את לא חייבת להיות האישה החדשה

אגרת אל המועמדות הרבות במשבצת "האישה החדשה"   כתבתי כאן בעבר מה דעתי על נשים שמתמודדות במפלגה על המשבצת ה"קלה"- האישה החדשה. כן, זה עדיין במרכאות כי התחרות עצומה וממש לא קלה. בכל חודשיים אני נתקלת בעוד ועוד מועמדות שרצות על המשבצת הנכספת. קראתי בעבר לנשים לקום ולהתמודד במוניציפאלי או במשבצות הלא משוריינות בארצי (ואני מאמינה שיש מועמדות חזקות דיין לרוץ בארצי), אבל היום אני רוצה לדון בעניין אחר. ביום שאחרי. נשים רבות נכנסו לכנסת על כרטיס "האישה החדשה" מבלי לקדם יום אחד בחייהן אג'נדה נשית. שלא תחשבו שאני רוצה שכל אישה תילחם מתוך הכנסת רק על נשים ואג'נדות פמיניסטיות- לא ולא- אבל יש משהו מאד סותר- ולי אפילו קצת צורם- באדם שרץ על משבצת משוריינת בכדי למנוע אפליה ובעצם לא תורם למניעת האפליה. האישה שבכנסת לא צריכה כל היום לדאוג להורדת מחירי הטואלט והקוסמטיקה. אם היא אדם כלכלי היא יכולה לדאוג לפתרונות שכר יצירתיים עבור נשים עובדות וליצור תשתית הולמת לנשים יזמיות. היא גם לא צריכה לדאוג לשירותי בנות נפרדים בצבא או במשטרה, אבל היא יכולה לטפח חקיקה או שדולות לקידום נשים לתפקידי מפתח בכוחות הביטחון. היא גם לא צריכה להיות זו שתצעק על כל במה שהטרדה מינית היא נוראית ושזנות היא תופעה אסורה, אבל היא כן יכולה לבוא ולהרצות בפני נשים ונערות על חוזק נפשי ולהעניק השראה. אני אלחש לכן סוד: זה בדיוק מה שחברי הכנסת הזכריים עושים. נקודה. שר התקשורת איוב קרא הוא השר של כולם לענייני תקשורת, אבל- וזה אבל גדול- הוא יחטא אם לא ידאג לאוכלוסייה הדרוזית בישראל. כך גם חה"כ אברהם נגוסה, שעושה עבודה נפלאה כיו"ר ועדת הקליטה, גם למען הרוסים והצרפתים שעלו לארץ, אבל הוא יחטא אם לא ידאג לאוכלוסייה האתיופית (שצריכה כל יום עוד ועוד חיזוקים עד שתתעצם ותהיה לקהילה משולבת במאת האחוזים בחברה הישראלית). בתור מועמדת עליך להבין איזה כוח יש לך בידיים. את כבר שם. את אחת מ-120 חברי וחברות כנסת שמשפיעים וקובעים את ההחלטות עבור שמונה מיליון תושבים, מהם 51 אחוזים מהמגדר שלך. את זו שיכולה לסלול את הדרך למועמדות רבות יותר להיכנס למפלגה שלך ולהשפיע (בכל נושא, לאו דווקא קידום נשים ולאו דווקא על משבצת משוריינת מראש). למשל, את זו שיכולה להביא למקצוע ה"גברי" – יועץ פוליטי- גם כמה בחורות שיעשו עבודה לא פחות טובה ואולי אפילו יותר טובה (הערתי האחרונה נוגעת גם לגברים שבכנסת, כמובן, כי ידוע שמאחורי כל גבר מצליח... נו, אתם מכירים את הקלישאה). לסיכום, כל מועמד ומועמדת שצומחים מתוך קהילה- ראוי שיילחמו עבור הקהילה שלהם ולו במעט. למזלנו, היום, בשנת 2018, קיימת תשתית מצוינת לקידום נשים בחברה. לא על חשבון אוכלוסיות אחרות, לא על חשבון גברים ולא על חשבון אף אחד אחר. יש עדיין נושאי ליבה שמחייבים התערבות חקיקתית – ממחלות שלא קיבלו עדיין גושפנקא בחוק ועד פערי השכר שלא נמצא להם עדיין פתרון ממשי. הכוח של חברי כנסת נמצא גם בעשייה ובתוצאות. הרי דבר ידוע שבעל המאה הוא בעל הדעה, אז אם יש לנו, הנשים, יתרון של אחוז אחד בחברה, למה אנחנו לא באמת קובעות?