פרשת השבוע והחרדים, טראמפ סוגר את הברזים לפלסטינים, מזל מועלם ח”כ קיש אמיץ,ו “תיק גל הירש: קופסה שחורה ומטרידה”.
קיר הברזל של טרמפ:
אין ספק שהתקופה הזאת היא תור הזהב הציוני. מנהיג המעצמה, ארה”ב, שהוא לא הפראייר הקבוע של העולם ובמיוחד של הפלסטינים. הפלסטינים התרגלו כי הנשיאים האמריקאים הם הפראיירים שלהם. הם יכולים לירוק על הנשיא ועל ארה”ב וארה”ב תמשיך לתת להם סוכריות ותקציבים.
הגדיל לעשות אבו מאזן כאשר כינה את נשיא ארה”ב טראמפ כלב וקילל אותו ביחרב ביתך, אך מתברר כי טראמפ פשוט לא פראייר הוא פשוט סגר להם את התקציבים וכן את הנציגות בוושינגטון.
רק השבוע היה יום השנה לפיגוע הטרור במגדל התאומים ובפנטגון, וצריך לזכור כי הפלסטינים חגגו את הפיגוע בזמן שארה”ב שתתה דם ובכתה על אלפי ההרוגים שלה.
אולי עכשיו הגיע הזמן שהם ישלמו על התנהלות הבזויה הזאת .
אלשייך לא שייך:
יש בסיפור של אלשייך שתי אפשרויות וכל אחת יותר רעה מהשנייה.
לפני שלוש שנים מונה אלשייך למפכ”ל המשטרה אחרי סיכול ממוקד, לכאורה, שעבר תת אלוף גל הירש. את כניסת אלשייך למשטרה קיבלו בצוננים בתקשורת וקציני משטרה בדימוס.
עם כניסתו הבטיח המפכ”ל הנכנס, כי ילחם בהדלפות ויוביל את המשטרה לא להמליץ על תיקי חקירה שיסתיימו.
לאחר מספר חודשים, כאשר מעמדו היה גרוע בקרב הציבור והתקשורת, שכר את ליאור חורב כיועץ תקשורת בהמלצת הדוברת שלו, שהיא כבר נגועה פוליטית, כי היא המקורבת ותומכת של יאיר לפיד. אגב, לא מן הנמנע שנמצא אותה בכנסת הבאה ברשימת יש עתיד.
ליאור חורב הוא איש שמאל והיה חלק מפורום החווה של שרון. באופן גלוי, בעודו עובד עבור המשטרה ואלשיך, היה מלכלך על הליכוד ונתניהו. לדעת רבים, ליאור חורב פשוט הסביר לאלשייך איך משיגים את אהדת התקשורת.
וכך אלשייך נטש את האמונה שלו בעבור חופי כתבות טובות. המחיר: הדלפות ישירות והתקפה חזיתית על נתניהו.
התקשורת שכחה לו כי הוא היה נגד שוטרות המתלוננות על הטרדה מינית, וכן התקשורת די התעלמה מפרשת ריטמן.
ריטמן היה אמון על חקירות נתניהו ואלשייך גיבה אותו, זאת למרות שאלשייך ידע כי ריטמן נגוע כאשר הוא מאשים את הנחקר הראשי שלו בתפירת תיק, וכן מאשים את נתניהו בשליחת חוקרים אחרי חוקרי המשטרה. את זה אמר גם אלשייך .
האם יש אזרח במדינה הרוצה שמי שיחקור אותו יהיה חוקר שלו שמאמין שהוא תפר לו תיק?
זאת אופציה אחת להתנהלות הלקויה של אלשייך.
האופציה השנייה: אלשייך נכנס לתפקיד ונסחט מיד עי אגף החקירות על מידע שיש להם מתקופת פעילותו בשב”כ או על בן משפחה שלו .
הרי אין זה סוד שיש במשטרה רשימת תיקים פתוחים, ותיקים פתוחים הם בסיס לסחיטה של בעלי תפקידים.
רק לתזכורת: כאשר נפגשו קציני משטרה בכירים עם אלשייך בעת פרסום חוק ההמלצות , הם המליצו לו לפתוח תיק לאמסלם, כלומר פתיחת תיקי חקירה זה לא נועד לגילוי האמת אלא אמצעי לחץ . ולכן לא מן הנמנע אלשייך פשוט היה לחיץ ע”י אגף החקירות.
בכל מקרה זה לא משנה: אלשייך פשוט נכשל והפקיר את אזרחי המדינה לחבורה של שרלטנים, הרוצים להוביל הדחה של ראש ממשלה שלא דרך הקלפי.
