בנימין נתניהו לפרס נובל לשלום!

הלורד דיוויד טרימבל שזכה בפרס נובל לשלום לשנת 1998 בעבור מאמציו לסיום הסכסוך באירלנד, המליץ לוועדת פרס נובל להעניק את פרס נובל לשלום לראש הממשלה בנימין נתניהו, בשותפות עם מנהיג איחוד האמירויות השייח' בן זאייד.

בחודש ספטמבר דווח כי חבר הפרלמנט האיטלקי פאולו גרימולדי, החל במהלך להחתמת חברי פרלמנט איטלקיים נוספים ולקדם את ההמלצה על נתניהו וכן על נשיא ארה"ב טראמפ: "השלום עם בחריין, השלום עם איחוד האמירויות והשיחות עם סעודיה, שהביאו לפתיחת המרחב האווירי הסעודי בפני ישראל ולדיון על הכרה סעודית בישראל. אלו סיבות היסטוריות" אמר גרימולדי.

גם אנחנו כאן בליכודניק כשבחרנו את נתניהו לאיש השנה שלנו, ציינו את הסכמי הנורמלזיציה עם העולם הערבי כרגע היסטורי במספר מובנים. לא רק שהגענו לכונן יחסים עם החזקות והמשמעותיות שבמדינות ערב, אלא שהדבר נעשה בניגוד למה שניסו לחנך אותנו אליו במשך שנים רבות של התווית דרך השמאל שניסה בכל דרך לקשור את העניין הפלסטיני לשלום אזורי כולל. כעת, נתניהו שהשכיל לעבוד בנחישות וביסודיות לאורך שנים רבות מול מדינות אלה, השיג את השלום בצורתו האמיתית ביותר. שלום שמגיע מאינטרסים של מספר צדדים המעוניינים בשקט, שגשוג וביטחון.

קו המדיניות הברור של נתניהו למיצוב ישראל כשחקנית מרכזית בזירת המזרח התיכון הוא שהבשיל את פירות הנורמליזציה ויחסי הידידות עם שכנינו שמעבר למדבר.
הדברים אינם יושבים בואקום. המשוואה הבסיסית שעליה חוזר נתניה אומרת בצורה הפשוטה ביותר כי מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית ובכלל זה במרחב המזה”ת תלוי באופן מובהק ביכולת של ישראל לפתח כלכלה הפתוחה להשקעות חוץ ואשר מביאה לעולם בשורה של ממש בתחומי ההייטק, האקדמיה ולהביא לפיתוחים טכנולוגיים שלהם יהיה ביקוש עולמי. “סטארט-אפ ניישן” הוא לא סתם מונח שעומד ריק בחלל האוויר. זהו החמצן שנתניהו חתר להביא לכלכלה הישראלית על מנת שזו תוכל לצמוח ולהביא בשורה של ממש לאומות העולם, אלו הקרובות וגם הרחוקות.

ברוח דברים אלה נייחל להחלטה מושכלת של וועדת פרס הנובל, שתעניק את הפרס לאנשים הראויים והאמיצים שכוננו לא הסכם שלום אחד אלא מספר הסכמי שלום היסטוריים. זאת בניגוד להחלטות קודמות ותמוהות של הוועדה להעניק את הפרס לאנשים שכל עשייתם הסתכמה בנשיאת נאומים.