הגנה מטרור שנתמך ברשתות חברתיות, בין בחקיקה ובין בחשיפה של התנהלות טרור בחסות הפייסבוק ורשתות חברתיות אחרות.
בריטי בעד ישראל
דניאל האנאן הוא חבר פרלמנט בריטי באיחוד האירופי שחיבר את הספר "איך המצאנו את החופש ומדוע זה משנה". הוא גם פרו ישראלי שכותב בצורה מאוד מקורית ומעניינת. ליכודניק התכבד בתרגום ממאמרו על השמאל האנטישמי בבריטניה
מוזר שאנשים המומים. אנטישמיות במועדון הלייבור של אוניברסיטת אוקספורד? מועדון מפלגת העבודה הבריטית ? האם שמאלנים לא אמורים להיות אמפאתיים ורחומים ולדאוג לרווחתן של קבוצות מיעוט ?
כנראה לא כשמדובר במיעוט יהודי. לאנטישמיות יש היסטוריה ישנה ואכזרית בשמאל. האיש שטבע את המילה "סוציאליזם" היה אנטישמי; האיש שהפיץ את האמירה "אנטישמיות" היה סוציאליסט.
הראשון היה הרדיקל הצרפתי בן המאה התשע עשרה, פייר לרו. "כאשר אנו מדברים על יהודים", הוא כתב, "אנו מתכוונים הרוח היהודית - ברוח רווח, של בצע כסף, רווח, של ספקולציות; במילה אחת, הרוח של הבנקאי". השני היה שמאלן גרמני בשם וילהלם מאר. "האנטישמיות היא תנועה סוציאליסטית", הוא הכריז, "רק בסגנון אצילי וטהור יותר מסוציאל-דמוקרטיה".
להמשך קריאה של המאמר לחצו על הלינק.