מזל מועלם מתריעה “תיק גל הירש: קופסה שחורה ומטרידה”
בכתבה שלה ב al-monitor שופכת מועלם אור על האומץ של ח”כ יואב קיש שהעביר בוועדת הפנים הקמת וועדת חקירה פרלמנטרית לחקירת הסיכול הממוקד של תת אלוף גל הירש. כן צריך אומץ רב כאשר יש חשש שבשלב כזה או אחר המשטרה תפתח בחקירה נגד ח”כ יואב קיש.
“אני מאוד מקווה שאין פה כלום. אני לא יודע מה היה שם, אבל אני יודע דבר אחד – אנחנו חייבים לבדוק את זה”. ח”כ יואב קיש (הליכוד) אמר את הדברים האלה בעת שוועדת הפנים של הכנסת בראשותו הצביעה בעד הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בפרשת תא”ל גל הירש [6 בספטמבר].
המדובר בביטול מינויו של הירש למפכ”ל המשטרה בעקבות חקירה פלילית נגדו; למעשה, 24 שעות בלבד אחרי הודעת השר לביטחון פנים גלעד ארדן על מינוי הירש למפכ”ל [25 באוגוסט 2015], נפתחה בדיקה משטרתית בעניינו. הירש נחשד בין היתר כי הוא והחברה שבבעלותו העבירו כספי שוחד לשר בגיאורגיה בתמורה לקידום עסקאות נשק. שלוש שנים לאחר הכותרות הגדולות, החקירה נגדו עדיין פתוחה, אם כי לאחרונה דווח שזו עתידה להיסגר.
בחודש שעבר [5 באוגוסט] קיבלה הפרשה תפנית בעקבות פרסום הקלטות המוכיחות לכאורה כיצד תת ניצב מני יצחקי, ראש אגף החקירות במשטרה, פועל להתנעת חקירה נגד הירש לאחר מינויו. וכך השאלה שהטרידה כבר לפני שלוש שנים – מדוע פתחה המשטרה בחקירה נגד הירש רק לאחר שמונה למפכ”ל, אף שחומר מודיעיני בעניינו כבר היה קיים במערכת – הפכה לתמרור אזהרה של ממש. האם יש אמת בטענות נגד המשטרה על סיכול מינויים ושימוש לרעה במידע מודיעיני? ומדוע טענות אלה לא נבדקו עד היום לעומק?
ח”כ קיש נקט במהלך ראוי כשהוביל את הוועדה שלו לתמוך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית, שהקמתה טעונה אישור של מליאת הכנסת. זהו מהלך אמיץ, מכיוון שכמו כל פוליטיקאי מכהן גם עליו מרחף, כך נדמה, איום סמוי של חקירת משטרה שיכולה להיפתח בכל רגע. זאת לפחות המסקנה מ”מסמך יצחקי” – מסמך שגובש בשנת 2014 בהנחיית אותו מני יצחקי, שאסף מידע על רבים מחברי הכנסת שכיהנו באותה תקופה. המסמך נחשף ב-2016 על ידי ערוץ 10, ואז התברר שיש בו מידע מפליל לכאורה על כ-40 חברי כנסת כולל השר ארדן.
לפי המסמך, החשדות הפליליים בעניין הח”כים נוגעים לטוהר המידות, שוחד ומרמה. אולם למרות כובד המידע, המבוסס על מידע שזרם למשטרה, רובו כלל לא נחקר וכנראה גם לא ייחקר לעולם. בעקבות פרסום “מסמך יצחקי” פרצה סערה תקשורתית ופוליטית. הטענה נגד המשטרה הייתה כי החומר נאסף כדי להרתיע פוליטיקאים מלהתערב בענייני המשטרה, ממש כמו במאפיה. ח”כים דרשו בדיקה, העניין עלה בוועדת הכנסת והמשטרה טענה לפעולה בתום לב. בזה פחות או יותר הסתיים הדיון הציבור.
בפועל מכהנים כיום בכנסת כמה עשרות חברי כנסת, חלקם שרים מכל המפלגות, אשר המשטרה מחזיקה נגדם “חומר מודיעיני” שעשוי להישלף מתישהו ולהפוך לחקירה פלילית בתוך כמה שעות. לכן, המהלך של קיש, שיש שטענו נגדו כי הוא פופוליסטי ופוליטי ונועד להחליש את המשטרה שחוקרת את ראש הממשלה, הוא אמיץ. אין לדעת האם המשטרה מחזיקה גם על קיש מידע, ומן הסתם כמו כל פוליטיקאי גם לו יש אויבים.
גם בקרב אותם חברי ועדה שהתנגדו להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית, אין חולק על כך שביטול מינויו של הירש והסחבת בחקירתו חייבים להיבדק לעומק. המחלוקת היא על הדרך לבדוק זאת.
אלוף במיל’ וח”כ אייל בן ראובן (המחנה הציוני) שהצביע נגד הקמת הוועדה, אמר בדיון כי הוא קורא למשטרה ולפרקליטות לסיים כבר עם החקירה בנושא גל הירש. עם זאת הוא טען כי ועדת חקירה פרלמנטרית תהווה בעצם ועדה פוליטית שתתקשה להפיק לקחים.
העניין הוא שאיש לא הרים את הכפפה עד כה. הנושא לא נחקר מעולם באופן ראוי, ו”קריאה” למשטרה להגיע למיצוי הבדיקה לא תועיל כאן. “דווקא עכשיו, כשהנושא שוב בכותרות, אני בטוח שהמשטרה לא תסיים את החקירה. הם יכולים להשאיר את התיק פתוח שנים. הם תמיד יטענו שזה בגלל צרכי חקירה, זה נורא”, אומר לאל-מוניטור ח”כ מהקואליציה.
כשבוחנים את השתלשלות העניינים בפרשת הירש – מפתיחת החקירה החפוזה לצד כל מה שידוע כעת על “מסמך יצחקי”, עולה תמונה מפחידה על האופן הפרוע והבלתי מפוקח בו יכולה לפעול המשטרה מבלי לתת דין וחשבון. לכן, החלטת ועדת הפנים לקרוא לכנסת להקים ועדת חקירה פרלמנטרית היא חשובה ועניינית. ועדה פרלמנטרית, לכשתקום, תוכל לזמן אליה עדים ותידרש בסופו של יום להגיש דו”ח.
אמנם, המשטרה וקצינים שהתנהלותם פסולה לכאורה יעשו הכול כדי להוכיח שפעולתם חוקית. ייתכן שיסתתרו מאחורי חומרים סודיים ויטענו לתום לב, ואולי אף יצליחו.
למרות זאת, יש חשיבות בכך שבמשטרה יידעו שוועדת חקירה פרלמנטרית מפשפשת במעשיהם, ושעדים נדרשים לתת תשובות לשאלות הפתוחות בעניין מסמך יצחקי וביטול מינויו של הירש.
קיש כינה את הניסיון לסכל מועמד למפכ”לות “סכנה לדמוקרטיה”. אין בדבריו הגזמה, בעיקר כעת, ערב ההכרעה בדבר זהותו של המפכ”ל שיחליף את רוני אלשיך. נוכח הקרבות המתחוללים בצמרת המשטרה יש תחושה שעולם כמנהגו נוהג. בשבוע שעבר פורסם כי בדיקת פוליגרף שנערכה לניצב יורם הלוי, אחד המועמדים לתפקיד המפכ”ל (המועדף על נתניהו) מצאה פגם בהתנהלותו. מי הדליף דווקא עכשיו את דבר קיומה של הבדיקה שהתקיימה לפני מספר חודשים, ועל פניו נראה כי נועדה לסכל את המינוי? שאלה זו תישאר לעת עתה ללא מענה.
הטירוף של המתחרדים לדעת:
בפרשת השבוע שלנו, פרשת “וילך”, משה מעביר את ההנהגה הפוליטית והמדינית ליהושע ואת ההנהגה הדתית לשבט לוי ולכהנים.
הקהלת העם (לא, ט-יג)
את כל דברי התורה, כותב משה ומוסר בידי הכוהנים משבט לוי ובידי זקני העם. הוא מצווה אותם להקהיל את כל העם אחת לשבע שנים, בחג הסוכות, בשנה שלאחר שנת השמיטה. אז, כאשר כל העם יתכנס בירושלים בבית המקדש, יקרא המלך מתוך התורה לאוזני בני ישראל. מטרת הקריאה לחזק את רוח העם, את יראת ה’, ואת הדבקות בתורה ובמצוות.
משה לא היה מקובל היום אצל החרדים והחרדלים, שהפכו את לימוד התורה לעיקר. משה, אם היה מנהיג את ישראל היום, היה שולח את העם ללמוד רפואה ומדעים, ופעם בתקופה שיחזרו ללמוד תורה, כדי שלא יאבדו קשר.
החרדים בימינו הפכו את היוצרות ומנסים שילמדו רק תורה. ובכך הם כופרים בדרכו של משה.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
